"זה צעד קטן בשבילי, וצעד גדול לענף המנופאות" אמרה קרקלוב ל'דבר ראשון' בעקבות פסק הדין. בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי חברת 'מכלוף בכור ובניו' בע"מ, תשלם 60 אלף שקל למנופאית קטי קרקלוב, מנופאית שהועסקה על ידי חברת קבלן ופוטרה לאחר שסירבה לסכן את חייה, ולעלות על מנוף בזמן סופת רוחות בינואר 2016. החברה "הפרה את חובתה למלא אחר הוראות הבטיחות ופעלה להפסקת עבודתה של המשיבה מתוך שיקולים זרים ובחוסר תום לב רק משום שזו עמדה על זכותה לשמירה על חייה ובריאותה", קבעה השופטת יעל אנגלברג שהם.

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, שליווה את התיק, בירך על פסק הדין ואמר כי "בית הדין עשה צדק כשבחר לקבוע כי החברה הפרה את חובתה המקצועית והמוסרית למלא אחר הוראות הבטיחות ופיטרה את העובדת שביקשה לשמור על חייה. המאבק לשמירה על הבטיחות בכל המקצועות והענפים במשק הינו מאבק שלכל החברה הישראלית צריך להיות איכפת ממנו. די לזלזול בחיי אדם".

"אני שב ומזהיר כי ההסתדרות תכריז ותפעיל סכסוך עבודה כללי במשק לאחר החגים, אם לא יינקטו מצד כל הגורמים האמונים על כך צעדים אופרטיביים להבטחת שלומם של העובדים", הוסיף ניסנקורן.

"זה יום מיוחד עבורי ועבור המנופאים, ובמיוחד לקטי האמיצה ששלמה מחיר יקר והלכה עם האמת שלה עד הסוף ולא חששה למרות שאיבדה מקום עבודה" מסר לדבר ראשון יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ . "פסק דין חשוב מאוד במיוחד בתקופה זו של מאבק שלנו בנוגע לבטיחות בענף . כמו כן ירתיע מעסקים לאיים על עובד שלא ירצה לבצע עברות בטיחות וסיכון חיי אדם".

קטי קרקולוב. צילום באדיבות דוברות ההסתדרות

במרץ 2017 דחתה קרקלוב הצעת פשרה על סך 30 אלף שקלים, והתעקשה לנהל את ההליך עד לפסק הדין התקדימי, הקובע לראשונה פיצויים על פגיעה בזכות לבטיחות גם בלא הוכחת נזק, וכן מחדד את זכותם של מנופאים לרדת מן המנוף במידה והם חשים סכנת חיים. "אני רוצה שהדוגמה שלי, כשאנצח במשפט – שזו תהיה דוגמה לכל הקבלנים, שיפסיקו להתייחס ככה למנופאים", אמרה אז ל'דבר ראשון'. קרקלוב יוצגה על ידי הסתדרות עובדי הבניין והעץ ועורכות הדין חנה שניצר-רהב וגלי שטיינברג מהלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי.

"לתחושת הסכנה של מפעיל העגור יש חשיבות רבה"

"מכל חוות הדעת והעמדות שהובאו בפנינו עולה, כי אין מדובר במספרים ובנתונים מדויקים ומוחלטים שעל פיהם ניתן לומר שבמהירות רוח מסוימת ניתן לעבוד, ובמהירות אחרת אי אפשר לעשות כן", כתבה השופטת, כשהיא נשענת בין היתר על עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה אשר קבע כי שיקול הדעת הבלעדי בנושא זה צריך להיות זה של מפעיל העגורן עצמו. לדברי השופטת, בטיחות העבודה מושפעת ממהירות הרוח – אך גם ממשקל המטען ושטח הפנים שלו, גובהו של המנוף, אורך הזרוע ומצבו התחזוקתי. "יוזכר, כי מעת לעת שומעים אנו על נפילתם של עגורנים, גם כאשר הם אינם מופעלים. מכאן, כי לתחושת הסכנה של מפעיל העגור יש חשיבות רבה וכאשר הוא סבור כי שהייתו על העגורן אינה בטוחה, אין מקום לחייבו להישאר בתא המפעיל".

"כאמור, משלא ניתן לקבוע מדדים מדויקים, מצא המחוקק (ובצדק רב) כי שיקול הדעת הסופי, האם לבצע עבודה בתנאים מסוימים והאם בכלל ניתן לעלות על העגורן ו/או להישאר בתא המפעיל, נתונים באופן בלעדי לעגורנאי עצמו, אשר מכיר את תנאי העבודה, את מצב העגור ואשר 'חש את השטח'", הוסיפה השופטת. בכך דחתה השופטת את טענת החברה, לפיה על קרקלוב היה לשבת בתא המפעיל, ולהמתין עד שתוכל להפעיל שוב את המנוף, על מנת לחסוך את משך הזמן הלוקח לעלות ולרדת ממנו.

