ביום שישי האחרון צייץ בטוויטר שר האוצר ציוץ לא שגרתי בזו הלשון "שוחחתי עם ח"כ טלי פלסקוב בעקבות הדיווחים על פגיעה צפויה בציבור הפנסיונרים והקשישים. לא יקום ולא יהיה במשמרת שלי. קצבאות הפנסיה לא יפגעו ובטח שלא קצבאות הזקנה. כפי שהגדלנו במיליארדים את התקציבים לקשישים מקבלי הבטחות הכנסה כך נדאג שגם בעתיד לא תהיה פגיעה בהורים של כולנו. שבת שלום".

בהודעה זו הגיב כחלון למכתב שקיבל באותו השבוע מחברות הכנסת טלי פלוסקוב (כולנו) ופנינה תמנו שט

חברות הכנסת פנינה תמנו שטה (מימין) וטלי פלוסקוב (הדס פרוש, יונתן זינדל \ פלאש90)

ה (יש עתיד) המשמשות ביחד כיו"ר השדולה למען האזרחים הוותיקים בכנסת. במכתבן טוענות פלוסקוב ותמנו שטה כי "לאחרונה קיבלו כרבע מיליון עמיתי קרנות הפנסיה שבהסדר 'עמיתים' הודעה כי החל מיולי הקרוב יקוצצו קצבאות הפנסיה שלהם ב-1.3%".

הסיבה של מנהלי קרנות עמיתים לקצץ בקצבאות מוסברת בכך ש"בניגוד לצפי ולהחלטה בעבר שיעלה גיל פרישת נשים, הדבר לא קרה ועל כן נוצר גירעון בהתאם לתחזית ותחשיבים שגויים". חברות הכנסת העלו במכתבן את השאלה המתבקשת: "מה אשמים כל אותם גמלאים בכך שגיל הפרישה לא הועלה, ומדוע הם אלו שצריכים לשלם את המחיר? מה בין שמיטה להר סיני?".

70,000 העוקבים של שר האוצר בטוויטר אולי קיבלו את השבת בתחושה שכחלון הוא מגנם של הגמלאים אבל האמת היא שהאחראים למצב הזה הם דווקא שר האוצר כחלון ושר האוצר לשעבר וראש הממשלה בהווה בנימין נתניהו. כדי להבין את השתלשלות האירועים צריך ללכת חודשיים, שנתיים, שבע שנים וחמש עשרה שנה אחורה.

שוחחתי עם @TaliPloskov בעקבות הדיווחים על פגיעה צפויה בציבור הפנסיונרים והקשישים.
לא יקום ולא יהיה במשמרת שלי. קצבאות הפנסיה לא יפגעו ובטח שלא קצבאות הזקנה. כפי שהגדלנו במיליארדים את התקציבים לקשישים מקבלי הבטחות הכנסה כך נדאג שגם בעתיד לא תהיה פגיעה בהורים של כולנו. שבת שלום.

— משה כחלון – Moshe Kahlon (@KahlonMoshe) September 28, 2018

יולי 2018

במהלך דיון בוועדת הכספים בהשתתפות הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, מודיעה סלינגר לחברי הוועדה כי בכוונתה להורות על קיצוץ של כ-1.2% בקצבאות גמלאי עמיתים (קרנות הפנסיה הוותיקות), זאת בשל גרעון אקטוארי, כלומר עתידי ומשוער, שהצטבר בהן בעקבות אי-העלאת גיל הפרישה לנשים. חברי הוועדה זעמו כמובן. אבל סלינגר הסבירה כי "דרוש איזון. ביולי 17 הגענו לטווח המסוכן ביחס בין התחייבויות ונכסים בקרנות הוותיקות, אמרו אנחנו לא יכולים להמשיך כך". אם כך, על מי ומדוע זעמו חברי ועדת הכספים? על שר האוצר ופקידי משרדו.

דורית סלינגר (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90).

ספטמבר 2016

הוועדה להעלאת גיל הפרישה לנשים בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, מגישה לשר האוצר את מסקנותיה ובמסגרתן העלאה הדרגתית של גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64 תוך כדי יצירת מספר רשתות ביטחון לנשים במקצועות שוחקים ולנשים שעומדות לקראת פרישה. המלצות הוועדה לוו בביקורת מצד ארגוני נשים, חברות כנסת וגם מצד אחת מחברות הוועדה, נציגת ההסתדרות פרופ' רות בן ישראל, המתנגדת להמלצות. עיקר הביקורת נוגעת לצעדים המצומצמים עליהם ממליצה הוועדה כדי למנוע פגיעה דווקא בנשים המוחלשות ביותר – אלו העובדות במקצועות שוחקים, אלו שאינן עובדות ובעקבות המלצות הוועדה יאלצו להמתין שנתיים נוספות עד לקבלת קצבאות הזקנה ואלו שעלולות למצוא עצמן מפוטרות טרם הגיעו לגיל הפרישה.

