אבי גבאי נראה מרוצה ואנרגטי במסיבת העיתונאים שכינס ביום שני השבוע, בה הכריז על מינויה של יו"ר 'התנועה' ציפי לבני לראשות האופוזיציה וריצה משותפת בבחירות הקרובות. "אנחנו עושים היום צעד משמעותי בבניית האלטרנטיבה לשלטון הנוכחי" אמר יו"ר 'העבודה', "מחנה שיהווה תקווה חדשה לאזרחי ישראל ויאפשר לנו להשקיע את כל האנרגיות החוצה, בשכנוע ציבורים חדשים". אולי בלי להתכוון, במשפט האופטימי הזה הצליח גבאי לבטא דווקא את הבעיה הגדולה של מפלגת העבודה בימים אלו – מרבית האנרגיות שלה אינן מופנות החוצה לציבור הרחב. חלקן (ויש שיטענו מרביתן) מנותבות למלחמות ומאבקים פנימיים, והחלק האחר אינו מנוצל כלל.

גבאי, לבני והרצוג (יונתן זינדל פלאש90)

החודש ציין גבאי שנה לבחירתו לראשות המפלגה, שנה לא קלה לשני הצדדים: גם לגבאי, שהגיע למפלגה שאיתה לא היה מזוהה בעבר, עם מוסדות ודמוקרטיה פנימית שממש אינם דומים ל'כולנו' שבה החל את דרכו הפוליטית, וגם לחברי מפלגת העבודה, שקיבלו יו"ר שלא צמח במפלגה ולדעת רבים מהם פועל כשליט יחיד ומנותק מערכיה. מנגד, רבים אחרים סבורים שהוא ורק הוא יוכל לרענן את המפלגה ולהחזיר אותה לשלטון, ומתוסכלים מהיעדר הפרגון והאשראי של היתר.

משיחות עם פעילים במפלגה עולה שהסוגיה המרכזית המעסיקה את חבריה היא – אבי גבאי. היכולת להסתכל מחוץ למפלגה ולפנות לקהלים רחבים יותר, כפי שהבטיח גבאי כשנבחר, קורסת מול הוויכוח הפנימי על הלגיטימיות שלו כמנהיג. במקביל, הסיעה בכנסת מתנהגת כ'סיעת יחידים' – כל ח"כ פועל בכיוון אחר, לפי ראות עיניו, ללא מסר או כיוון משותף.

גבאי נבחר ליו"ר מפלגת העבודה ביולי 2017, לאחר שניצח בסיבוב השני בפריימריז את ח"כ עמיר פרץ. במהלך מערכת הבחירות טען גבאי כי סקרים מראים שמפלגת העבודה בראשותו תזנק ותגייס מצביעים חדשים, אך לאחר זמן קצר התברר כי דווקא אותם סקרים מנבאים למפלגה אובדן של עשרה מנדטים מתוך ה-24 בהם זכתה בבחירות הקודמות (בהן רצה יחד עם 'התנועה' תחת השם 'המחנה הציוני'). בחודשים האחרונים התייצבה הסיעה על 15 מנדטים בסקרים.

יו״ר מפלגת העבודה הנבחר – אבי גבאי (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

כחלק מהנסיון לפנות לקהלים חדשים הצליח גבאי לעורר סערות בקרב השמאל הישראלי, כאשר יצא באמירות ה'קורצות' לציבור מצביעי הימין. "השמאל שכח מה זה להיות יהודי", אמר גבאי בפגישה עם סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע בנובמבר האחרון. חודש לפני כן ניפק גבאי שתי הצהרות שהכעיסו רבים בשמאל – הראשונה שלא יישב באותה קואליציה עם הרשימה המשותפת, ולאחריה, בראיון לחדשות 2, אמר ש"לא אפנה התנחלויות במסגרת הסכם שלום". בעקבות התגובות שעורר הראיון הבהיר גבאי בהודעה לתקשורת כי הוא מחויב "לחתירה קבועה להסכם שלום, על בסיס פיתרון שתי המדינות תוך שמירה על ביטחון ישראל, וכן את האבחנה הברורה בין גושי ההתיישבות להתנחלויות מבודדות (שאת הבנייה בהן נעצור)".

מקרה נוסף של קריצה לימין התקיים על רקע החלטתו של ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני) שלא להשתתף בטקס לציון 100 שנים להצהרת בלפור בכנסת מאחר שהיא "התעלמה לחלוטין מזכותם של הפלסטינים ומשאיפותיהם הלאומיות". בראיון בגל"צ אמר גבאי כי יפעל "שאנשים שיוצאים בהצהרות קיצוניות, שלא מקדמות את האינטרסים של ציבור הבוחרים שלהם, לא יהיו ברשימת המחנה הציוני".

