חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה אתמול בוקר (רביעי) דו"ח שכותרתו "ההתפתחויות התקציביות בשנתיים האחרונות והתוואי הצפוי לשנים הקרובות". בדו"ח סוקרים חוקרי הבנק ישראל מדיניות הממשלה ביחס לניהול תקציב המדינה ולעמידה בכללים הפיסקליים. הממצאים מצביעים על שתי מגמות סותרות: כשמצד אחד הממשלה מחויבת לכלל הוצאה מרסן הקובע גידול הנמוך מ 1% לנפש לשנה, ומהצד השני ההוצאה האזרחית בישראל נמוכה כל כך שיש על הממשלה לחצים להגדיל את ההוצאה בתחומים שונים על מנת להשוות את רמת השירותים בישראל לממוצע ה-OECD.
סקירת התפתחות של הכללים הפיסקליים בישראל (כלל ההוצאה ויעד הגרעון) מראה כיצד ממשלות ישראל לאורך השנים מתקשות לעמוד בכללים הללו, ונוטות למצוא "מעקפים" שיאפשרו הגדלה של ההוצאה הציבורית. דוגמה לאחד המעקפים הללו היא הפיכת הוצאות תקציביות לביטול הכנסות. כך, משל, הממשלה משתמשת במיסי הקרקע בישראל לטובת תמריצים לשוק הבנייה מבלי שאלו יופיעו כסעיפי הוצאה בתקציב.
החוקרים גם מציינים תופעת לוואי של הכללים הפיסקליים המחמירים כשצעדי מדיניות שהם בעלי אופי קבוע, נקבעים כהוראות שעה זמניות על מנת שלא יופיעו בחישוב תקציבי השנים הבאות בנומרטור. אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא ההחלטה של שר האוצר להורדת מכסים ומיסי קניה שנקבעה כהוראת שעה. בצורה הזו הורדת המיסים לא מופיעה בתקציבי השנים הבאות (2020 ואילך), שכן היא קצובה עד לסוף 2019. כך נוצר מצג שווא של הכנסה גבוהה יותר בתקציבי השנים הבאות שמאפשר לממשלה להימנע מקיצוץ תקציבי מיידי ולגלגל את הבעיה לממשלה הבאה.
בבנק ישראל מציירים ארבעה מודלים של תרחישים אפשריים. המודל הראשון מתאר מצב בו הממשלה עומדת ביעד ההוצאה וביעד הגרעון הקבועים היום בחוק. במצב כזה תצטרך הממשלה לבטל פטורים שונים ממיסים מצד אחד, ולא תוכל לבצע הגדלה בתקציב הביטחון ובסעיפים נוספים הנמצאים על הפרק כיום. בנוסף תצטרך הממשלה לבצע קיצוץ של כשבעה מיליארד שקלים בתקציב 2022.
המודל השני מתאר מצב בו הממשלה תשמור על כלל מגבלת ההוצאה ותוותר על יעד הגרעון, אך במקביל גם תימנע מהעלאת מיסים. במצב כזה יחס החוב-תוצר ישמר באזור ה-62% והגרעון השנתי יפחת, אך בקצב נמוך מזה שנקבע ביעד הגרעון, הממשלה לא תוכל להרחיב את השירותים החברתיים, אך תידרש לקיצוצים נמוכים מאשר בתסריט הראשון.
המודל השלישי אותו מתארים כלכלני בנק ישראל מציע הגדלה של תקציב הביטחון בצמוד לצמיחה בתוצר (כפי שמציע ראש הממשלה) תוך כדי פריצה של כלל ההוצאה אך עם שמירה על גרעון הנמוך מ-3%. במקרה כזה, לטענת אנשי בנק ישראל, יידרש ריסון של הגדילה בהוצאות האזרחיות במקביל לקיצוץ רוחבי. בנוסף יחס החוב-תוצר של ישראל יעלה ל-64% עד שנת 2022 ומשם ימשיך בעלייה.
המתווה הרביעי שבוחנים כלכלני בנק ישראל מציג את האפשרות של פריצת כלל ההוצאה ויעד הגרעון, על מנת לשמר את שיעור ההוצאה האזרחית מהתוצר במקביל להגדלת תקציב הביטחון במתווה אותו הציע ראש הממשלה. בתסריט הזה יחס החוב-תוצר של ישראל עולה בקצב גבוה עד ל-68% עד שנת 2022.
יש לציין כי בכל המתווים, אנשי בנק ישראל לא מציעים את האפשרות של העלאת המיסים שקוצצו בשנים האחרונות. זאת על אף שעמדת בנק ישראל תחת הנהגתה של הנגידה היוצאת קרנית פלוג גרסה בשנים האחרונות כי יש להעלות מיסים כדי לאפשר הגדלה של ההוצאה האזרחית הנמוכה בישראל תוך שמירה על גרעון הנמוך מ-3%. ייתכן והחלטת חטיבת המחקר להציג ארבעה תסריטים בעייתיים נועדה דווקא לכוון אל המסקנה כי בהנחה שרוצים לשמור על יחס חוב-תוצר נמוך, ובמקביל להעלות את ההוצאה האזרחית, אין מנוס מהעלאת מיסים
