מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי, הודיע היום (שלישי) לחברת מיקרוסופט על הפסקת המו"מ לחידוש ההסכם המרכזי להתקשרות עם חברת מיקרוסופט. ההסכם המרכזי הנוכחי הסדיר את רכישות תוכנות שולחן העבודה מסוג אופיס, חלונות וכן תוכנות לשרתים הנמכרות ע"י מיקרוסופט בהיקף של למעלה מ-100 מיליון שקלים בשנה. בהמלך המו"מ התברר שחברת מיקרוסופט מבקשת לשנות את תצורת העבודה. לפי האוצר מדובר ב"מודלי רישוי שאינם עונים לצורכי הממשלה" ויביאו בהכרח לגידול של עשרות מיליוני שקלים בשנה בהוצאה הממשלתית. כעת החליט מנהל מינהל הרכש לא לחדש את ההסכם עם מיקרוסופט החל משנת 2019, תוך פעולה וקידום טכנולוגיות חליפיות.
הצבת של מיקרוסופט
התנתקות ממיקרוסופט איננה פעולה קלה לביצוע בארגונים גדולים. החברה מספקת תוכנות בכל הרמות – מערכות הפעלה, תוכנות משרדיות, ושירותי ניהול רשתות תקשורת פנימיות בארגון ואתרים גלויים ברשת. אמנם מנהל מינהל הרכש הממשלתי, גל אמיר הודיע: "אי חידושו של ההסכם יביא להקפאת תצורת הרישוי הקיימת שבבעלות משרדי הממשלה, אשר ניתן להמשיך ולהשתמש בה ללא צורך בתשלום נוסף", אך להחלטה הזו יכול להיות מחיר כבד בעתיד.
הסיבה המרכזית לכך שכולם משתמשים במיקרוסופט היא, ובכן, שכולם משתמשים במיקרוסופט. בערך 97% מהמחשבים בעולם מופעלים ע"י גרסאות שונות של מערכות ההפעלה שלה, כאשר התחרות העיקרית בין גרסאות של מערכות מהתוצרת שלה. ל-MAC OS יש נתח קטן , על מחשבי מקינטוש בלבד, ו-CHROME OS של גוגל זוכה להצלחה זעירה. משפחת המערכות החופשיות – GNU LINUX, על שלל גרסאותיה מפעילות חלק גדול משרתי המחשב בעולם, אך רק חלק זעיר ביותר מהמחשבים האישיים. תוכנות OFFICE של מיקרוסופט לא יכולות לרוץ על LINUX, אלא באמצעות אמולציה, שלא תמיד עובדת כהלכה. התוכנות החליפיות – דוגמת OPEN OFFICE, עובדות מצויין, אך אין להן תאימות של 100% עם הקבצים בפורמטים של מיקרוסופט, דוגמת DOCX למסמכים, מה שמקשה עליהן "להתרומם" מבחינת השימוש. רק אם תקנים פתוחים וחופשיים כמו OPEN DOCUMENT) ODT) יהפכו לסטנדרט מקובל במקום DOCX, יהיה ניתן לבחור בחבילת תוכנות משרדיות באופן חופשי, ללא תלות בכך שגם שאר האנשים שמולם צריך לעבוד, משתמשים באותה תוכנה כמוך.
עוד יתרון שיש למיקרוסופט היא ההשקעה ב"גיור" מוצלח יחסית של התוכנות לעברית (בייחוד ב-PC, ב-MAC קצת פחות) שלא קיים או בעייתי בחלק גדול מהתוכנות החופשיות החינמיות. לאפשר כתיבה הגיונית מימין לשמאל, בשילוב עם מילים באנגלית ומספרים באותו הטקסט היא אתגר לכל חברת תוכנה והשוק הישראלי הקטן לא תמיד מצדיק השקעה שכזו, בייחוד לאור השליטה הקיימת של מיקרוסופט בשוק. העובדה שמיקרוסופט מחלקת את התוכנות שלה במחירים מוזלים או בחינם למוסדות חינוך, גורמת לכך שכל החלטה להתנתק ולעבור לפלטפורמה אחרת מצריכה השקעה גדולה ברמת הכשרת העובדים בארגון וההגדלת ההשקעה בתמיכה הטכנית כדי ללמד את העובדים, כך שהדבר לא תמיד משתלם.
החלופות החופשיות והחינמיות מתקשות להתרומם
הרשימה של מוסדות ממשלתיים בעולם שאימצו את GNU LINUX דלה מאד. עיריית מינכן התנסתה בהרצת לינוקס על מחשביה במשך כעשר שנים, עד שהתחרטה בשנה שעברה, והעבירה בחזרה את 15,000 מחשביה לשימוש ב"חלונות 10" של מיקרוסופט, אם כי הסיבות לכך לא ברורות לחלוטין. בניגוד לארכיטקטורה הפתוחה והחופשית של LINUX, המדינות העיקריות שמתעניינות בה הן מדינות סמכותניות כמו קוריאה הצפונית, רוסיה ואיראן כאשר רק הודו היא מדינה דמוקרטית המעוניינת לצמצם משמעותית את התלות במיקרוסופט.
דווקא בעולם ההייטק, שם המשתמשים מיומנים מאוד בשליטה על המחשב, יש אימוץ נרחב של לינוקס, כמערכת הפעלה של מתכנתים (לצד MAC OS). החלופות מתוצרת גוגל לעסקים אינן חופשיות, אלא קנייניות, ומבוססות בעיקר על מחשוב ענן. בישראל, חיבורי האינטרנט בקרב משתמשים ביתיים אינם מספיק מהירים ואמינים בכדי שמחשוב ענן יכול להוות חלופה טובה כמו שימוש בתוכנה שרצה על המחשב המקומי, אך בארגונים עם קישוריות מהירה ואיכותית יש אפשרות ממשית לכך. הדבר מהווה , בתיאוריה, פוטנציאל להחליף את השליטה של מיקרוסופט במערכות מוצרי גוגל, או להפחית את התשלום למיקרוסופט באמצעות רכישת הסכמים יעילים יותר. כרגע, נראה שהצעד של מנהל הרכש הוא פשוט עוד צעד במשא ומתן. בכדי להתנתק ממיקרוסופט באמת יש צורך להיערך לכך בכל הרמות – ללמד בבתי הספר תוכנות אחרות, לשפר את רשתות התקשרות במדינה בעבור קידום מחשוב ענן ולחזק מאוד את יכולת ההכשרה של עובדים במשרדי הממשלה להכיר עוד תוכנות ולא רק את התוכנות של מיקרוסופט