כמו כל יו"ר נכנס קיים גבאי פעולות לביצור וביסוס כוחו בניהול מפלגת העבודה, החל מריכוז סמכויות מזכ"ל המפלגה לידיו ושריון מקומות ברשימה למינויים כראות עיניו. בניסיון האחרון לבטל את הבחירות לצירי ועידת המפלגה ולהרחיב את מספר הצירים, הוא כבר נתקל בהתנגדות עיקשת מצד חברי המפלגה. הפרשה התגלגלה למוסד לבירור עתירות במפלגה ולבית המשפט, וכרגע לא ברור מתי תכונס ועידת המפלגה.

על אף שבמהלך הקמפיין שידר גבאי תדמית 'נקייה' של פוליטיקאי שנאבק בשחיתות, התגלו לאחרונה שתי פרשות הקשורות להתנהלות בעייתית שלו: האחת, חריגה משמעותית בתקציב הקמפיין שלו בפריימריז לראשות העבודה. דו"ח מבקר המדינה שבדק את הוצאות המועמדים השונים גילה אצלו חריגה משמעותית מתקרת ההוצאה המותרת למועמד – חצי מיליון שקל מעל המותר. המבקר גם קבע שגבאי לא ניהל את חשבונותיו לפי הוראות החוק והנחיות המבקר, והטיל על גבאי קנס חריג בגודלו ביחס למועמדים אחרים בסך 90 אלף שקלים. התגובה של גבאי היתה לקונית, לפיה יו"ר המפלגה והמועמדים "ידאגו לתקן את כל הליקויים לקראת הפריימריז הבאים". הפרשה השנייה היא חשיפת קמפיין שלילי ואנונימי ברשתות החברתיות כנגד יו"ר 'יש עתיד' יאיר לפיד, שהתגלה כי העומד מאחוריו הוא גבאי.

על ההסכם עם ציפי לבני להמשך שיתוף הפעולה בין המפלגות ומינויה של לבני לראשות האופוזיציה זכה גבאי לשבחים מקיר לקיר, אפילו מיריביו במפלגה. "ברכות לאבי גבאי על ההחלטה על מינויה של ציפי לבני כיו״ר אופוזיציה. היא האדם הנכון במקום הנכון" כתב פרץ יריבו של גבאי בחשבון הטוויטר שלו. ואכן מדובר בהישג חשוב למפלגה ולא רק בהיבט הפוליטי: כספי מימון המפלגות של ארבעה חברי כנסת שהובטחו למפלגה המאוחדת בראשותו אינם עניין של מה בכך.

במלאת שנה לכהונתו הפיץ גבאי איגרת לחברי המפלגה, המשלבת בין התדמית של מנהיג היסטורי, 'היחיד שיכול' לבין המפגש של ההבטחות הגדולות עם המציאות. "כמו בכל מסע ארוך, גם שנה זו התאפיינה בעליות ומורדות, ברגעים של הצלחה אל מול רגעים של קושי" כתב גבאי, "לצד פעולות נכונות ומדויקות, נעשו גם טעויות". עוד השווה גבאי את עשייתו במפלגה בשנה האחרונה למעשיו של בן גוריון: "אך כדברי דוד בן גוריון – היסטוריה לא כותבים, היסטוריה עושים. אנחנו חרשנו וממשיכים לחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה, בדרך לשנות את מסלולה של מדינת ישראל לכיוון טוב יותר, והצעד הראשון לשם הוא ניצחון בבחירות".

המתנגדים: "שנה של פול גז בניוטרל"

בעומק טיעוניהם של חברי המפלגה המתנגדים לגבאי ניצבת התחושה שהוא לא סופר אותם ומבקש לעשות הכל בעצמו. "לא תמכתי בגבאי בבחירות, אבל ברגע שזכה באתי לברך אותו בתמונת הניצחון שלו כדי לעזור לו", אומר אייבי בנימין, פעיל חברתי, חבר מפלגת העבודה ומנהל את קבוצת הפייסבוק 'אנשי מפלגת העבודה' המונה 7,300 חברים. "כולנו מפלגה אחת וצריך לנצח את הבחירות בחוץ. הגשתי לגבאי מחדש את מסמך 10 הנקודות, תכנית להבראת המפלגה, שכתבתי לבוז'י. התכנית מטפלת בכל החולשות בציבוריות הישראלית מהן סובלת המפלגה, הבעיה עם המזרחים, העדר נושא דגל, משבר המנהיגות, הדימוי השמאלני הלא פטריוטי ופחות בטחוני. כל בעיה היא גם מנוע צמיחה. אם נטפל בה נוכל לצמוח. נלך למגזר הרוסי נקים שם מטה. אותו דבר גם למגזר הערבי ש-50 אחוזים מהם לא מצביע. אלו פעולות שצריך לבצע ללא קשר לזהות היו"ר. קיוויתי שגבאי יקרא וילמד. אך לצערי גיליתי אכזבה גדולה. שנה של פול גז בניוטרל. אין מטות לשום דבר. הבחירות יכולות להיות בכל רגע", אמר.