שי באב"ד (צילום: עמר כהן)

על מנת לקדם את העלאת גיל הפרישה לנשים צריך שר האוצר לאשר את מסקנות הוועדה ולהגיש את המלצתו לוועדת הכספים שתקדם תיקון של החוק הקיים. שר האוצר כחלון נמנע מלאחוז בתפוח האדמה הלוהט ומסרב להעביר את המלצותיו לוועדה. במשך כמעט שנתיים דנה ועדת הכספים בהמלצות הוועדה מבלי שקיבלה את עמדתו של שר האוצר בנושא. בינתיים ועדת הכספים מקדמת חקיקה משל עצמה ובדרך עוצרת העלאה אוטומטית של גיל הפרישה, אך יו"ר הוועדה, חבר הכנסת משה גפני (יהדות התורה), עוצר את התקדמות החקיקה כדי לקבל את עמדתו של שר האוצר.

ח״כ משה גפני בוועדת הכספים. (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

2011

לאחר השלמת העלאת גיל הפרישה לגברים ל-67 וגיל הפרישה לנשים ל-62 מבקש שר האוצר, יובל שטייניץ, להתקדם עם העלאה נוספת של גיל הפרישה לנשים והצמדתו לזה של הגברים. בכנסת נתקל שטייניץ בהתנגדות חריפה מצד חברות הכנסת. בסופו של דבר מושגת פשרה הכוללת הקמת ועדה ציבורית ובמקביל חקיקה הקובעת העלאה אוטומטית של גיל הפרישה של נשים ל-64 תוך חמש שנים בהעדר החלטה אחרת. חמש שנים אחר-כך יצטרך שר האוצר כחלון להתמודד עם תפוח האדמה הלוהט הזה.

שר האוצר, יובל שטייניץ, 2011 (נתי שוחט \ פלאש90)

2003

שר האוצר, בנימין נתניהו, יוצא ברפורמה אדירת מימדים להלאמת קרנות הפנסיה הוותיקות בטענה כי הן עומדות לקראת פשיטת רגל. במסגרת הרפורמה עוברות הקרנות מההסתדרות לניהולו של משרד האוצר במסגרת מאוחדת תחת השם 'קרנות עמיתים'. הקרנות ינוהלו במסגרת התקנון האחיד שעל הסדרתו והפעלתו אחראי הממונה על שוק ההון במשרד האוצר.

במסגרת אותה הרפורמה מקוצצים זכויות העמיתים בשיעורים של 20%-25% והקצבה שלהם מוצמדת למדד המחירים לצרכן במקום לשכר הממוצע במשק. צעדים אלו הובילו להפחתה משמעותית בזכויות של אותם עמיתים. בנוסף, מותנה תהליך ההבראה של הקרנות בהעלאת גיל הפרישה ובתמורה המדינה מתחייבת להזרים לקרנות סיוע ממשלתי בהיקף של כ-78 מיליארד שקלים.

שר האוצר, בנימין נתניהו, 2003 (פלאש90)

לרפורמה הזו מוכנסת פצצת זמן קטנה שתתפוצץ בעוד 15 שנה. יש שטוענים ששר האוצר דאז התעקש על הכנסתה. בסעיף 8 לחוק נכתב כי "כל עוד לא הועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ולאישה, יכוסה ההפרש על ידי הגדלת הסיוע הממשלתי מעבר לסכום הנקוב בפסקה (1) של סעיף 78 יד(א)" כלומר, אם שר האוצר מבקש לעצור את העלאת גיל הפרישה ל-67 עליו לממן את העלות הנוספת של הקצבאות מתקציב המדינה. הרעיון היה פשוט – לסנדל כל שר אוצר בעשורים הקרובים להעלאת גיל הפרישה.

חזרה לספטמבר 2018

שר האוצר כחלון נדרש עכשיו להתמודד עם הפצצה שהטמין שר האוצר נתניהו ונמנע מלפרק אותה שר האוצר שטיינץ וכל שאר שרי האוצר שבדרך. גם כחלון יכול היה להתמודד עם הפצצה הזו במהלך השנתיים האחרונות אבל העדיף שלא להכניס את ידיו לבוץ של גיל הפרישה לנשים. אגב, בקרב חברי הכנסת יש הסכמה רחבה למדי שגיל הפרישה לנשים צריך לעלות, השאלה כמובן היא באילו תנאים ועם איזה רשת ביטחון שתספק המדינה לנשים שעלולות להיפגע בדרך. בצדק דרשו חברי ועדת הכספים מאנשי האוצר להרחיב את רשתות הביטחון שיגנו על אותן הנשים.

עכשיו, אחרי שהנושא לא טופל במשך שנים וכשהנהלת קרן עמיתים מודיעה על קיצוץ בקצבאות העמיתים, כחלון נזעק להגן על הגמלאים בציוץ בטוויטר בשישי בבוקר. הפיצוי שתצטרך לשלם המדינה לקרנות הפנסיה כדי למנוע את הקיצוץ מוערך בכ-200 מיליון שקלים בשנה. לא סכום גדול ביחס להתחייבויות של המדינה ברפורמה להלאמת הקרנות. אבל במקום לפצות את הקרנות יכול היה שר האוצר להורות לאנשיו לגלות קצת יותר נדיבות לנשים שיפגעו מהעלאת גיל הפרישה ולקדם פתרונות ברי קיימא שהיו גם מצילים את אותן הנשים מעוני מחפיר וגם מונעים הגרעון האקטוארי בקרנות הפנסיה. אבל כשלא לוקחים אחריות על הבעיה בזמן היא מתפוצצת בפנים.