ברוב של 50-48 ומול מחאה חריפה אושר אתמול (שבת) מינויו של מועמדו של טראמפ השופט ברט קבאנו, לכהונה בבית המשפט העליון של ארה"ב. מינוי של קבאנו עבר בהצבעת הסנאט ברוב קטן, לפי קווים מפלגתיים כאשר הרפובליקנים תמכו באישור ואילו הדמוקרטים מתנגדים לו. מינויו עבר למרות מחאה גוברת בשל ההאשמות נגד קבאנו בתקיפה מינית.
אתמול במהלך אישורו הגיעו המחאות לשיאן בקריאות "בושה, בושה" (ציטוט מהסדרה משחקי הכס) בזמן שמינויו אושר בסנאט.
A protester yells "shame" as @Sen_JoeManchin casts his final confirmation vote on Supreme Court nominee Brett Kavanaugh. pic.twitter.com/DjdU7M7mb2
— Fox News (@FoxNews) October 6, 2018
כזכור, אישור הכהונה התעכב בשל הטענות כנגד קבאנו לתקיפה מינית שביצע לכאורה כשהיה נער. הטענות הובילו לבדיקה נוספת על ידי ה-FBI, שלא מצאה עדים שיכולים לאשש את הטענות לתקיפה מינית, מה שסלל את הדרך להשלמת הליך המינוי. מתנגדיו של קבאנו, בהן גם מצידה של המתלוננת, ד"ר קרסיטין בלייזי פורד, נשמעה ביקורת על בדיקת הFBI, שלא נפגשה עם פורד עצמה והוגבלה מאוד במספר העדויות שגבתה כמו גם בלוח הזמנים.
ההכרעה בעניינו של קבאנו תקבע את הרכב בית המשפט העליון. זה יוכל, אחרי שנים של איזון מספרי בין שופטים ליברלים לשמרנים, לתת עדיפות לכוחות השמרנים בזרוע השיפוטית הבכירה ביותר של ארצות הברית. מדובר במינוי לכל החיים, וקבאנו, הנחשב לשמרן, עשוי להיות הגורם שינטרל את הבסיס חוקי שמונע מהמדינות בתוך ארצות הברית לאסור על קיום הפלות בשטחן. מדובר על הפסיקה "רואו נגד וייד" ומאז 1973, היא זו שמאפשרת להפלות להתקיים תחת הגנה פדרלית.
כאשר עלה מינויו של קבאנו לדיון, הייתה ברורה תמיכתו בשימור התיקון השני לחוקה, הוא התיקון המאפשר נשיאת נשק אישית בארצות הברית, אך עמדותיו האחרות נשארו עמומות, והדבר איפשר לרפובליקנים לשמר תמיכה מלאה במינוי בשורותיהם. לעומת זאת, בקרב ציבור האמריקאי, השימועים שנערכים לו על ידי 21 הסנטורים חברי הוועדה (11 מהמפלגה הרפובליקנית, ו-10 מהמפלגה הדמוקרטית), הראיון חסר התקדים שהוא נתן לרשת פוקס ניוז השמרנית וכל עדות נוספת שנחשפת בפרשה, מעוררים עניין רב. נראה שכל צד דבק בעמדתו, וכל צד משתכנע מהעדות של האיש.ה שלהם בזירה – קבאנו או פורד.
מצד אחד השימוע כלל את עדותה של הפרופסורית, החוקרת והמרצה, קריסטין בלייזי פורד. מתוחה אך מוחזקת ובשליטה, תוך שהיא משלבת בעדותה הסברים מתחום התמחותה – פסיכולוגיה קלינית, ולצידה בני משפחה וחברים (בעלה נשאר עם הילדים בביתם. כולם קיבלו איומים על חייהם בעקבות נכונותה של פורד להעיד) העידה פורד. בעדותה אמרה שוב כי היא "בטוחה ב-100%" כי קבאנו הוא זה שתקף אותה. היא סיפרה כי קבאנו וחבר נוסף בשם מארק ג'אדג' כלאו אותה בחדר בהיותה בת 15, במסיבה, כשהם שיכורים, וניסו להסיר ממנה את בגדיה ולאנוס אותה. הם לא הצליחו והיא הצליחה לבסוף להימלט מהחדר, הסתגרה בשירותים ויצאה מהבית. זיכרונה החד ביותר לדבריה הוא פחדה שקבאנו יחנוק אותה בעת שהוא ניסה להשתיק את צרחותיה, והעובדה כי שניהם צחקו למראה סבלה והשפלתה.
