העתקת אוכלוסייה ממקום למקום, פירוק איגודים וניצול חסר מעצורים של הטבע: למפגש הבעייתי בין תאגידים חזקים לרשויות חלשות ניתן למצוא ביטויים בכל רחבי הגלובוס וגם בישראל, אך המקומות בהם הוא מתגלם באופן הקשה ביותר הם אלו בהם מדינות חלשות מחזיקות במשאבים יקרי ערך. כזה הוא סיפורה של קולומביה והתאגיד העולמי גלנקור, סיפור ממנו אפשר ללמוד רבות על אופן פעולתם של תאגידים עולמיים והמחירים שאנו משלמים כדי שהם יגדילו את רווחיהם.

עובדי גלנקור בקולומביה (צילום: Industriall)

קולומביה כמקרה מבחן

תאגיד הענק גלנקור הוא מהגדולים בעולם בתחום כריית משאבי טבע וניודם. עם השנים הפכה קולומביה, מדינת עשירה במשאבים ומלאה בסכסוכים סוערים וחוסר יציבות פוליטית, ליעד מועדף של התאגיד. נראה שהמדינה הדרום אמריקנית, שבעבר הייתה ידועה בעיקר בשל השתוללותם מחוסרת הרסן של ברוני הסמים בגבולותיה, מתמודדות בשנים האחרונות עם גופים אחרים שבמידות רבות מעפילים בעצמתם על הסדר הדמוקרטי הנבחר במדינה.

כבר ב-2006 נשמעו טענות על שחיתות והפרות חמורות של זכויות אדם מצד האיגוד המקצועי המקומי סינטראקרבון (Sintracarbón), שהאשים את תאגיד גלנקור בכך שהפקיע קרקעות ופעל לפינוי כפרים שלמים כדי לאפשר הרחבת המכרה, עבירה שנעשתה בשיתוף פעולה עם הרשויות בקולומביה.

עובדי גלנקור בקולומביה (צילום: Industriall)

לחברת גלנקור יש אינטרסים חזקים בקולומביה, כולל בעלות מלאה על חברת פרודקו שמחזיקה שני מכרות סמוכים, מסוף ייצוא פחם, וכן בעלות על חלק מהרכבת שמעבירה פחם לטרמינל ועוד. החברה מעסיקה כ-6,000 עובדים דרך חמש חברות בת, וזאת למרות הבקשה של הרשויות במדינה לאחד את הפעילות העסקית תחת חברה אחת. כל החברות פועלות מתוך אותה קומה באותו בניין בברנקילה וחולקות את אותה הנהלה בכירה.

על פי נתוני האיגוד, העובדים בשתי המכרות – לה גוגואה וקלנטוריטס – כפופים לתנאים שונים, והנהלות המפעלים דחו את ההזדמנות לקיים משא ומתן עם האיגוד המקצועי ביחד עם המעסיק בפועל. חלוקת מבנה הבעלות מקשה על האיגוד לזהות פרטנר אחראי על משא ומתן ולפתור בעיות ונושאים שונים.

מחלקים תמריצים לעוזבי האיגוד

לטענת סינטראקרבון, פרודקו מפרה באופן בוטה את חופש ההתאגדות במכרה קלנטוריטאס על ידי אפליה נגד מנהיגי האיגוד המקצועי וחברי האיגוד על ידי שינוי התערבות בחופש של העובדים לבחור את נציגיהם באיגוד, והתעלמות מהתהליך לקיום משא ומתן להסכם קיבוצי.

עוד טוענים אנשי האיגוד כי ההנהלה מפלה את העובדים המאוגדים ומנהיגיהם על ידי שינוי משמרותיהם או עמדותיהם על ידי נקיטת אמצעים משמעתיים דרסטיים – כולל פיטורים או השעיות מרובות על אותה עבירה – או על ידי שליחתם לחופשה ככלי דחיקתם לשוליים.

"הם מתייחסים לחברים באיגוד המקצועי כמו מחלקה שנייה. הם רודפים אותנו ואז מונעים מאיתנו לממש את זכויותינו" הסביר מנהיג האיגוד בלנקו. גלנקור הובילה את החברים באיגוד המקצועי לבטל את חברותם באיגוד על ידי שימוש באיומים ותמריצים.

עד שנת 2014 הוגשו 67 תלונות עבודה נגד חברת הבת הקולומביאנית של גלנקור – פרודקו, כאשר 46 מתוכן היו עדיין תחת חקירה בשנת 2017. פרודוקו נאלצה לשלם כמעט 500,000 דולר בקנסות הקשורים לעבודה.

הפגנה מול חברת גלנקור (צילום: indutriall)

הפרות איכות הסביבה

גם ביחס לסביבה, הועלו טענות על היד החופשית בה נקט התאגיד בהפרת תקנות סביבתיות רבות. בחודש ינואר האחרון הושלכו לאדמת המאגר 50,000 גלונים של סולר וזאת בעקבות קידוח באחד ממיכלי האיחסון הנובע מתחזוקה לא יעילה. על פי נשיא סינטראקרבון קלאודיה בלנקו, התאגיד ניסה להסתיר את המקרה מהרשויות הסביבתיות.

בשנת 2010, לאחר מציאת רמות גבוהות של זיהום אטמוספרי הנובע מהכרייה, המהווה סכנה לתושבים המתגוררים בסביבת המכרה, הורה משרד הסביבה הקולומביאני לפרודקו ולחברות אחרות להעתיק את מגוריהן של האוכלוסיות הנמצאות בבוקרון, פלאן-בונינטו ובאל-אטילו. החברות חיכו שנתיים עד שהחלו את התהליך, שלא הסתיים עד היום.

הפגנה של כורים אוסטרלים כנגד גלנקור (צילום: indutriall)

עבודה על קרקע רעועה שהכושרה היטב

שיטת ההעסקה של גלנקור לא מאפשרת לעובדים לחוש ביטחון תעסוקתי וכלכלי. בנוסף, מדובר בעובדים שאינם יכולה להתאגד, ובמידה והם "מעזים" להצטרף לאיגוד החוזה עליו חתמו לטווח קצר בוודאי לא יחודש. יחסה של גלנקור לעובדים ברחבי העולם הביאה את האיגוד המקצועי העולמי אינדסטריאול להיות מרכז למאבקים המקומיים בתאגיד. שיטות הפעולה של התנכלות לוועדים, מניעת התאגדות ומשא ומתן קיבוצי כדי להרוויח כמה שיותר, עולה למדינות ביוקר. מקרה המבחן של קולומביה הוא ביטוי לשיטה בה תאגידי ענק בינלאומיים פועלים ברמה המקומית ומפעילים את כל הלחץ שיש ברשותם ואת כל כוחם לגזירת רווח מקסימאלי, לרוב על חשבון העובדים ולרוב באטמוספירה חוקית-חברתית שהמדינה מייצרת. יש לזכור שדפוס הוא דפוס וטיבו לחזור על עצמו. הפעם זו קולומביה. אילו מדינות עלולות להיות הבאות?