לכחלון יש שיטת עבודה. הוא בוחר נושא ליבה מרכזי, והולך עליו בכל הכח. שר האוצר מאמין ביכולת שלו להביא הישג שהציבור יעריך, ולכן הוא גם יוצר זהות מאוד ברורה בינו לבין הקרב שהוא בוחר לנהל. כשר תקשורת הוא ביצע את הרפורמה בשוק הסלולר וקצר את הברכות. לממשלה ה-34 הגיע כחלון עם הבטחה לטפל במחירי הדיור. התנאי המרכזי שהציב לכניסתו לממשלה היה ריכוז הסמכויות בנושא הדיור. ביקש וקיבל. אפשר לומר שלפחות מבחינת הפרופיל התקשורתי כחלון הוא שר האוצר והדיור, לאו דווקא בסדר הזה. מלבד נושא הדיור, דואג כחלון להניף גם את דגל יוקר המחיה. אחת השאלות המעניינות בפוליטיקה הישראלית היא מה יהיה הפרויקט הבא של כחלון? מה יהיה סדר היום שיניח, יו"ר כולנו, במרכז הדיון הציבורי ויקשור אליו את גורלו הפוליטי.

דרושה תמונת ניצחון

כחלון יכול להתפאר בהישגים כלכליים מתחומים אחרים שתחת משרדו. האבטלה הנמוכה, הצמיחה היציבה, דירוג האשראי המשתפר של הממשלה (עבור מי שמאמין בחברות הדירוג). היו לו גם כשלונות, אבל המיתוג האגרסיבי שעשה לעצמו כחלון צמוד מאוד למדד הדיור ומדד המחירים לצרכן, ודווקא כאן נמצא שר האוצר בבעיה מסוימת.

משה כחלון, תמונת ארכיון. צילום: נועם רבקין-פנטון / פלאש 90

בסביבתו של כחלון טוענים שמדד מחירי הדירות החודשי לא משפיע עליו, לראיה הם מציגים את העובדה ש'כולנו' לא התרוממה בסקרים כשהמדד הצביע על ירידה ולא התרסקה כשהוא הצביע על עליה. מדד מחירי הדירות הוא באמת תנודתי מאוד, חודש ירידה וחודש עליה לא באמת מצביעים על המציאות ארוכת הטווח. אבל בסופו של דבר, כשיגיעו הבחירות, למגמה של שוק הדיור תהיה השפעה מאוד משמעותית על כחלון. הסיבה לכך היא שאנחנו רוצים ללכת עם הצלחות. יותר ממה שמדד מחירי הדיור באמת משפיע על חיי היומיום של מרבית האזרחים, הוא יהיה ברומטר האם כחלון הוא ווינר או לוזר, כשמערכת הבחירות תהיה בשיאה החשיבות של הדימוי הזה תגבר.

עבור פוליטיקאי זו שגיאה חמורה להיות מזוהה במדד מספרי שמפורסם בכל חודש. לשר הביטחון אין מדד כזה, גם לא לשר החינוך ובטח לא לראש הממשלה. החיבור שעושה התקשורת בין הצלחתו של שר האוצר למדד מחירי הדירות מסוכן עבורו. אחרי שבמשך חודשים רכב על הגל של מדד מחירי הדירות, כשבכל פעם שהמדד הצביע על קפאון במחירים או על ירידה התגאה בו, עכשיו הבומרנג חוזר. כחלון מבין את זה, וזה גם הרקע לראיון שנתן לפי שבועיים לאיילה חסון ברדיו 103FM, בו ניסה לפרום את הקשר שבעצמו קשר כשאמר, "כלכלת מדינת ישראל היא עסק של כל המדינה ולא רק של משה כחלון. מי שאומר שהעלייה במחירי הדיור היא מכה לכחלון טועה – זו מכה למדינת ישראל".

