מספר ימים לאחר הפרסום ב'דבר ראשון', לפיה משרד ראש הממשלה מבקש להאריך את משך ההגבלה בעיון בחומרי ארכיון ל-90 שנים ממועד היווצרות החומר, ולא 70 כפי שקבוע היום, המשרד הפיץ מחדש את תזכיר תקנות הארכיונים עם הבהרה כי מועצת הארכיונים החליטה לתמוך בהצעה חלופית שלפיה תקופות ההגבלה בעיון בחומרי ארכיון תוארך בחמש שנים בלבד, מ-70 ל-75 שנים. מדובר ביחידות סמך ביטחוניות של משרד ראש הממשלה, יחידות סמך ביטחוניות של משרד הביטחון ושל יחידות צה"ל וחומר ארכיוני בעניין פעילותן של יחידות אלו המצוי בידי מוסדות מדינה אחרים. עוד קוראת מועצת הארכיונים כי גופים נוספים ו"אובייקטיבים" יהיו מעורבים בהחלטה מה נשאר חסוי וכי ברירת המחדל תהיה שכל החומרים יהיו נגישים למעט אלה שיוחלט לגביהם שהם חסויים ולא להיפך.
בשבוע שעבר פרסם משרד ראש הממשלה תזכיר טיוטת תקנות הארכיונים לציבור, בו הוא מבקש להאריך את משך ההגבלה בעיון בחומרי ארכיון ל-90 שנים ממועד היווצרות החומר, ולא 70 כפי שקבוע היום. מבין הגופים המפורטים נמנים השב"כ, המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, הוועדה לאנרגיה אטומית ומרכזי המחקר הגרעיני שבאחריותה, המכון למחקר ביולוגי, אגף המודיעין בצה"ל ויחידות צה"ל השונות.
בנימוקיה של מועצת הארכיונים נכתב כי יש לקבוע תקופה קצרה יותר ממשך הערכה של עשרים שנים "על מנת לאפשר דיון ובקרה תקופתית במצב החשיפה בפועל של המוסדות המבקשים" וכי שבשונה מהתיקון שנעשה בשנת 2010, הנוגע לארכיונים הוקפד ליצור איזון בין החומרים עליהם תהיה ההגבלה וכי בתזכיר הנוכחי לא מוצע כל איזון. מועצת הארכיונים מדגישה בנוסף כי ללא קשר למשך תקופת ההגבלה, יש ליצור מנגנון שלפיו גורם נוסף שאינו המוסד המפקיד צריך להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות בנוגע לחשיפת חומר ארכיוני, כגורם חיצוני אובייקטיבי. ביחס לעניין הציבורי שיש בחומרים החשופים המועצה מבקשת כי מצב ברירת המחדל תהיה שכל החומר חשוף למעט חומר שהוחלט לגביו כי יהיה חסוי לעומת רוח הדברים היום שכל החומר מוגבל למעט מה שמותר לפרסום.
שנת ה-70 לישראל מהווה גם ציון דרך לחשיפתם של חומרי ארכיון. ביולי 2011 חתם ראש הממשלה בנימין נתניהו על תקנות שהאריכו את תקופת החיסיון על חומרי ארכיון מסוג מ-50 ל-70 שנה. בעקבות החלטה זו אמורים היו להשתחרר לא מעט ארכיונים כבר השנה.
