העיתונות הכלכלית הישראלית והעולמית עוסקת בימים האחרונים בעלייתן ובירידתן של מניות מייקרוסופט ופייסבוק, ובייחוד במניית אפל שהגיעה ביום חמישי לשווי חסר התקדים של טריליון דולר. עם זאת, סיפורן של אותן החברות, ובייחוד הצמיחה האדירה שלהן ועליית שווין, מספרת בין היתר את סיפור דעיכתה של העבודה המאורגנת בארה"ב והכרסום בשכר העובדים האמריקאים.

שוויה חסר התקדים של אפל הביא שוב לתשומת לב הציבור את אותן חברות הענק האמריקאיות שהולכות ומשתלטות על המשק האמריקאי. בעיתונות הכלכלית האמריקאית נהוג לקרוא לחברות אלו "חברות סופרסטאר", בעקבות הצלחתן המסחררת מאז שנות ה-90. למעשה, כל חמשת החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה האמריקאית הן חברות היי-טק מהסוג הזה: אפל, אמזון, אלפאבית (גוגל), מייקרוסופט ופייסבוק.

טים קוק, מנכ"ל אפל (צילום: shutterstock).

סיפור קטן שמשקף בעיה גדולה

סיפורן של החברות הללו משקף מגמה של שנים במשק האמריקאי, ובמרבית המשקים המערביים. למעשה, בעשורים האחרונים מתפתחת מגמה במשק האמריקאי: ריכוז הולך וגובר של התעשיות השונות בידי מספר חברות ענק שהולכות ומגדילות את רווחיהן לממדים חסרי תקדים, כאשר שיעור הולך וקטן מהרווחים הולך לשכר העובדים. במילים אחרות – מספר קטן של חברות ענק לוקחות אליהן שיעור הולך וגדל מהעושר שמיוצר במשק האמריקאי, וזאת על חשבון מרבית אזרחי המדינה.

חברות ההיי-טק הגדולות הן הסמל לאותה התופעה, אבל הן לא היחידות. בשנת 1975 מחצית מרווחי החברות בארה"ב התחלקו בין 109 חברות. כיום, רק 30 חברות מרוויחות את מחצית הרווחים התאגידיים בארה"ב. מדד הרפינדל-הירשמן, המדד המקובל על מרבית הרשויות להגבלים עסקיים בעולם, מראה כי שלושת רבעי מהתעשיות במשק האמריקאי הפכו לריכוזיות יותר מאז שנות ה-80.

מי שהובילה את מגמת הריכוז במשק האמריקאי היא מגמת המיזוגים אותה מובילות אותן חברות ענק בעשורים האחרונים. חלק מרכזי באסטרטגיית הצמיחה של אותן חברות היה שימוש ברווחים הגדולים כדי לרכוש את מתחרותיהן. בשנים האחרונות הלכו והשתלטו באופן הזה על נתחי שוק אדירים: כיום אפל וגוגל מספקות יחד כ-99% מכלל תוכנת הסמארטפונים, ופייסבוק וגוגל מרוויחות יחד 59% מתעשיית הפרסום בארה"ב. אמזון שולטת באופן מוחלט על המכירות האינטרנטיות בארה"ב.

הגדילה האדירה הזו של אותן החברות מושכות אליהן את המשקיעים בשוק ההון ודוחפות מעלה את שווי החברות. אותן חמש החברות בעלות השווי הגבוה ביותר אחראיות ליותר ממחצית העליות במדד S&P 500  השנה. אמנם אפל היא החברה הראשונה שמגיעה לשווי של טריליון דולר, אבל אמזון נמצאת לא הרבה מאחוריה – שוויה מוערך ב-880 מיליארד דולר.

מניית גוגל בנסד"ק. ארכיון (צילום: AP Photo/Mark Lennihan, File)

שכר העובדים המצטמצם והעבודה המאורגנת

שווין ההולך וגובר של אותן החברות מעניק להן עוצמה פוליטית אדירה, כפי שאפשר היה לראות במקרה של אמזון והעיר סיאטל בארה"ב לפני מספר שבועות. לפני מספר חודשים הכריזה מועצת העיר על יוזמה להתמודדות עם משבר הדיור: העיר תטיל מס נוסף על חברות ענק שפועלות בה, כדי לממן בנייה של דיור ציבורי ובר השגה, ותכניות רווחה למחוסרי דיור. על פי התכנית, עיריית סיאטל תטיל מס שנתי של 500 דולר על כל עובד של חברת אמזון בעיר.

חברת אמזון הבהירה כי הצעד איננו מקובל עליה. זמן קצר לאחר החלטת עיריית סיאטל הודיעה חברת אמזון על הקפאת תכנית ההתרחבות בעיר. סדר הגודל העצום של ההתרחבות אותה תכננה החברה והאיום להפסיק אותה הביאה לכך שעיריית סיאטל נאלצה לוותר על המס. אותן החברות היו גם הלוביסטיות הגדולות בעד קיצוצי המיסים אותן העביר ממשל טראמפ בחורף האחרון.

