משרד הכלכלה והתעשייה הכריז היום (חמישי) על תכנית לחיזוק תעשיית הביגוד והאופנה המקומית, אלא שנראה שאת ההמלצה המרכזית בו, הפסקת חלק ניכר מהפטור ממכס לבגדים מיובאים, יתקשה מאד המשרד ליישם. מלבד המלצה זו, מכיל הדו"ח הטבות בסך 22 מיליון שקלים, מתוך תקציבי המשרד, שיצבעו במטרה לעזור לעסקים מקומיים בתחום.

התכנית מגיעה על רקע הקשיים הרבים הניצבים בפני תעשיית הטקסטיל הישראלית להתמודד עם המירוץ לתחתית שהובילו את מרבית הייצור למדינות דרום מזרח אסיה וסין בהן כוח העבודה זול בצורה משמעותית. את התכנית גיבש המשרד ובשיתוף עם נציגי ענף הטקסטיל, זאת לאחר מאבק שניהלו אותם גורמים כנגד מדיניות משרדי האוצר והכלכלה, במסגרתה עמד מכסי המגן על ייבוא טקסטיל לארץ על 0%, דבר שפוגע קשות ביצרנים המקומיים.

שר הכלכלה אלי כהן בסיור עם חברי התנועה לעידוד האופנה בישראל (צילום: דוברות משרד הכלכלה והתעשייה)

הצעדים המרכזיים שיכללו במסגרת התכנית הן: 10 מיליון שקל  לשדרוג ציוד וקידום תכניות עם הרשות לחדשנות, 9 מיליון שקל לקידום פעילות היצוא באמצעות פורטל אינטרנטי והכוונה במכון היצוא, 3 מיליון שקל לקידום עסקים קטנים ובינוניים לקידום מסחר מקוון. בנוסף סניף מעוף ת"א יוכרז כסניף מרכזי למתן שירותי ייעוץ לעסקים קטנים והבינוניים בתחום האפנה, משרד הכלכלה יקיים קמפיין להגברת המודעות לתעשיית הטקסטיל המקומית.

הצעד המשמעותי ביותר בתכנית, הוא ההכרזה כי משרד הכלכלה ימליץ להעלות את שיעור מכסי המגן על ייבוא מספר מוצרי טקסטיל, כגון מכנסי גברים ונשים, חליפות גברים, שמלות, חצאיות ומעילי נשים שמיוצרים באופן משמעותי גם בישראל. על הצעד הזה הגיב דן אלחרר, ראש המטה של התנועה לעידוד האופנה בישראל, כי  "במידה והמלצה זו תיושם, אנו רואים בכך צעד חשוב ראשון וחשוב לענף הטקסטיל כחול לבן".

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן אמר "משרד הכלכלה והתעשייה נרתם לענף האופנה באתגר העומד ושיעמוד בפניו בשנים הקרובות – התחרות הגוברת מול העולם. כלי הסיוע שהועמדו, לאחר עבודה משותפת, לרשות התעשיינים בענף, יכולים לסייע בידם בתחרות המקומית ובאפשרות לפרוץ לשווקים חדשים בעולם, תוך שיפור הפריון והחדשנות".

תעשיית האופנה הישראלית מספקת עבודה לכ-30,000 עובדים כאשר מרבית העבודה מתבצעת בגליל, ובשטחי הרשות הפלסטינית בגדה המערבית, וכן 2,000 עובדים ועובדות נוספים ברצועת עזה. בעבר הייתה בישראל תעשיית טקסטיל מפוארת שסיפקה פרנסה לעשרות אלפי עובדות בעיקר ברחבי הנגב וכן לחקלאים רבים שגידלו את הכותנה, חומר הגלם העיקרי לתעשייה, אולם מגמות הגלובליזציה בשנות ה-80 וה-90 הובילו לסגירת המפעלים הללו וכמעט כל הייצור הישראלי עבר למדינות המזרח.

מבדיקה שערך משרד הכלכלה על תעשיית האופנה הישראלית בשיתוך עם חברת KPMG, עולה כי ייצור הטקסטיל המקומי עמד על 3.2 מיליארד שקל במונחים קמעוניים, בעוד שייבוא הטקסטיל עמד על פי שלוש מכן כ-7.5 מיליארד שקל. המסחר המקוון, שצובר תאוצה בשנים האחרונות עמד על כ-2.5 מיליארד שקל, ורכישות בעת טיולים בחו"ל שהתגברו משמעותית בעקבות רפורמת שמיים פתוחים עמדו על כמיליארד שקל

המלצת משרד הכלכלה להעלות את מכסי המגן על ייבוא טקסטיל, היא התעוררות חשובה בהבנת האופן בו הגלובליזציה וירידת המחירים תחת האופנה המהירה מסכנים את התעשייה המקומית,  אך קשה מאד לדמיין את ההמלצה הזו יוצאת לפעול משתי סיבות. ראשונה היא הלובי החזק של חברות האופנה הגדולות המחזיקות במותגים המובילים בישראלים. אותן חברות כגון קסטרו פוקס דלתא והודיס אמנם ממוקמות בישראל, אך מייצרות את בגדיהם במדינות המזרח באותה שיטה.

בנוסף קשה מאד לראות את שר האוצר כחלון, בייחוד כשריח הבחירות עומד באוויר, חותם על העלאת מכסי מגן בשיעור של 12%, שכן הדבר עלול להוביל לעליית מחירים  בטווח הקצר כאשר חברות האופנה יגלגלו את המחיר לצרכנים. ולכן קשה לראות את צעד זה אכן מתממש במציאות.

הפגנת התנועה לעידוד האופנה בישראל במחאה על מדיניות האוצר. 7 ביוני (צילום: מור הופרט)

כזכור בחודש יוני האחרון ערכו יצרני האופנה הפגנה בתל אביב במסגרתה חילקו למעלה מ-20,000 פריטי לבוש בחינם במחאה על מדיניות משרד האוצר, דבר שמשך תשומת לב תקשורתית וציבורית רבה. מרבית הקריאות בהפגנה הופנו באופן אישי כלפי שרי האוצר והכלכלה כחלון וכהן ממפלגת כולנו.

חה"כ נורית קורן אמרה "עלינו לחזק ולפתח את תעשיית הטקסטיל והביגוד בארץ. קנו מוצרים כחול לבן, זו לא סיסמה ריקה מתוכן. אנו זקוקים לביטחון ביגודי בישראל, אסור שכל תעשיית הטקסטיל בארץ תישען רק על יבוא מסין ולהזניח את התעשייה המקומית. זו תעשייה שפרחה מאז קום המדינה ומפרנסת משפחות רבות ומשלבת עבודה של פלסטינאים רבים ומקיימת שת"פ שעלינו לשמור".