על אף דעיכה מסוימת בנוכחותו בכותרות בשבוע האחרון, המשבר הטורקי ממשיך להיות אחד המשברים הכלכליים והפוליטיים המשמעותיים ביותר היום. המשבר הפוליטי  בין ארה"ב לטורקיה סובב לכאורו סביב סירובו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן לשחרר את הכומר האמריקאי אנדרו ברנסון העצור הטורקיה בחשד לפעילות טרור. בתוכו נחשפו מתחים כלכליים ופוליטיים אדירים בין שתי בעלות הברית. מעבר לכך, המשבר הכלכלי חשף את המצב העדין בו נמצאת הכלכלה העולמית בכלל, עשור אחרי המשבר הפיננסי של 2008.

לכאורה הכלכלה הטורקית נכנסה למשבר בעקבות החלטתו של ממשל טראמפ להטיל מכסים על ייבוא פלדה טורקית. מאז צנח ערכה של הלירה הטורקית ב-40% בחודש האחרון. בימים האחרונים חלה אמנם התאוששות קלה בערך המטבע, אבל התנאים שהביאו לקריסה עדיין נוכחים, והמכסים המוגברים הם רק חלק מהסיפור.

המשבר הפוליטי

ביום חמישי הצהירה קטאר כי תיחלץ לעזרתה של טורקיה. ביום חמישי, לאחר ארוחת צהריים משותפת של נשיא טורקיה ארדואן ואמיר קטאר השייח' תמים בין חמדאן, הכריזה קטאר כי תסייע לטורקיה בהיקף של 15 מיליארד דולר, בצורת השקעות בחברות שסבלו מבריחת הון בשבוע האחרון.

מדובר בעוד צעד של התקרבות בין טורקיה לבין מדינת המפרץ, שעשויה להיות בעלת השלכות מרחיקות לכת על הפוליטיקה של המזרח התיכון. בשנת 2017 טורקיה הייתה המדינה הראשונה שבאה לעזרתה של קטאר, לאחר שמדינות המפרץ בראשות סעודיה הטילו עליה חרם סחר. באותה התקופה ארדואן אף הציע לשלוח כוחות צבאיים טורקיים לקטאר בתגובה לאיום צבאי מצד סעודיה.

הצעד מסמל את התרחקותה של טורקיה מבעלות הברית היחסיות של ישראל- סעודיה, מדינות המפרץ ומצרים, והתקרבות לציר המדינות קטאר-איראן. הסיוע הקטארי "מראה כי קטאר ממשיכה לקדם את שיתוף הפעולה היחסי בין שתי המדינות, ויש לנו ביטחון מלא בכלכלה הטורקית" אמר דובר הממשלה הקטארית.

יש לציין כי ההתחייבות הקטארית לא גדולה מספיק כדי לייצב את הכלכלה הטורקית. מדובר יותר בהפגנת כוח מצד ארדואן מאשר בפתרון קונקרטי למשבר צניחת הלירה. כאשר הנשיא טראמפ סירב בשבוע שעבר לבטל את המכסים הצהיר ארדואן כי "לטורקיה יש אפשרויות אחרות" מלבד הסתמכות על ארה"ב. למעשה רמז ארדואן לכך שטורקיה מוכנה להתרחק עוד יותר מהברית עם ארה"ב ואירופה, ולמצוא בעלות ברית חדשות בקרב אויבותיה של ארה"ב, כמו סין ורוסיה. עד כה קטאר היא המדינה היחידה שהסכימה לגבות באופן מעשי את הממשלה הטורקית בהתנגשות עם ארה"ב, אך מדובר במהלך משמעותי- קטאר היא אויבת של בעלות הברית האמריקאיות במזרח התיכון. התקרבות טורקית אליה מאותתת לארה"ב, ולנאט"ו בכלל, על מוכנות טורקית להתרחק עוד יותר מהמערב.

המשבר הכלכלי, או מה קורה לכלכלות מתפתחות כשארצות הברית מעלה את הריבית

הסיקור התקשורתי של המשבר הטורקי מרוכז כמעט לחלוטין בוויכוח על גורלו של הכומר אנדרו ברנסון, שטארמפ מתעקש על שחרורו. המכסים שטראמפ הטיל בתגובה לסירובו של ארדואן אכן היו הגורם שהביא למפולת הסופית של הלירה הטורקית, אבל חשוב לציין שהתנאים להיווצרות המשבר, ובמידה רבה ניצני המשבר, היו קיימים בטורקיה כבר חודשים רבים.

למעשה, הרקע למשבר נעוץ במדיניות הבנק הפדרלי האמריקאי שהפסיק את מדיניות ההרחבה הכמותית לפני מספר חודשים, ובהחלטתו להעלות את הריבית באופן הדרגתי. לפני מספר חודשים הודיע הבנק כי יפסיק בהדרגה לרכוש אג"ח, וכי ימשיך להעלות את הריבית המרכזית בארה"ב במהלך שנת 2018 ו-2019.