"כדי להחליף שלטון צריך חלופה, והתחושה היא שאין". אייבי בנימין (צילום באדיבות המצולם)

"אף אחד לא הכיר אותו, אבל במקום שיעשה מסע חוצה ארץ הוא התחיל להתעסק בג'יפה בלבד", הוסיפה פעילת מפלגה ותיקה שהעדיפה לא להזדהות, "הוא רצה על ההתחלה 9000 סמכויות ובצורה עקומה נתנו לו. אבל, כשרצה עוד ועוד צירים לוועידה כאן האנשים נעמדו על הרגליים האחוריות בטח בזמן שהוא לא מביא את הסחורה".

גם ההתנהלות הפנימית של גבאי בתוך המפלגה מכעיסה מאוד את החברים. "הבעיה הראשונה שראינו היא בסיפור של הועידה", אומר יוסי שאול, מזכיר סניף ג' בתל אביב וציר ועידה, "מפלגת העבודה זו מפלגה עם חוקה שמסדירה מוסדות. היו"ר הוא אחד מהמוסדות. הוא לא המוביל. יש סניפים יש ועידה ומתפקדים. אולי זה לא מעניין את רוב הציבור כרגע, אבל זה כן מעניין כי זה מעיד איך הוא ינהג בעתיד."

"גבאי לא יודע להתנהל בסביבה דמוקרטית, וזה מעלה חשש". יוסי שאול (תמונה באדיבות המצולם)

"בעייה נוספת היא שקיפות במהלכים", מוסיף שאול, "אנחנו רוצים שקיפות מהממשלה והמדינה, ואנחנו רואים שאצלנו תקציב המפלגה לא שקוף. אנחנו מגלים דברים דרך התקשורת, כמו ההכפשות על לפיד. פעם ניהול התקציב ע"י ההנהלה היה מוגש ללשכה או גוף פוליטי אחר והיה סוג של פיקוח. היום הם לא מראים את זה. הם כן מציגים מאזן אבל לא על מה הוצאנו. לאחרונה המפלגה יצאה בקמפיין מימון המוני אבל למה עשו את זה בכלל? יש מספיק מימון מכספי המפלגות והחברים. הדבר האחרון שהיווה הכי דגל אדום היה הצפצוף על מוסדות השיפוט במפלגה. בית המשפט גם לא איפשר לו את זה. משהו בניהול שלו לא נכון. הוא לא יודע להתנהל בסביבה דמוקרטית, וזה מעלה חשש".

"אין מצב שאין בחירות לוועידה", מוסיף בנימין, "הוועידה שמתוכננת מרוקנת מתוכן. אין לשכה. הסניפים מנותקים. המסדרונות ריקים, כאשר כל רגע יכולות להיות בחירות", הוא אומר. "הכי מחריד בעיני שאנחנו כמפלגה סוציאל-דמוקרטית וגבאי לא סוציאליסט והוא גם לא דמוקרט. האדם הזה עבר על החוק בדוח מבקר המדינה, קנה את השלטון בכסף."

ועידת מפלגת העבודה, 14 בספטמבר 2017 (צילום: אלון וולניץ)

בעייה נוספת עליה מצביעים שאול ובנימין היא היעדר נוכחות של המפלגה כאופוזיציה. "לא ברור מה המפלגה רוצה, לאן היא שואפת להגיע", אומר שאול, "פעם היו מוסדות. היום זה משתנה מיום ליום. מה שמוביל את סדר היום הוא לא תנועת העבודה אלא יחצ"נים. יש שריפות בדרום אז נתקוף בגלל השריפות. מחר זה יהיה משהו אחר. נראה שקופצים מדבר לדבר".