אך העוצמה של אותן החברות מתבטאת גם בשיעור ההולך וגדל של העושר שהן לוקחות לעצמן. הכוח הגדול של אותן החברות מאפשר להן לקחת לעצמן שיעורים הולכים וגדלים מהרווחים, מה שתואם את המגמה הכללית במשק האמריקאי. לעומת מרבית המאה ה-20, בה שיעור שכר העובדים מתוך כלל התוצר עמד על כ-65%, מאז שנות ה-90 שיעור זה נמצא במגמת ירידה מתמדת ועומד היום על 56%. במילים אחרות, בשלושים השנים האחרונות חלקם של העובדים השכירים (מרבית החברה) הולך וקטן, וחלקם של בעלי ההון, ביניהם בעלי אותן החברות – גדל.

מחאת תושבים נגד הכוונה לבטל את המס על חברת אמזון, 14 במאי 2018, סיאטל (AP)

הירידה בשיעור שכר העובדים היא המשמעותית ביותר באותן התעשיות שעברו את תהליך הריכוז האינטנסיבי ביותר. על פי מחקר של מכון המחקר
National Bureau of Economic Research, ב-1980 עמד שיעור הרווחים של החברות על 5% מכלל התוצר, לעומת 15% היום. יש לציין כי במהלך מרבית המאה ה-20 שיעור השכר מתוך כלל הרווחים היה קבוע יחסית, והתחיל לרדת רק בשנות ה-90.

מה שאפשר את השינוי הזה במאזן הכוחות בין החברות הגדולות לעובדיהן, ולמעשה תרם ליכולתן להשתלט על חלקים עצומים מהמשק האמריקאי הוא החלשות העבודה המאורגנת בארה"ב. לעומת 1980, בה עמד שיעור העובדים המאוגדים בארה"ב על 20%, היום 10.7% בלבד מהעובדים בארה"ב מאוגדים. בנוסף, חוקים המגבילים את כוחם של איגודי העובדים הפכו לנפוצים יותר ויותר במערכת המשפט האמריקאית.

היחלשות זו הפכה את העלאות השכר של העובדים האמריקאים לנדירות יותר ונמוכות יותר. יחד עם העלייה האדירה ברווחיות החברות, הביאה מגמה זו לירידה בשיעור ההכנסות של אותן חברות שהולכות לעובדים, ועלייה בשיעור שהופך לרווחים של בעלי החברה. כך, התרחבותן של אותן החברות הגדולות תרמה לעלייה ברמות אי-השוויון בארה"ב בעשורים האחרונים.

הירידה במספר המעסיקים גם מביאה לכך שיכולת המיקוח של העובד הלא מאוגד יורדת. בלי איגוד, האפשרות היחידה של עובד לשיפור שכרו היא "האיום" במעבר למתחרה שמציע משכורת גבוהה יותר. עם זאת, במספר גדול של תעשיות אמריקאיות הצמצום במספר החברות הופך את יכולתם של העובדים לעבור בין מתחרות למוגבלת ביותר.

עובדי היי טק. למצולמים אין קשר לכתבה. (צילום: Phil Whitehouse)

במספר חברות גדולות, ומהרווחיות ביותר, מצאו דרכים לדאוג לכך שהעובדים לא יוכלו לקיים מו"מ עם המתחרים. במספר תעשיות בארה"ב חברות מתחרות הסכימו שלא לאפשר לעובדים שלהן לעבור מחברה לחברה, ולמעשה מונעים מהעובדים את היכולת לדרוש העלאת שכר. היות ומרבית העובדים האמריקאים חותמים על חוזה אישי מול מעסיקיהם, חברות רבות בארה"ב החלו להכניס בשנים האחרונות סעיפי "איסור תחרות", בהן נאלצים העובדים להתחייב שלא להיות מועסקים אצל מתחרי החברה. על פי מחקר שנערך בשנת 2014 באוניברסיטת מרילנד, כחמישית מהעובדים האמריקאים חתומים על סעיף מסוג זה מול מעסיקיהם.

פרשנים כלכליים רבים רואים בשווי ערך החברות הנסחרות בבורסה כמדד ל"הצלחה" הכלכלית של משק כזה או אחר. כך למשל, הנשיא טראמפ נוהג באופן קבוע לציין את עליית שווי שוק ההון (עלייה בשווי מניות החברות שנסחרות בה) כהוכחה להצלחתו בתפקיד. עם זאת, האמת היא שעלייה ברווחיות של אותן החברות אינה תורמת למרבית הציבור, ובמידה מסוימת אף מבטאת פגיעה מתמשכת בו.