מדובר בלא פחות מרעידת אדמה בשוקים הבינלאומיים, שאותה אפשר להרגיש בעיקר בכלכלות המתפתחות. העלאת הריבית בארה"ב, לאחר עשור של ריבית אפסית, מושכת משקיעים בדולר שמעוניינים בהחזר הגבוה יותר שמובטח בארה"ב. כך, עולה ערכו של הדולר לעומת מטבעות אחרים, כפי שאפשר לראות ביחס לשקל הישראלי בחודשים האחרונים. במילים אחרות, במקום להשקיע במדינות שונות ברחבי העולם, המשקיעים הבינלאומיים חוזרים לארה"ב, הביקוש לדולר עולה, וכתוצאה מכך הוא מתייקר.

את ההדים של התופעה ניתן היה להרגיש בכל רחבי הכלכלות המתפתחות. מדינות שנחשבות להשקעה מסוכנת יותר הפכו בחודשים האחרונים לכדאיות פחות מהשקעה בארה"ב, היות וההחזר על השקעות בדולר עלה. לכן, ערכן של המטבעות המקומיים במספר מדינות המוגדרות כ"כלכלות מתפתחות" קרס בחודשים האחרונים. אותן מדינות, הכוללות את ארגנטינה, ברזיל, רוסיה, פולין וטורקיה קיבלו תזכורת בימים האחרונים לגבי תנודות בשוק ההון- גחמות של משקיעים בינלאומיים עשויות להוביל לסכנת קריסה.

בטורקיה המהלך הזה הוביל לאי יציבות ניכרת. חברות טורקיות רבות לוו בעשור האחרונות כמויות אדירות של דולרים בריבית נמוכה, בזכות מדיניות הריבית האפסית. המגזר הפרטי בטורקיה יצטרך לעמוד בהחזרים של 51 מיליארד דולר בשנה הקרובה, שמהווים בערך שליש מהתוצר הטורקי. אותן החברות מייצרות הכנסות בלירה טורקית, וככל שהדולר עולה בערכו המחיר הממשי אותו הן צריכות לשלם כדי להחזיר את החוב הדולרי עולה. כך, יכולתן להחזיר את החוב שלהן בזמן המוסכם הופך לבלתי סביר.

דבר זה מייצר מעגל אי יציבות שמזין את עצמו- ככל שאי היציבות של החברות הטורקיות גדל, כך גדלה בריחת המשקיעים ממנה, מה שהוביל לאי יציבות גוברת. מזה מספר חודשים טורקיה נמצאת על סף משבר כלכלי, והחלטתו של ממשל טראמפ להטיל את המכסים הייתה המכה הסופית שהובילה לקריסה המוחלטת. יש להניח שממשל טראמפ קיבל את ההחלטה בידיעה מלאה שזו תוביל למפולת בערך הלירה הטורקית. אם כך, מדוע זו ההחלטה שהתקבלה?

מהלך מכוון נגד אירופה?

את הסיבות מאחורי המהלך קשה לשער, אבל אי אפשר להתעלם מהשלכותיו על גוש פוליטי נוסף שטראמפ נמצא במתח איתו- אירופה. למשבר הטורקי יש השלכות חמורות על הכלכלה האירופית, ויתכן שדווקא מחשבה זו הובילה את ההחלטה על המהלך.

קודם כל, טוריקה היא בעלת ברית אסטרטגית קריטית לאירופה. טורקיה מפרידה בין הגבול המזרחי של האיחוד האירופי למזרח התיכון. השותפות הפוליטית והצבאית בין אירופה לטורקיה במסגרת נאט"ו משמעותית ביותר ליציבות הפוליטית של אירופה בכלל. ערעור של מערכת היחסים הזו עשויה להפוך את הגבול המזרחי של האיחוד האירופי לרגיש ובעייתי יותר.

שנית, מדינות אירופיות רבות, ובייחוד גרמניה, מקיימות קשרים כלכליים רחבים עם טורקיה. הגבול הטורקי פתוח למסחר, וקיים הסדר פוליטי עדין שמאפשר אותו. בנוסף, בגלל שכר העובדים הנמוך יחסית חברות אירופיות רבות מייצרות את המוצרים שלהם בטורקיה. ערעור ההסדר הכלכלי והפוליטי בין אירופה לטורקיה, או משבר כלכלי טורקי, עשויים לאיים על האינטרסים של אותן חברות.

בנוסף, המוסדות הפיננסיים האירופיים מקיימים קשרים רחבים עם טורקיה, והמשבר האחרון הביא לחשש מפני "התפשטות" המשבר לבנקים האירופיים. במקרה שבו הבנקים הטורקיים יקרסו, הדבר עשוי להביא להפסדים למוסדות פיננסיים אירופיים, שהלוו הון לאותם בנקים טורקיים. הבנק האירופי המרכזי יצא בהצהרה בשבוע שעבר לפיה אין חשש להתפשטות המשבר לאירופה, אבל מידת הקשר הכלכלי בין אירופה לטורקיה הופכת כל משבר למשותף במידת מה.

מה הלאה?

כדאי להמשיך לעקוב אחרי התנהלות המשבר הנוכחי בין ארצות הברית לטורקיה בשני הצירים המרכזיים שלו – הכלכלי והפוליטי. ההשלכות של המשבר הנוכחי על האזור, על אירופה ועל הכלכלה העולמית, יכו גלים גם במציאות הישראלית.