איש העסקים נוחי דנקנר התייצב הבוקר (שלישי) בכלא מעשיהו, לאחר שהורשע בגין פרשת הרצת מניות אי.די.בי, שם הוא צפוי לרצות שאת עונשו – שלוש שנים. לפני שלושה שבועות דחה בית המשפט העליון את הערעור של דנקנר – ואף החמיר את עונשו בפרשה משנתיים לשלוש שנות מאסר בפועל. איש העסקים יהיה זכאי לביקורים שבועיים, ולאחר ריצוי של רבע מתקופת המאסר יוכל לבקש זכאות לחופשות של 12-72 שעות.

בכניסה לבית הכלא, מסר דנקנר הצהרה קצרה לפיה "המעמד כאן הוא יום קשה לי ולמשפחתי.  נלחמתי על חפותי. אני מאמין בקב"ה שהכל לטובה, בוטח במערכת הצדק והמשפט ואוהב מאוד את מדינת ישראל". דנקנר, שלווה על-ידי עורכת דינו שני אילוז, סירב להשיב לשאלות עיתונאים.

דנקנר ישהה ב"אגף 10" בכלא מעשיהו, בו ריצה ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, את עונשו בגין פרשות הולילנד וטלנסקי. מדובר באגף נוח יחסית, שטח כל תא – שאותו חולקים עד 4 אסירים – עומד על 16 מ"ר. כל אסיר מקבל ארונית אישית, אפשרות להכנסת פלטה חשמלית לבישול, ומיטה.

דנקנר הגיע היום לכלא, אחרי שעבר מיון מוקדם על-ידי שירות בתי הסוהר, ובכך נמנע ממנו ההליך שעוברים שאר האסירים. הוא יחל בהליך הקליטה שבמסגרתו יעבור ריאיונות עם קצין מודיעין ועובדת סוציאלית. בסיום ההליך יקבל סט מוצרים בסיסיים. לאחר מכן ייפגש דנקנר עם מנהל האגף שלו, אז ייקבעו סדרי היום וסוג התעסוקה בה ייטול חלק.

האיש החזק במשק

מי שהיה בעבר האיש החזק במשק, נוחי דנקנר, הורשע ביולי 2016 ביחד עם שותפו איתי שטרום, בהרצת המניות של אי.די.בי, והבוקר (רביעי) החמיר בית המשפט העליון את עונשו לשלוש שנות מאסר. דנקנר הגיש ערור על החלטת בית המשפט המחוזי, שגזר עליו מאסר של שנתיים וקנס של 800,000 שקלים בגין עבירות על חוק ניירות ערך ואיסור הלבנת הון. השופט חאלד כאבוב, שופט המחוזי, שלח אז גם את שטרום  למאסר של שנה, היום האריך העליון את תקופת מאסרו של שטרום לשנתיים.

במהלך המשפט טען דנקנר להגנתו כי ההנפקה שהתקיימה יומיים לאחר רכישת ומכירת המניות על ידי שטרום, הייתה הנפקת חברים בה השתתפו מכריו ובני משפחתו ולכן לא היה לו עניין להעלות באופן מלאכותי את שער המניה. "את אף אחד מהם לא עניין מחיר המניה", אמר דנקנר במהלך משפטו "לא היה צורך להריץ מניות, המניות גם לא רצו, אבל גם לא היה צורך לעשות את זה". על כך כתב השופט כאבוב בפסק הדין כי "העובדה שבני משפחתו של דנקנר השקיעו עשרות מיליוני שקלים בהנפקה, העובדה שדנקנר עצמו עמל והתקשר באופן אישי לכל גורם שסבר שיסכים להשקיע מכספו, העובדה שדנקנר גייס את מנהלי הקונצרן למטרה זו – בכל אלה יש להצביע על כך שדנקנר עשה כל שבידו להעביר סיגנל לשוק שמצב החברה איתן ויציב".

בפסק הדין תיאר השופט כאבוב גם את הנסיבות שהביאו את דנקנר לפעול כפי שפעל   "(דנקנר) היה שקוע בניסיון להציל את החברה שבבעלותו, עד כדי שנגרר לפעולה. העובדה כי השקיע סכומים כסף פרטיים וגייס כסף מבני משפחתו ומחבריו מעידה כי לא מדובר במי שביקש לעקוץ גורמים בשוק ההון, אלא במי שהאמין שיוכל להציל את החברה ולהביא אותה להבראה". כלומר – על אף ההרשעה בעבירה חמורה שעונשה מאסר, כאבוב קיבל את הטענה כי דנקנר לא ביקש 'לעקוץ' את השוק, אלא פעל מתוך ניסיון להציל את החברה שבראשה עמד.

לאחר שבדצמבר 2016 גזר כאבוב עונשי מאסר על דנקנר ושטרום, החליטו השניים לערער לבית המשפט העליון. "הרשעתו של דנקנר נגועה בכשלים יסודיים, אשר חומרתם זועקת ומחייבת את התערבות בית המשפט העליון", טענו עורכי דינו של דנקנר והוסיפו כי – "טעויות בית המשפט המחוזי שוללות את המסקנה המרשיעה, הראיות תומכות בהסבריו של דנקנר ומחייבות את זיכויו". מנגד גם בפרקליטות החליטו לערער על גזר הדין, שלדעתם מקל עם הנאשמים ומוריד את רף הענישה המקובל בעבירות דומות, ודורשים לגזור על דנקנר עונש מאסר של 5-3 שנים.