חברת הקבלן 'איתן אמי – עובדים זרים לבניין בע"מ', המתווכת עובדים זרים בענף הבניה נקנסה ב-170,000 שקלים כיוון שתנאי המחיה אשר סיפקה לעובדיה היו לא הולמים. התביעה הוגשה על ידי המדינה בבית הדין האזורי לעבודה, בעקבות פעילות אכיפה וחקירה יזומה של צוות מנהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה.
בבדיקה נמצא כי ל-15 עובדים זרים בעלי אזרחות סינית, שהועסקו על ידי החברה באתר בניה בביצוע חברה אחרת, לא הועמדו תנאים ראויים ללינה ולמגורים, והמגורים שסופקו להם היו מסוכנים. בעקבות כך הגישה רשות האוכלוסין תביעה כנגד החברה וכנגד מנכ"לה, והבהירה כי ״מדובר בעבירה חמורה, הפוגעת בקבוצת עובדים מוחלשים״.
בלי מטבח, שירותים או חלונות
על פי עדות מפקחי רשות האוכלוסין, היו ה'מגורים', בנויים מכולות פח, חלקן בלא חלונות או אוורור, שהגישה להן היתה באמצעות סולמות, ו"כל מיני קרשים שמונחים באוויר", והמפקחים עצמם העידו שפחדו לדרוך עליהם. המקלחת הייתה עשויה יריעות ניילון ופחים מאולתרים, והוצבה רחוק מהמגורים, כשהדרך מסוכנת ואינה מוארת. המטבח אולתר על בסיס ברז גינה, בלא ניקוז ראוי, מים תקינים או כיור. בלון הגז הוצב בתוך המבנה, ולעובדים לא ניתנו שירותים והם נאלצו לעשות צרכיהם בשטח.
הנהלת החברה ביקשה לטעון כי העמדת המגורים היתה באחריות הקבלן אצלו הושמו, בהתאם להסכם שנחתם עימו. אולם השופטת אופירה דגן-טוכמכר הבהירה כי על אף הסכם זה, היה באחריות החברה לוודא ולדאוג לרווחת עובדיה ולזכויותיהם, בהתאם להסדר החל על העסקת עובדים זרים בענף הבניין בתאגידי כוח אדם מורשים לכך בלבד.
"כל תכליתו של הסדר התאגידים שלפיו ההיתרים להעסקת עובדים זרים בענף הבניה ניתנים לתאגידי כוח אדם בלבד ולא לקבלני הבנייה, נועדה להבטיח כי האחריות לתנאי העבודה והמגורים של העובדים הזרים תופקד בידי חברות כוח אדם שזו מומחיותן, ואשר מספרן מוגבל, והן נתונות תחת פיקוח משרד התמ"ת, וזאת תחת הפקרתם של העובדים וזכויותיהם בידי קבלני בניה וקבלני משנה לסוגיהם, אשר אפשרות הפיקוח והאכיפה כלפיהם מוגבלת" כתבה השופטת. "מטעם זה אין לתת כל תוקף לניסיון של תאגיד כוח אדם להשתחרר מאיזו מחובותיו כלפי העובד הזר בדרך של המחאת האחריות לקבלן (המזמין/המשתמש)". "אין מניעה," הבהירה, "כי הקבלן יהא זה המעמיד לרשות העובדים מגורים, אולם האחריות לוודא את טיבם תחול תמיד על חברת כוח האדם, הנדרשת לוודא מראש כי מצבם ותנאיהם הולמים".
"התמונות שהוגשו לתיק מלמדות מעל לכל ספק סביר כי תנאי המגורים שהועמדו לעובדים לא היו ראויים למגורי אדם", קבעה השופטת דגן-טוכמכר. "מדובר למעשה במכולות משא שהוסבו למגורים באופן פרוביזורי ובהשקעה מינימלית, ללא תשתיות הולמות, ללא אוורור מספיק, תוך יצירת מפגעים בטיחותיים לרבות מפגעי חשמל…".
הרתעה
עוד הבהירה השופטת כי בהנתן שמשאבי הפיקוח והאכיפה של חוק עובדים זרים הם מוגבלים ביותר, ואין בכוחה של יחידת האכיפה להגיע לכל אתר ואתר – במידה ולא יושת על החברה קנס משמעותי יהיה בכך לפגוע ביכולת ההרתעה של החוק.
ברשות האוכלוסין וההגירה הבהירו כי פסק הדין משקף את חומרת המעשה וכי העובדה שהלינו עובדים במקום כה בלתי ראוי היא חטא על פשע. ברשות הבהירו כי ימשיכו לבצע ביקורות ועבירות מסוג זה יטופלו בחומרה. העובדים הזרים בענף הבניין מועסקים במתכונת העסקה כובלת, על פיה אשרת השהיה שלהם תלויה בהעסקתם אצל חברת כוח האדם הספציפית שהביאה אותם ארצה. פעמים רבות צוברים עובדים אלו חובות בפני מתווכים, ולעיתים אף מוחתמים על שטרי חוב, במאמציהם להגיע לעבוד בישראל. תצורת ההעסקה והחובות המרחפים מעליהם לא אחת, לצד אי ידיעת השפה הופכים אותם לא אחת לעובדים מוחלשים במיוחד החשופים לפגיעה בתנאיהם ואף בבטיחותם. במספר מקרים טוענים בארגון קו לעובד כי תנאי העסקתם ואחזקתם מגיעים אף לכדי 'העסקה בתנאי עבדות' וסחר בבני אדם.
בארגון קו לעובד המסייע לעובדים זרים מסרו כי הם מברכים על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה לקנוס בסכום משמעותי מעסיקים של מהגרי עבודה, אשר לא טרחו לספק עבורם תנאי מגורים הולמים ובטוחים. "טוב פעלה רשות האוכלוסין וההגירה כאשר הגישה תביעה בעקבות ממצאי הביקורת באתר המגורים, וביצעה את תפקידה – הגנה על מהגרי עבודה על פי חוק. אל משרדי 'קו לעובד' מגיעות עשרות ומאות תלונות אודות תנאי מגורים לא הולמים, מוזנחים ומסוכנים, נטולי אוורור וחימום, חשופים לפגעי מזג האוויר וטילים. חלק מהתלונות מאומתות על ידינו בביקורי שטח וצילומים של המפגעים וההזנחה נשלחים אל רשות האוכלוסין, על מנת לדרבן אותה להתערב ולפעול באופן בו פעלה הפעם. לצערנו, מספר המקרים בהם הורמה הכפפה, נכון לשעה זו, הוא שולי ובלתי מורגש. נוכח התקדים המבורך, נשמח להזין את הרשות במידע עדכני מטעמנו, על מנת לסייע לה במלאכת האכיפה והפיקוח. מהגרי עבודה אינם כלי עבודה כי אם אנשים, והם זקוקים לתנאי מגורים הגונים והוגנים כמו כל עובד במדינת ישראל".
יש לציין כי כתב האישום בתיק הוגש רק בחודש יוני בשנת 2015, זאת על אף שבדיקת רשות האוכלוסין נערכה כבר בדצמבר 2011.
את תגובת חברת איתן אמי לא ניתן היה להשיג.
