התאונה בה נהרג הנער ארי נשר ז"ל העלתה לדיון את אחד המחדלים הבטיחותיים הגלויים ביותר בישראל: האופניים החשמליים. מהתבטאות של ראש הממשלה על הצורך לבדוק את הנושא, דרך התייחסותם של השרים ישראל כ"ץ וגלעד ארדן, נראה שהפוליטיקאים גילו את ההפקרות הידועה לכל הולך רגל בישראל בשנים האחרונות. אם ירצו הפוליטיקאים להמשיך ממילים למעשים, אולי יעזרו להם מסקנות דו"ח מבקר המדינה שפורסם בנושא לפני חצי שנה, ושעיקרן עדיין לא יושם.

אופניים חשמליים הם תופעה חדשה בישראל, אך השימוש בהן גדל בקצב משמעותי: לפי נתוני רשות המסים, מספר זוגות האופניים חשמליים שיובאו לישראל עלה מ-1,239בשנת 2010, ל-70,021 זוגות אופניים ב-2016. על פי הערכות, בסוף 2016 עמד מספר האופניים החשמליים שנמצא בשימוש על כ-210,000, ומאז המשיך לעלות בקצב משמעותי. בתאונות דרכים שהתרחשו בשנים 2013 עד 2016 בהן היו מעורבים אופניים, אופניים חשמליים וגלגינועים (קורקינט חשמלי) הסתכם מספר הפצועים שאושפזו בבתי חולים ב-7,852.

לפי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מתחילת השנה נהרגו 16 רוכבי אופניים חשמליים, 4 מתוכם מתחת לגיל 16. מבין ההרוגים, 10 נפגעו בתחום העירוני, מהם 6 באזור גוש דן.

מבקר המדינה יוסף שפירא (צילום: יונתן זינדל פלאש 90).

הצמיחה המהירה של התופעה דורשת את הרשויות לעבודה מהירה ויעילה כדי להתמודד עם המציאות המשתנה. מנתוני דו"ח מבקר המדינה עולה כי מלבד המשטרה, שאכן הגבירה את האכיפה בקצב מהיר, שאר הרשויות המעורבות בנושא התקשו להעמיד המסד החוקי, הנורמטיבי והתפעולי כדי להתמודד עם המציאות החדשה.

מי יפקח על מצב הזוגות שנמכרים?

כרכב עם מנוע שיכול להגיע למהירות של 25 קמ"ש, ראוי שיהיה ברור מי מפקח על איכות האופניים ועמידתם בתקנים המתאימים. ובכל זאת, לפי דו"ח המבקר משרד הכלכלה והתחבורה לא הסדירו ביניהם את סמכויות האכיפה והפיקוח על זוגות אופניים חשמליים שמיובאים לארץ, כשכל אחד מהמשרדים משוכנע שהאחריות לפיקוח על זוגות האופניים המיובאים נמצאת בידי המשרד השני. בהתאם לכך הפיקוח לוקה בחסר, וייתכן כי נמכרים לישראלים אופניים חשמליים שכלל אינם עומדים בתקן. ממשרד הכלכלה נמסר כי מאז פרסום הדו"ח המחלוקת בין המשרדים יושבה, ומשרד התחבורה הוא האחראי הבלעדי על בחינות כשירותם הטכנית של אופניים חשמליים.

בנוסף, עולה מהדו"ח כי למרות שחל גידול מתמשך ברכישתם של כלים דו-גלגליים חשמליים ואף שבמבצעי האכיפה אותרו עשרות כלים וחלקים לא תקניים, לא
קיים משרד התחבורה מבצעי פיקוח ואכיפה מ-2016, פרט לפיקוח השוטף על
חלקי החילוף בחנויות המחזיקות ברישיון סחר.

המשטרה: אוכפים יותר אך חסרים בנתונים

בנוגע לאכיפה, מצא המבקר שיפור משמעותי בהתנהלות המשטרה: בשנים 2013 ו-2014 נרשמו לרוכבים 66 דו"חות בלבד. לעומת זאת בשנת 2015, ובייחוד בשנת 2016, חל גידול חד במספר הדו"חות שנרשמו לרוכבים אלה, והם הסתכמו ב-12,356.

לצד זאת, ציינו במשטרה כי בעיית האכיפה נובעת מה"שמיכה הקצרה" ממנה היא סובלת, הדורשת ממנה לבצע סדרי עדיפויות מתמידים במוקדי האכיפה.

לצד זאת, מבקר המדינה מצא פער גדול בין נתוני המשטרה לנתוני המרכז הלאומי לחקר הטראומה לגבי מספר הפצועים בתאונות בהן מעורבים אופניים וכלים דו-גלגליים חשמליים: על פי המשטרה, בין 2013 ל-2016 היו 2,151 פצועים, ואילו על פי המרכז הלאומי לחקר טראומה היה מספר הפצועים 7,852, דהיינו פער של כ-365%.

אז צריך רישיון או לא?

בעוד התקנות שנקבעו ב-2014 עם כניסת האופניים החשמליים לישראל קבעו פטור גורף מחובת רישום ורישוי, הגדילה המהירה במספר המשתמשים פתחה מחדש את השאלה. תחום זה לא הוסדר עד היום, כך שלמעשה כל אחד יכול לרכב על אופניים חשמליים.

בסוגיה אקוטית זו שינה משרד התחבורה את עמדתו מספר פעמים, מציין המבקר, ולא נערך תהליך בדיקה רציני ושיטתי.