"אנחנו בתקופה נהדרת לאופוזיציה", מוסיף בנימין, "חוקים פשיסטים, רה"מ נמצא בחקירות. אנחנו יכולים להוציא סרטונים וניו מדיה, יש 1001 דברים לעשות, והתחושה היא שהוא לא עושה שום דבר. הוא בלבד משכנע משוכנעים בכנסים של אלף איש. ככה לא מגיעים לציבור. איפה שאני לא רואה יש תחושה של אכזבה קשה שאין חלופה אחרת לשלטון. כדי להחליף שלטון צריך חלופה, והתחושה היא שאין."

האם אתה חושב שגבאי לא ראוי להיות ראש ממשלה, שאלנו. "אני יודע שגבאי יהיה ראש ממשלה יותר טוב מנתניהו", מודה בנימין, "אבל זו חכמה קטנה. הדברים שצריכים לעשות לא נעשים. זה מחדל בלתי נתפס ואין תירוצים".

התומכים: "הבאתי מתלבטים לפגישה איתו, כולם יצאו ואמרו שהוא תותח"

חברי 'העבודה' שתומכים בגבאי מתוסכלים מחוסר הפרגון שהוא מקבל, אבל משוכנעים שהיו"ר מוביל את המפלגה בכיוון הנכון. "בכל פרמטר שמסתכלים עליו הוא מטאור", אומרת עפרה כרמי מהרצליה, שמונה שנים במפלגה, ומייצגת אותה כדירקטורית בקק"ל. בגבאי היא תמכה כבר בסיבוב הראשון. "לשמחתי הרבה הוא הגיע אלינו למפלגה. הוא בהחלט ראוי ויכול לקדם אותנו כולל את כל מתנגדיו להחלפת השלטון. אני מאמינה שככל שהוא הצליח עד היום גם בבחירות הוא יצליח."

"צריך לתת לגבאי להנהיג". עפרה כרמי (צילום באדיבות המצולמת)

"המפלגה חיה ונושמת ותמיד יש בה יריבויות, זה לא אומר שהיא מפולגת", מוסיפה שרה שונמי מרמת השרון, חברת ועידת המפלגה ובעברה גם חברת מרכז המפלגה, "יש הרבה אקשן. הייתי לצידו של הרצוג כשנבחר ולא היה לו קל. היו לו הרבה יריבים. עובדה שהמפלגה לא בשלטון, ואולי בצעדים שהוא יוזם הוא יעזור לנו לחזור לשלטון. אני סומכת עליו וסומכת את ידי עליו. הוא עושה שינויים שנראים לו לחזק את המפלגה ולחזור לשלטון."

– מה לגבי הירידה בסקרים?

כרמי: "כל מיני סקרים ראינו שהתהפכו ומה שחשוב זה מה שקורה במציאות. אני מאמינה שכמו שהוא ניצח בכל המקומות שעבר בהם הוא ינצח גם בבחירות הבאות."

שונמי: "הייתי מעורבת בקמפיין של הרצוג בבחירות האחרונות. היינו משוכנעים שהוא יהיה ראש הממשלה בסקרים האחרונים, ובסוף הוא לא נבחר. לפני שקובעים תאריך בחירות אין ערך לסקרים. אני לא יודעת מי מזמין אותם ומי מפרסם אותם. אני מאמינה שכשיהיה תאריך בחירות אז הסקרים ישתנו, אך בעיני הסקרים הם לא מדד למה שעומד לקרות."

"המפלגה חיה ונושמת ותמיד יש בה יריבויות, זה לא אומר שהיא מפולגת". שרה שונמי (צילום באדיבות המצולמת)

– חברי המפלגה טוענים שהוא מזלזל בדמוקרטיה בתוך המפלגה.

כרמי: "אני אומרת שהוא ניצח בבחירות דמוקרטיות ובצורה דמוקרטית, בוודאות ולא על חודו של קול. צריך לתת לו להנהיג. כל מי שנתפס בדקויות כאלה ואחרות של דמוקרטיה נתפס בזוטות. הדמוקרטיה חשובה מאוד, והביקורת הזו היא התפלפלות. כל חבר מפלגה יודע שכל אחד נזכר בדמוקרטיה כשנוח לו. מהותית זה לא מעניין את הציבור וחבל להיתפס לצהוב הזה. כל חברי המפלגה כולל המתנגדים שותפים והדרך משותפת ובכך אנחנו צריכים להתרכז. כמו שניצח בכל דבר בחיים הוא ינצח גם בבחירות."

