עשור לאחר המשבר הכלכלי של שנת 2008 ה-OECD מזהיר: העלאות הריבית עשויות לחשוף את העובדה שמעט מאד השתנה ברמת הסיכון שנוטלים הבנקים. בדו"ח שפורסם היום (שני) מזהיר הארגון כי רמות החוב הגדולות אליהן נכנסו חברות רבות במהלך עשור הריבית הנמוכה מאז המשבר, עשויות לסכן את היציבות הפיננסית העולמית. לטענת הכותבים, מדובר בסיכון גדול במיוחד היות ושוק הנגזרים, שוק שבו חלק גדול מההימורים הפיננסיים מתרחשים והביאו לקיפאון אשראי בשנת 2008, מתקרב חזרה לגודל בו היה ערב המשבר הכלכלי.

כותבי הדו"ח טוענים שהעלאות הריבית עשויות לפגוע ביציבות של שוקי ההון העולמיים. מאז שנת 2008 עומדות רמות הריבית של הבנקים המרכזיים בכלכלות המפותחות ברמה אפסית, כדי לתמוך ביכולת המשק להימנע ממיתון עמוק. כמו כן, הבנקים המרכזיים הגדולים החלו בתכניות "הרחבה כמותית", במסגרתן רכשו כמויות גדולות של אג"ח במטרה להוריד את הריבית במשק.

כעת, עשור אחרי המשבר, החל הבנק הפדרלי של ארה"ב להעלות את הריבית המרכזית ולצמצם את תכנית ההרחבה הכמותית. שאר הבנקים המרכזיים בעולם צפויים ללכת בעקבותיו, וכותבי הדו"ח מזהירים כי השינוי עשוי לגרום לאי יציבות בשוק ההון העולמי. בעשור האחרון לוו חברות בכל העולם סכומי כסף גדולים בזכות הריבית הנמוכה. העלאות ריבית נוטות לצמצם את הפעילות הכלכלית, היות וההלוואה לצורך השקעה הופכת ליקרה יותר. כך, הכנסותיהן של חברות ששלוו סכומי כסף גדולים עשויות לקטון, וגובה החוב שלהן עשוי להעמיד אותן בסכנה.

כותבי הדו"ח טוענים כי מצב כזה עשוי להביא לאי יציבות במערכת הפיננסית בכלל, ובמקרה הגרוע חזרה למיתון. כמו כן טוענים כותבי הדו"ח כי הדבר יבחן את רמת המוכנות של המערכת הפיננסית להתמודדות עם משברים, בעקבות השינויים שהוכנסו אליה אחרי משבר 2008.

על פי הדו"ח, המערכת הפיננסית נמצאת עדיין בסכנה ממשית, גם לאחר הרפורמות. למעשה, מציינים כותבי הדו"ח כי השוק הנפיץ ביותר, שוק הנגזרים העולמי, שווה כיום 532 טריליון דולר, קטן רק במעט משוויו ערב המשבר הכלכלי, כשהיה שווה 586 טריליון דולר.

נגזרים – להרוויח מזה שאנשים יפסידו

נגזרים הם נכסים פיננסים שערכם נגזר מערכו של נכס אחר, שנקרא "נכס הבסיס". ערך הנגזר משתנה ביחס לשינוי בערך נכס הבסיס. כך, לדוגמא, משקיע יכול לקנות נגזר על ערך הסוכר. כשערך הסוכר עולה, כך עולה ערכו של הנגזר. כך, אם עולה ערך הסוכר, המשקיע שקנה את הנגזר עליו מרוויח. משקיע יכול גם לרכוש נגזר הפוך, שערכו עולה כאשר ערך הסוכר יורד. כך, במידה וערך הסוכר קורס, אותו משקיע ירוויח כסף.

כך, שוק הנגזרים מהווה מוקד משיכה לספקולנטים שמעוניינים להמר על תנועות שונות בשווקים. שוק הנגזרים הוא השוק התנודתי ביותר, היות ומתבצעים בו הימורים בשווי מיליארדי דולרים. הפסדים של ספקולנטים בהימורים גדולים בשוק הנגזרים עשויים להוביל לאי יציבות של כלל שוק ההון, ושל המשק הריאלי.

מהדו"ח עולה כי על אף שמאז המשבר הכלכלי חוקקו חוקים שמגדירים את רמת ההון העצמי שנדרש מבנק להחזיק כדי לגבות הלוואות (הסכמות באזל), הפיקוח על שוק הנגזרים לא התהדק בכלל. לכן, בתרחיש שלילי כתוצאה מהעלאות הריבית, עשויים הספקולנטים בשוק הנגזרים להחריף את אי היציבות, על ידי הימורים ספקולטיביים.

הסינים באים

כותבי הדו"ח הקדישו חלק נכבד לסיכון הפיננסי שעולה מהתרחבות שוק ההון הסיני מאז המשבר הכלכלי. לטענתם, בעשור האחרון הלך והתרחב שוק ההון הסיני, וחברות סיניות רבות לוו סכומי כסף עצומים. השוק הסיני גדול מאד, וקשה להעריך את הסיכון בו בשל העובדה שהממשלה הסינית לא מפרסמת מידע אמין לגבי המגזר הפיננסי שלה. כותבי הדו"ח מציינים כי קריסה פיננסית של חברות סיניות עשויה להשפיע גם על המגזר הפיננסי המערבי.

כותבי הדו"ח מתייחסים גם לתכנית בניית התשתיות העצומה שנקראת "תכנית 'חגורה אחת – דרך אחת'. כצעד לביסוס מעמדה הכלכלי והפוליטי של סין, מאז שנת 2013 דוחפת סין להשקעה מאסיבית בפיתוח תשתיות במדינות אסיה בעלות של 40 מיליארד דולר, אותה מוביל נשיא סין שי ג'ינפינג, וזכתה לשם המסקרן, שאגב בסינית נשמע טוב יותר (יִי דָי יִי לו ּאוֹר).

פיתוח התשתיות אמור לאפשר הקלה והוזלה של ייצוא סיני לאירופה, ע"י יצירת תשתית מסחר יעילה דרך היבשה והים. לצורך כך, השקיעה ממשלת סין מיליארדים במסילות ברזל ונמלים לאורך צירי המסחר המרכזיים באסיה. מטרה נוספת למהלך זה עשויה להיות עידוד הצמיחה במדינות אסיה השונות, אשר עשוית להפוך בעצמן לשווקים בעלי ביקוש לתוצר סיני.

במסגרת תכנית זו, לוות חברות רבות בסין ובמדינות בהן מתקיימת בניית התשתיות כמויות גדולות של הון לצורך מימון הפרוייקטים. כותבי הדו"ח מזהירים מפני תרחיש בו ההחזר על הפרוייקטים יהיה נמוך מהצפוי בעקבות העלאות הריבית. במצב זה, אי יכולת להחזיר את ההלוואות תסכן את יציבות המגזר הפיננסי העולמי.