אדם רוכב על קורקינט חשמלי בשדרות בן ציון בתל אביב. ארכיון, למצולם אין קשר לכתבה (צילום: מרים אלטשר/ פלאש90)

בעיה חינוכית

רבים מהנוהגים באופניים החשמליים הם תלמידים בגילאי חטיבה ותיכון, ציבור חסר ניסיון וחסר ידע בכל הנוגע לחוקי התנועה. תכניות לימודים בנושא בטיחות בדרכים באחריות משרד החינוך והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מיושמות במעט בתי ספר מפאת חוסר תקציב, וכלל לא ירדה הנחיה לשלב בה את נושא האופניים החשמליים.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כלל לא קיימה דיונים העוסקים בגיבוש מדיניות
בנושא הרכיבה על אופניים ועל כלים דו-גלגליים חשמליים לצורך הכנת תכניות העבודה לשנים 2014 עד 2017. יש לציין כי לפי הרשות עצמה, נעשו  עוד טרם פרסום הדו"ח דיונים בנושא ונקבעה תכנית מקיפה יחד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, הן בהיבט החינוכי והן מול הרשויות המקומיות והגופים השונים. לצד הביקורת, ציין משרד מבקר המדינה לחיוב את פעולותיה של עיריית תל אביב-יפו לקידום פעולות חינוך והסברה לשימוש בטוח באופניים.

השביל הזה לא מתחיל כאן

נושא נוסף עליו הצביע דו"ח המבקר הוא השימוש המועט של הרשויות המקומיות בתקציב של משרד התחבורה ש"נצבע" לטובת הקמת שבילי אופניים. "על משרד התחבורה לבחון את הסיבות לשיעור המועט של ניצול התקציבים שייעד לרשויות המקומיות ולבחון דרכים לעודדן להשתמש בתקציבים לצורך תכנון והקמה של שבילי אופניים בתחום שיפוטן", נכתב בדו"ח.

בשורה התחתונה – מדינה חלשה

השימוש באופניים החשמליים שגדל בקצב אדיר בשנים האחרונות מציב אתגר גדול לרשויות המדינה, אתגר שנכון לעכשיו נראה שהן אינן עומדות בו. חוסר היכולת ללמוד את הנושא, להכין את עבודת המטה הרלוונטית ולהתחיל בפעולה סדירה ואפקטיבית בזמן קצר, מבטאת חולשה של מנגנוני המדינה בתגובה למציאות משתנה.

ככל הנראה, נושא האופניים החשמליים יוסדר בסופו של דבר, ויכנס למסגרת חוקית ונורמטיבית ברורה. השאלה הגדולה היא כמה בני אדם יפגעו בתקופת הביניים בה אנו נמצאים כעת, והאם לרשויות המדינה ישנם המשאבים והאחריות לקצר אותה ככל שניתן.

מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נמסר כי ״הרלב"ד פועלת משנת 2014 בכל הקשור לנושא אופניים חשמליים, בין היתר באמצעות כתיבת ניירות עמדה והעלאת הנושא בוועדות השונות בכנסת, קידום חקיקה לחובת חבישת קסדות בכל הגילאים, קביעת כללי בטיחות לרכיבה על אופניים חשמליים ופיתוח חומרי הסברה בנושא בעברית וערבית, קיום שת"פים עם יבואני האופניים החשמליים אשר באמצעותם מופצות חוברות הדרכה מעודכנות לקהל רוכשי האופניים החשמליים. בנוסף, בשנת 2016 גובשה תכנית מוסדרת שעיקרה הפקת קמפיין גדול בנושא אופניים חשמליים על ידנו ועל ידי משרד התחבורה.

הרלב״ד גם אחראית להוספת תכנים רלוונטיים לאופניים חשמליים בחינוך התעבורתי ובבחינת התיאוריה ושותפה לכתיבת תכנית לימודים בכל הקשור לכלי רכב ממונעים לא מרושיינים ובכללם אופניים חשמליים, כחלק מרפורמת החינוך התעבורתי שאנו מובילים יחד עם משרד החינוך ומשרד התחבורה. כחלק מהטיפול המערכתי בנושא הרלב"ד פועלת מול הרשויות המקומיות להפעלת סמכויותיהן בהתאם לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים, המאפשר לפקחים העירוניים סמכויות לאכוף עבירות תעבורה, בעיקר כנגד רוכבי אופניים חשמליים. בשלוש השנים האחרונות עם עליית נתוני ההיפגעות של אופניים החשמליים פועלת הרלב"ד ביתר שאת בנושא, כולל התמקדות בהקטנת היפגעות ע"י שימוש בקסדות וקידום הנושא לראשונה ע"י קמפיין קסדות גדול עם שלומית מלכה שיצא לפני מספר חודשים״.

ממשרד הכלכלה נמסר: "הדרישות מאופניים חשמליים מעוגנות בתקנות התעבורה של משרד התחבורה.

"המחלוקת עליה הצביע מבקר המדינה נגעה רק לעניין האכיפה של הדרישות הטכניות שבתקן טרם מטרתם למכירה וטרם מכירתם של האופניים החשמליות לאופניים החשמליים. מאז הביקורת הוסדרה המחלוקת שבין המשרדים.

"למשרד הכלכלה אין שום נגיעה לעניינים אחרים הקשורים לאכיפה והסדרה של: הרישוי, התשתית התחבורתית , אכיפת חוקי התנועה על רוכבי האופניים החשמליים וכיו"ב."