פורד זוכה לחיבוק חם מהדמוקרטים ומגורמים ליברליים נוספים, כמו גם מנשים נוספות המאשימות את השופט בהטרדות מיניות והתנהגות פוגענית כלפיהן. לטענתה היא לא רצתה לבוא להעיד, תוך שהיא מפוחדת בעקבות האיומים על חייה והתגובות אותן קיבלה מאז הסכמתה להעיד, אך היא חשה שזו "חובתה האזרחית". לא מעט גורמים ברשתות החברתיות קראו לה "הגיבורה האמריקאית האולטימטיבית" ואף החלו בהפצת מסרים בסגנון "גל גדות פני מקום לוונדר וומן החדשה", בעוד גורמים שמרניים, המזוהים עם הנשיא טראמפ, ואף הנשיא עצמו, מטילים ספק בעדותה, בפרטים שאינה זוכרת ומייחסים לעדות מניע פוליטי, ואילו אחרים מנסים להשיב לספקותיו מציטוטים תוך העדות עצמה.
Trump tried to paint Dr. Ford as forgetful — but her testimony already proved him wrong pic.twitter.com/TL4mmRIHYc
— NowThis (@nowthisnews) October 4, 2018
מן הצד השני עמד השופט קבאנו, כשמאחוריו אישתו ואמו, ובעדות המלאה בהתפרצויות כעס, שהופנו לרוב כנגד הסנטורים הדמוקרטים. בדמעות, הכחיש קבאנו את כל הטענות כנגדו, הן מצד פורד והן מצד מתלוננות נוספות שלא נקראו לשימוע. הוא אמר שההאשמות הרסו את משפחתו, טען כי "האמת היא שמעולם לא תקפתי מינית. לא בתיכון, לא בקולג', ולא בשום זמן אחר". הוא הראה דף מתוך יומנו מהקולג' בו לא מתוארת המסיבה. עם זאת כתוב ביומן כי הוא הלך להיפגש עם החברים שצוינו בעדותה של פורד, וכי מיקום המפגש הוא בסמוך למסיבה אותה מתארת פורד. ברחבי הרשתות החברתיות נרשמו הודעות תמיכה בשופט, כאשר מנהיגי דת וארגונים הנלחמים בהפלות קוראים לתפילות המוניות להגנתו והצלחת מינויו. בסוף עדותו צייץ הנשיא טראמפ כי "עדותו היתה עצמתית, כנה ומרתקת. הסנאט חייב להצביע!".
רבים מהמגיבים והמרואיינים נזכרו בשימוע שנערך לאניטה היל, אישה שחורה שהעידה כנגד קלרנס תומאס, אז מועמד לבית המשפט העליון, שהטריד אותה מינית. האופן בו הרשו לעצמם הסנטורים בוועדה, כולם גברים לבנים, לתחקר אותה ולפקפק בה ובעדותה נשאר כדוגמה קשה במיוחד לטיפול פוגעני של גברים בעמדות כוח בנשים המעידות שעברו תקיפה מינית.
בדבר אחד אין ספק, ארצות הברית עוברת שינוי באופן בו היא מתמודדת עם נפגעות תקיפה מינית מידי גברים לבנים ופריבילגים כלכלית. במקום לזלזל בהן באופן ציבורי ולהכחיש כל שבריר של עדותם, היום מרבית תומכיו של השופט קבאנו טוענים כי פורד פשוט לא זיהתה נכון מי תקף אותה. במקום שאלות פולשניות של הרכב גברי כולו המתחקר את הנפגעת, הסנטורים הרפובליקנים ביקשו מפרקליטה המתמחה במקרים של תקיפה מינית לחקור את פורד. אפילו חלק מהמטיפים האוונגליסטים קראו לתפילות גם למען הנפגעת, לשקט נפשה ולשלומה. בהשוואה לכמות האיומים על חייה, כנראה שגם זו התקדמות.
העימות הציבורי לגבי המינוי של השופט קבאנו עורר תגובות רבות ברשתות החברתיות בישראל תחת התגית #לא_התלוננתי בהם נשים וגברים מספרים על אירועי ניצול מיני, הטרדה מינית, תקיפה מינית או אונס שעברו והסיבות שבגינן בחרו שלא להתלונן או על התוצאות של תלונותיהם בנושא.
