הגרעון הכולל של קופות החולים בשנת 2017 עמד כ-1.7 מיליארד שקלים, עלייה משמעותית מהגירעון שנרשם בשנה שקדמה לה, שעמד על 797 מיליון שקלים, כך עולה מהדוח המסכם שפרסם היום (חמישי) משרד הבריאות. הסיבה העיקרית לגידול בגרעון היא ירידה חדה של כ-680 מיליון שקלים בתמיכות שמעבריה המדינה, לאור העיכוב בחתימה על הסכמי הייצוב, במסגרתם מקבלות הקופות כספים בכפוף לעמידה ביעדי התייעלות ושיפור. הנפגעות העיקריות מהעיכוב הן כללית ולאומית, שמרכיב התמיכות הממשלתיות משמעותי יותר בהכנסותיהן ולכן רשמו את העלייה הגבוהה ביותר בגירעון.

הגירעון של קופת חולים כללית הוכפל, והגיע השנה לכ-1.3 מיליארד שקלים, לעומת כ-683 מיליון בשנת 2016. גרעון בתי החולים של הכללית עלה לכ-2.5 מיליארד שקלים, לעומת 1.9 מיליארד בשנה שקדמה לה. מלבד העיכוב בחתימה על הסכמי הייצוב, , אחראי לגידול גם שינוי במנגנון ה"קאפ" (שנועד לקבוע כללים לעניין ההוצאות של קופות החולים על שירותים הנרכשים בבתי חולים), שהגדיל את ההנחות שנותנים בתי החולים של הקופה. גורם נוסף לעלייה הוא גידול משמעותי בהוצאות על רשלנות רפואית.

קופת חולים מכבי רשמה עלייה של כ-50 מיליון שקלים בהיקף הגרעון לעומת שנת 2016. העלייה בגרעון מוסברת בעיקר על ידי ירידה בתמיכות הממשלה מהסכמי ייצוב, של כ- 119 מיליון שקלים, ירידה של כ-100 מיליון שקלים בעודפי השב"ן והפסד של כ-113 מיליון שקלים בגין אסותא אשדוד. מנגד, התייעלות הקופה, בעיקר בסעיפי השכר, הביאה לירידה ראלית של 0.4% בהוצאה לנפש מתוקננת.

הגרעון של קופת חולים לאומית עומד על כ- 226 מיליון שקלים, גידול של כ-208 מיליון לעומת שנת 2016. הסיבה העיקרית לגידול בגרעון המוצג בשנת 2017 היא ירידה של כ-157 מיליון שקלים בהיקף התמיכות, ועלייה בהוצאות האשפוז כתוצאה מירידה בהנחות שנבעה מהשינוי במנגנון הקאפ.

קופת חולים מאוחדת הציגה את הגרעון הנמוך ביותר בין קופות החולים – כ-67 מיליון שקלים, לעומת גרעון של כ-18 מיליון שקלים בשנה הקודמת. הגידול בגרעון מוסבר בעיקר על ידי הירידה בתמיכות ממשלה, בסך של כ-56 מיליון שקלים.

הכנסות הקופות מהשתתפות העצמית עמדו על שיעור של כ-5.96% לעומת 6.16% בשנת 2016, שנה שנייה ברציפות ששיעור זה נמוך משיעור נורמטיבי של 6.45% שנקבע בחוק והמלצת מחברי הדוח היא כי יש לבחון עדכון השיעור.