השופטת ציינה אמנם כי יש מקום לבחון את שיקול דעתו של המנופאי באופן אובייקטיבי וסובייקטיבי ובמושגים של סבירות, אולם הדגישה כי בשיקול דעתה של קרקלוב, שמעסיקיה אף העריכו כעובדת טובה, לא נפל פגם. באשר להתנהלות החברה מנגד, קבעה כי היה בה משום 'הימור' בחיי אדם, וכי אין להקל בכך ראש.

הוועד הארצי של מפעילי עגורן צריח מברך על פסק הדין: "ההחלטה התקדימית מוכיחה את הזלזול המתמשך בחיי אדם בענף הבנייה, ובחובות המקצועיות של המנופאים.
מחלוף בכור ובניו בע"מ, היא לא החברה היחידה המתנהגת כך. חשוב שכל הגורמים אשר יש להם קשר למקצוע הבניין ישלבו ידיים ויפעלו למען השיפור בתנאי הבטיחות וזכויות העובדים.

כמו כן וועד מפעילי עגורן צריח ימשיך להתריע כנגד כל גוף שמפר את זכויות המנופאים, ומזלזל בתנאי העסקתם או בביטיחות העובדים. על כל קבלן לבין כי על המנופאים רובצת אחריות כבדה' לא רק כלפי הבנייה המהירה, אלא גם בעבודה מקצועית תוך שמירה על בטיחות הסובבים את המנוף.

אנו תקווה שהקבלנים יבינו שחיי אנשים רבים נימצאים בידיהם. ויפעלו כדי לעצור את ההרג בענף הבניין תוך כדי שיפור בהכשרת העובדים ושמירה על חייהם. בכך וועד המנופאים עומד לרשותו על מנת לשפר לא רק את רמת הבטיחות בעבודה, אלא גם את שמירת זכויות העובדים החברים במקצוע."

"פסק דין משמעותי ביותר"

עוד קבעה השופטת כי החברה הפרה את חובת הבטיחות המוטלת עליה, והגבירה את הסכנה לחייהם של עובדי האתר בכלל ושל קרקלוב בפרט, כשהפעילה את המנוף בלא לבצע בו בדיקת סדקים, וזאת על אף שנדרשה לכך לא פחות משלוש פעמים במשך שלוש שנים על ידי בודקי עגורנים מוסמכים. בנוסף נקבע כי החברה לא סיפקה לקרקלוב את אמצעי ההגנה שהיא מחוייבת לספק: קסדה, נעלי בטיחות וריתמה. עם זאת, דחתה השופטת את הטענה כי בהתנהלות החברה היה משום העסקה פוגענית, או התנכלות תעסוקתית, ולפיכך לא קיבלה את מלוא דרישת ההסתדרות לפיצויים בשיעור 500 אלף ש"ח.

עגורן בתל אביב (צילום: Shutterstock)

סיפורה של קרקלוב נחשף לראשונה בקבוצת הפורום למניעת תאונות עבודה בפייסבוק, ואחר כך זכה לתהודה תקשורתית נרחבת. מבחינות רבות נתנה קרקלוב תנופה משמעותית למאמצי ההתארגנות של המנופאים שהחלו ממש באותה התקופה ובמקביל להתארגן במסגרת הסתדרות עובדי הבניין והעץ. קרקלוב הפכה מבחינות רבות לסמל למאבקם על הזכות לבטיחות ולשיפור זכויותיהם. באפריל 2017 נחתם לראשונה הסכם קיבוצי למנופאים, שמאוחר יותר הורחב כך שיחול על כלל מפעילי עגורני הצריח בישראל.

"מדובר בפסק דין חשוב ביותר בתחום דיני העבודה תוך העברת מסר חשוב לכלל הקבלנים והמעסיקים במדינה – חיי הפועלים קודמים לרווחים וזכותם של המנופאים והפועלים לדרוש סביבת עבודה בטוחה וביטחון תעסוקתי", מסר ראובן בן שמעון, מייסד הפורום למניעת תאונות עבודה. "פסק הדין משמעותי ביותר לאור העבודה היותה של קטי המנופאית עובדת קבלן כמו מאות מנופאים אחרים שמועסקים בהעסקה לא ישירה ומוחלפים כמו גרביים רק כי ביקשו לא לסכן את חייהם וחיי הפועלים שמסביבם."

בן שמעון הוסיף, "ידע עתה כל מעסיק כי להפרות של הוראות הבטיחות וחוסר תום הלב בכל הנוגע לחייהם של הפועלים יש מחיר כספי ולא מן הנמנע שהדבר אף יהווה בסיס לפנייה לרשם הקבלנים במשרד השיכון בדרישה לשלול את רישיון הקבלן ולפתוח כנגדו בהליכים משמעתיים נוספים".