הבסיס והגושים

הבסיס האלקטורי של כחלון נמצא במעמד הביניים הצעיר. האגף הבורגני של בוגרי מחאת 2011, רחל עזריה, רועי פולקמן, מירב בן ארי הם הייצוג שלהם במפלגה. בפלח הגילאים שבין 25-40 זוכה כולנו להצלחה גבוהה יחסית לשאר קבוצות הגיל. אליהם כולנו מדברת עם 'נטו משפחה' ומקבילותיה. מסביב לבסיס הזה כחלון מנסה להגיע לציבורים חצי מאורגנים. קהילות בעלות זהות ומנהיגות מקומית. בבחירות הקודמות היה זה אכרם חסון שהביא לכחלון תמיכה מרשימה מאוד בקרב הדרוזים, לקראת הבחירות הבאות מנסה כחלון לשחזר את התרגיל הזה עם מאיר צור והמושבניקים. אפשר להעריך שעד לבחירות ינסה כחלון להחביר אליו עוד דמות או שתיים מהסוג של צור, כאלו שמזוהים מאוד עם ציבור מסוים ומסוגלים להביא איתם מנדט מהבית. בנוסף יצטרך כחלון להחתים דמות ביטחונית בכירה שתוכל להחליף את גלנט.

שר האוצר משה כחלון בטקס חתימה על הסכם גג בדימונה (צילום: קולמן פודהורצר).

היעד הבא – לעלות לליגה הלאומית

כחלון צובר וותק בפוליטיקה הישראלית. בסוף הקדנציה הבאה הוא צפוי לראות את עצמו כמועמד בשל ללשכת ראש הממשלה. בדרך לשם הוא צריך לעלות מדרגה נוספת ולקבל הכרה בציבור כמנהיג שיכול לעמוד בזירה הבינלאומית ולעסוק בסכסוך הישראלי פלסטיני. אם הקדנציה הראשונה הייתה שוק התקשורת, השניה הדיור הקדנציה השלישית של כחלון תהיה הבעיה הפלסטינית או שלום כלכלי.

כחלון כבר מכוון לשם היום. למרות שהוא מגדיר את עצמו כימיני מנתניהו, כחלון ייצר מערכת קשרים טובה ויעילה עם בכירי הרשות הפלסטינית. מתחת לפני השטח כחלון משקיע הרבה מאמצים בחיזוק הכלכלה הפלסטינית באיו"ש. תמיכה בהגדלת מספר אשרות העבודה, שיפור המעברים לישראל, הסדרת אספקת החשמל ושלל צעדים נוספים. בסביבתו של כחלון טוענים שהשקט הביטחוני ביהודה ושומרון נשען במידה רבה על השיפור של הכלכלה הפלסטינית בגדה המערבית.

שר האוצר כחלון עם השליח המיוחד של נשיא ארה"ב למזה"ת ג'ייסון גרינבלט בדיון על קידום פרויקטים כלכליים משותפים ישראלים-פלסטיניים בגיבוי אמריקאי, 29 באוגוסט 2018. (ללא קרדיט)

כחלון, כאמור, רוצה למתג את עצמו כמנהיג ברמה הלאומית. כשלפיד רצה לעשות את זה לעצמו הוא טס לחו"ל. כחלון עושה את אותו הדבר בדיוק, רק בניגוד ללפיד שעשה זאת מספסלי האופוזיציה, כחלון הוא שר האוצר של מדינת ישראל וככזה המפגשים שלו עם מקביליו בעולם הרבה יותר משמעותיים.

אחד ההישגים המרכזיים של כחלון בתקופה האחרונה התפרסם לפני כשבוע כששר האוצר האמריקאי, סטיב מנוצ'ין הודיע על ועידת פסגה בינלאומית של שרי אוצר שתעסוק בפיתוח הכלכלה הפלסטינית.

שר האוצר כחלון עם שר האוצר האמריקאי סטיב מנוצ'ין, 29 באוגוסט 2018. (ללא קרדיט)

הוועידה שתתקיים בינואר הקרוב בדאבוס שבשוויץ היא תוצר ישיר של הקשר בין כחלון למנוצ'ין ולראש הממשלה הפלסטיני חמדאללה. על רקע הקיפאון בשיחות מול לשכת עבאס נראה שדווקא החזית של שרי האוצר יכולה להיות ערוץ משמעותי לנהל בו את מערכת היחסים שבין ישראל לרשות הפלסטינית. אם הוועידה הזו תניב פירות, ייתכן מאוד שבבחירות הקרובות כחלון יבליט את הקשר שהוא מקיים עם הצמרת הפלסטינית ויהפוך את 'השלום הכלכלי' לפרויקט הדגל הבא שלו. מהלך כזה יכול בהחלט להעלות אותו ליגה ולמצב אותו כמנהיג בעל חזון לאומי, כזה שיכול לחזור לליכוד עוד ארבע שנים כמועמד לראשות הממשלה.