שונמי: "הועידה היא גוף חשוב במפלגה, וצריך להביא אליו החלטות חשובות. יחד עם זאת זה לא משנה לי  כמה אנשים יהיו בה. כמה שיותר יותר טוב. העיקר שהם יהיו חברי מפלגה ומחויבים אליה. בעבר הייתי מעורבת בבחירות לוועידות. מי שהתמודד ולא נבחר הפך לכועס ואפילו לא הצביע. לא אכפת לי שיהיה גוף גדול ומי שנרשם יהיה חבר ועידה, בלאו הכי לא כולם מגיעים."

כרמי לא מסכימה עם הביקורת על הקמפיין שיזם גבאי כנגד לפיד. "אני לא חושבת שזה נכון, אני חושבת ההפך. מתחילת דרכו עוד בפריימריז של המפלגה הגישה שלו היא לא הטחת לכלוך לא כלפי פנים ולא כלפי חוץ. לצטט אמירות של יאיר לפיד זה הטחת רפש? אחד מהדברים שנאמרו הוא לא נכון? זה מה שעשה הקמפיין וגם הצליח. זה שם את האדם באור מגוחך אבל אני לא שמעתי שבפוליטיקה אפשר לנצח במתק שפתיים וליטופים הדדיים. האדם תוקף עניינית והם מתחרים על אותה משבצת. הוא לא מטיח רפש הוא לא מלכלך, גם שאמרו עליו דברים בפריימריז וגם היום"

שתיהן משוכנעות שגבאי יהיה ראש הממשלה הבא. "הוא מוכיח את עצמו כאדם ישר. עזב תפקיד בממשלה בגלל העקרונות שלו. אני לא רואה שהציבור לא יבחר בו. זה יהיה לטובת המדינה, לטובת כולנו וגם לטובת המפלגה, אומרת כרמי, ושונמי מוסיפה: "בשנה הזו הוא רץ בכל הארץ ונפגש עם המוני אנשים. בפגישה אחרונה שהייתי איתו היו מאות אנשים הבאתי חברים מתלבטים להיפגש איתו. בחריצות שלו ובחכמה שלו הוא דיבר על כל התחומים בהם עוסקת המדינה ומה הוא צריך לעשות אם יהיה ראש ממשלה. הוא ענה על השאלות, עשה את זה מצוין. מהפגישה הזו כולם יצאו ואמרו שהוא תותח."

ראשת מטה השטח, ח"כ מיכל בירן: "האתגר הוא לעבור את יאיר לפיד"

מאז שנבחר, גבאי לא זוכה להרבה גב מחברי הכנסת של העבודה. אחת היוצאות מן הכלל היא חברת הכנסת מיכל בירן, שתמכה בו בפריימריס ועומדת כיום בראש מטה השטח של המפלגה. "אנחנו משקיעים המון מאמצים ומשאבים בהתארגנות", אומרת בירן, "ראיתי כבר כמה מערכות בחירות, אני לא יודעת איך הבחירות הבאות יסתיימו, אבל אני חותמת שנגיע הכי מוכנים ומאורגנים בהשוואה לעשרים השנים האחרונות".

"נגיע הכי מוכנים ומאורגנים בהשוואה לעשרים השנים האחרונות". ח"כ מיכל בירן, ראשת מטה השטח (ארכיון). צילום: הדס פרוש / פלאש 90.

האם גבאי פילג את המפלגה, שאלנו. "למרבה הצער, המריבות הפנימיות זה התחביב שלנו", עונה בירן בכנות, "למפלגת העבודה הרבה יתרונות, אבל זה אחד החסרונות המובהקים והמצערים שלה. זה לא קשור ליו"ר, זו דינמיקה שמגיעה בעסקת חבילה עם הדמוקרטיה הפנימית. במקום שיש בו שליט יחיד אין אי-הסכמות וויכוחים."

אבל דווקא על זה מבקרים את גבאי, שהוא פוגע בדמוקרטיה הפנימית הזו. 

"כיוון שאני פה לא מהיום ויש לי פרספקטיבה, אין במהלך האחרון שום דבר חריג. ועידת המפלגה היא הגוף העליון, ולהביא אליה את ההחלטה על מספר חברי הוועידה זה הדבר ההגיוני. הוא לא בחר את הועידה הזו ולא ניסח את החוקה. עכשיו זה נפסל וילך חזרה לבירור עתירות."
‏
– ‏מה עם הירידה בסקרים?

"אין ירידה. התייצבנו על 15, עכשיו צריך לעלות. 15 זה הבייס שלנו, וכשאנחנו מסתמנים כאלטרנטיבה אז עולים. זה היה כך גם ששלי נבחרה. האתגר הוא לעבור את יאיר לפיד."