מזמן לא שיתפתי אתכם בסיפורים ובפסקי דין מתחום הנגישות, בגלל לחץ זמנים והתפתחויות חיוביות של משרדנו, ובין היתר הענקת ייעוץ משפטי שוטף לחברי אגודת החירשים בישראל. אך הפעם, החלטתי שאני חייבת לפנות זמן, כי חשוב לי לתקוף את תופעת ההפליה על רקע מוגבלות בעבודה.

זוכרים את הפוסט האחרון שלי בבלוג? אם לא, אזכיר לכם: בפעם האחרונה סיפרתי על עובדת כבדת שמיעה שפוטרה מעבודתה בהודעת SMS, שכן לדעת מעסיקתה, אישה כבדת שמיעה אינה מסוגלת לעבוד כקופאית. בסופו של דבר ניהלנו עם המעסיקה משא ומתן בטרם הגשנו תביעה לבית משפט, והוסכם כי המעסיקה תפצה את העובדת בסך של 20,000 שקלים בגין אפלייתה וכן תבצע הטמעת חשיבות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בקרב עובדיה, למען לא ישנו מקריי אפלייה.

כעת, אספר לכם על מקרה נוסף שהגיע לפתח משרדנו, שבגינו הגשנו תביעה בימים האחרונים:

אדם כבד שמיעה (נקרא לו למען הנוחות 'דני' – שם בדוי), ביקש להתקבל לעבודה כנהג בחברה. דני זומן לראיון עבודה במשרדי החברה, למשרת נהג. במעמד הראיון התנהלה בין דני למראיינת שיחה אשר במסגרתה פירטה המראיינת לדני את מהות העבודה, תנאי העבודה, גובה השכר ועוד.

במהלך השיחה, ביקש דני להבהיר כי הוא כבד שמיעה; המראיינת אשר תמהה למשמע דבריו של דני, ואשר הבינה כי דני אינו מסוגל לנהוג ותוך כדי לנהל שיחה טלפונית רציפה, החלה להתנצל בפניו של דני ולהסביר לו כי בשל סיבות אלו הוא אינו מתאים לעבודה בחברה.

דני ניסה להסביר למראיינת כי יש לו ניסיון קודם בעבודה כנהג, ואף פירט כיצד הסתדר כנהג לקוי שמיעה בעבודה הקודמת:

• הוא הסביר למראיינת כי כאשר עבד כנהג משאית, היה מתנהל באמצעות מסרונים, הן עם לקוחות החברה והן עם המעסיק הקודם.
• דני היה שולח מסרון למעסיק "הגעתי", בהגיעו ליעד.
• מקום עבודתו הקודם של דני היה מעדכן את הלקוחות כי יש נהג כבד שמיעה, אשר יש להתנהל מולו במסרונים.
• דני אף הגדיל והסביר למראיינת כי הוא יכול לענות לטלפון כאשר מתקשרים אליו לשיחה קצרה ושואלים "איפה אתה נמצא"; אולם הוא אינו יכול לנהל שיחה טלפונית ארוכה.

המראיינת מצידה שמעה את הצעותיו של דני להתאמות עבורו כנהג כבד שמיעה, שמעה את האופן בו הצליח להתנהל כנהג בצורה מיטבית במקום עבודתו הקודם, אולם מבחינתה, חרצה את גורלו וקבעה כי הוא אינו מתאים לעבודה כנהג בהיותו כבד שמיעה, וזאת מבלי לבדוק האם ניתן לבצע עבורו התאמות.

למעשה, החברה בהתנהגותה קבעה כי אדם אשר אינו שומע אינו מסוגל להיות נהג, פשוטו כמשמעו.

כאשר פנינו לחברה, טענתה הייתה כי מדובר ב"טענות מופרכות, הזויות"; להלן החלק הרלוונטי מהשיחה בין דני לבין המראיינת, תשפטו בעצמכם…

דני:
"דבר אחד אני רוצה שתדעו, אני לקוי שמיעה".

המראיינת:
"אוקיי…"

דני:
"מזמן עבדתי כנהג משאית. הייתי שולח הודעה: 'הגעתי'.
אני הייתי שולח הודעות.
חברה היו מתקשרים, (מודיעים ש) יש נהג לקוי שמיעה…"

המראיינת:
"הודעות אי אפשר כשנוסעים
אנחנו מתקשרים…
אני צריכה אותך…"

דני:
"הודעות לא?"

המראיינת:
"לא…
אני מצטערת.
זה מורכב.
בטלפון מתקשרים, שואלים אותך – הגעת למחסן? איפה אתה נמצא?"

דני:
"אני יכול לענות לטלפון אם מתקשרים (ושואלים) 'איפה אתה
נמצא', בסדר. אבל שיחה ארוכה זה קשה".

המראיינת:
"אני מאד מצטערת…."

כפי שכבר הסברתי לא אחת, אפלייה בקבלה לעבודה על רקע מוגבלות, היא אפלייה אסורה על פי החוק. לצערי מדובר בתופעה רחבה מידי ופסולה, שמשרדנו נלחם וימשיך להילחם בה ללא לאות.

על המעסיק הפוטנציאלי לבחון בצורה כנה ואמיתית האם ניתן לבצע התאמות עבור אותו עובד בעל מוגבלות, לצורך שילובו בעבודה. במקרים רבים, ביצוע ההתאמות הוא פשוט למדי, מבלי שיוטל על המעסיק נטל כלכלי כבד מידי, אלא כרוך במעט חוסר נוחות למעסיק.