משרד האוצר משקיע 200 מיליון שקלים ביצירת התנאים להקמת בנק חדש בישראל. הכסף שיינתן כמענק מיועד להקמת מערך מחשוב שישרת בנקים חדשים שיוקמו בישראל. שר האוצר אמר היום (רביעי) כי בישראל לא קם בנק חדש מאז שנות ה-70, "וכעת אנחנו פותחים לתחרות את ענף הבנקאות, תשתית מחשוב מתקדמת לבנקים היוותה חסם משמעותי לכניסת שחקנים חדשים לענף הבנקאות".

אז האם במערכת הבנקאות הישראלית הנשלטת על ידי שני בנקים גדולים, שלושה בנקים בינוניים ועוד כמה בנקים קטנים יש מקום לשחקנים נוספים, כאלו שישנו את כללי המשחק עבור הצרכן?

המהלך לפתיחת ענף הבנקאות לתחרות הוא אחד מהדגלים המרכזיים אותם מניף כחלון מראשית כהונתו במשרד האוצר. הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים, הקמת מאגר המידע והקלת הקריטריונים הרגולטוריים נועדו כולם להילחם בריכוזיות של המערכת הפיננסית הישראלית על ידי הכנסת שחקנים חדשים.

סניף הבנק הבינלאומי באשדוד (צילום ארכיון: סרגי אטל / פלאש 90).

המענק בסך 200 מיליון שקלים נועד לטפל באחד משני החסמים המרכזיים לפתיחת בנק חדש בישראל. על פי תנאי הפיקוח על הבנקים, מערכת המחשוב אותה נדרשים הבנקים להחזיק מצריכה השקעה גדולה מאוד ומהווה חסם המנוע כניסה של מתחרים חדשים. המענק מיועד למעשה לחברות מחשוב שיקימו מערך שישרת את המערכת הבנקאית. התנאי לקבלת המענק הוא התקשרות חתומה עם בנק חדש או עם בנק קיים שהיקף הנכסים שלו לא עולה על 5% מסך הנכסים המוחזקים בידי הבנקים בישראל. החסם השני אגב הוא הון עצמי שנדרש כדי להקים בנק. ביוני האחרון פרסם בנק ישראל כי מתווה חדש ומדורג שיאפשר הקמה של בנק על בסיס הון עצמי של 50 מיליון שקלים במקום 300-400 מיליון שקלים שנדרשו עד כה.

אחרי כל הצעדים הללו וההחלטה להשקיע 200 מיליון שקלים מהקופה הציבורית ביצירת התנאים להקמת בנק חדש נשאלת השאלה האם הריכוזיות במערכת הבנקאית היא אכן שורש כל הצרות שלה? האם בנק חדש יוריד את העמלות שמשלמים הלקוחות וישפר את תנאי האשראי והחיסכון שמציעים הבנקים בישראל?

שר האוצר כחלון.ארכיון (צילום: פלאש90)

כחלון מסתמך במידה רבה על ניסיונו מתחום הסלולר. הרפורמה שהוביל ואפשרה כניסתם של מפעילים וירטואליים, שאינם נדרשים להשקעה בתשתיות יקרות, חתכה את המחירים באופן חד. מצד שני בענף הסלולר טוענים שהרפורמה הזו עצרה את ההשקעה של החברות הגדולות בפיתוח התשתיות הסלולריות. דוגמא אחרת שבה רפורמה שנועדה להגדיל תחרות אבל הייתה גדולה על השוק הישראלי היא הרפורמה בערוצי הטלוויזיה. לאחר שבוצעה הרפורמה להוספת ערוץ מסחרי שלישי התברר כי שוק הפרסום הישראלי לא באמת מסוגל להחזיק שלושה ערוצים מסחריים. לפחות לא במתכונת המוכרת לנו כיום.

אז האם במערכת הבנקאות הישראלית הנשלטת על ידי שני בנקים גדולים, שלושה בנקים בינוניים ועוד כמה בנקים קטנים יש מקום לשחקנים נוספים, כאלו שישנו את כללי המשחק עבור הצרכן? במשרד האוצר מאמינים שכן ומוכנים להשקיע בזה הרבה מאוד כסף ציבורי.