דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י"ח באב תשפ"ב 15.08.22
30°תל אביב
  • 28°ירושלים
  • 30°תל אביב
  • 30°חיפה
  • 30°אשדוד
  • 33°באר שבע
  • 38°אילת
  • 36°טבריה
  • 27°צפת
  • 32°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
קונדנסט

לוויתן על החוף / עתירה לבג"צ נגד הפקעת קרקעות שלא כדין יכולה לעכב את פיתוח לוויתן

בעתירה מבקשים קיבוץ נחשולים ואגודת בת שלמה צו מניעה להנחת צנרת הקשורה למאגר בשטחים שהופקעו לטענתם שלא כדין ובהגזמה | גם אם תדחה, התמונה העולה מהעתירה על הליך קבלת ההחלטה מדאיגה

שטחים שהופקעו בסמוך לקיבוץ נחשולים (פאוזי פחמאווי)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

קיבוץ נחשולים ואגודת בת שלמה עתרו היום (ראשון) לבג"ץ כנגד הפקעת קרקעות חקלאיות המיועדות לשמש להנחת צנרת הקשורה למאגר הגז "לוויתן" ומתקן אחסון לקונדנסט. לטענות העותרים, ההפקעה בוצעה באופן פגום לחלוטין, ומקיפה שטחים בהיקף גדול בהרבה מהנדרש והם תובעים לבטלה או לצמצמה. העבודות כבר החלו והתערבות של בג"ץ עלולה לסכן את לוח הזמנים לפיתוח המאגר.

אגודה חקלאית בת שלמה וקיבוץ נחשולים, באמצעות משרד עו"ד הררי טויסטר ושות', הגישו עתירה דחופה לבג"ץ כנגד הודעת משרד האוצר על הפקעת עשרות דונמים מקרקעותיהם, לפי בקשת חברת נובל אנרג'י, לצורך הטמנת צנרת קונדנסט והקמת מיכל אחסון לחירום של קונדנסט, במסגרת מתווה הפיתוח של מאגר הגז לוויתן.

במסגרת העתירה היישובים טוענים כי הופקעו שטחים גדולים מעבר לצורך, ללא בחינת חלופות ובמיקומים הגורמים לפגיעה נופית וסביבתית, כמו גם מניעת שימוש סביר של הישובים בקרקעות הנותרות.

העותרים: הפקעה עם כל השגיאות האפשריות

לפי העתירה, לשר האוצר משה כחלון, אין בכלל סמכות להורות על הפקעה, וגם – כפי שעשה, להאציל את סמכותו לחשב הכללי, רוני חזקיהו, לעשות זאת במקומו. העתירה מציינת כי חזקיהו עצמו היה אמור להיות מועסק אצל יזמי הגז, חוזה שבוטל משום תקופת הצינון שבו היה נתון חזקיהו.

הפגנה בכיכר רבין נגד מיקום אסדת לוויתן סמוך לחוף, 1 בספטמבר 2018. (צילום: ארז רביב)

עוד נטען כי לפי חוק הנפט מותר לאשר הפקעות רק לשם הנחת צינורות נפט, ולכן השטחים של מתקן האחסון בחירום ב"חגית" לא יכולים להיות מופקעים מתוקף החוק הזה.

בהמשך לחוסר הסמכות, טענת העותרים היא שהפקעת קרקעות צריכה להיעשות רק במידה המינימלית הנדרשת לתכלית הציבורית ואילו ההפקעה הנוכחית מבוססת על תכניות מיושנות ובטלות להקים מתקני טיפול בגז ביבשה. מאחר ואסדת "לוויתן" מוקמת בים, הרי שהצורך הציבורי הוא קטן בהרבה מהיקף השטחים המופקעים.

טענה נוספת של העותרים היא כי ההפקעה לצמיתות מוגדרת לגבי זכויות חלקיות, באופן שישאיר את היישובים אחראים לתקלות צנרת עתידיות בשטחים המדוברים, במידה ויתרחשו.

עצירת פיתוח המאגר ?

במסגרת העתירה ביקשו היישובים הוצאת צו מניעה דחוף במטרה למנוע את כניסתם של עובדי ונציגי חברת נובל אנרג'י לתוך שטחי היישובים, כיוון שאלו כבר החלו בביצוע עבודות בשטחים אחרים בתוואי ההפקעה במהלך חול-המועד סוכות. חששם של היישובים העותרים (ושל יישובים ותושבים נוספים בסביבה) הוא כי קביעת מיקומו של מתקן האחסון נועד לאפשר להקים מתחם תעשייה פטרוכימית כבדה בעתיד.

בדצמבר 2017, התראיין מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי בתכנית "סדר יום" ברשת ב' והסביר כי פיתוח המאגר צפוי להפחית את זיהום האוויר ומהווה צורך חיוני במשק האנרגיה הישראלי. אדירי לא הסביר אז מדוע תכנית הפיתוח שאושרה במתווה בו אושרה או מדוע היקף השטחים המיועדים להפקעה גדול בהרבה מהשטח הנדרש למתקן האחסון. גם המנכ"ל הקודם שאול מרידור, התראיין והסביר כי מדובר ב'החלטות של הועדה הארצית לתכנון הבניה' מבלי להסביר את היקף ההפקעה.

מכיוון שהליך הפיתוח מתנהל במספר אתרים במקביל – הנחת צינורות בים, בניית האסדה בחו"ל והנחת צינורות ביבשה, התערבות של בג"ץ יכולה לעכב רק רכיב אחד. אם העתירה תתקבל, פתוחה בפני הממשלה האפשרות להעביר החלטות חדשות לגבי הפקעת הקרקעות המתגברים על הפגמים לכאורה שיש בהפקעה הנוכחית. למעט מקרה יוצא דופן, בו פעולת הצנרת תתעכב לתקופה ארוכה, הגיוני להניח שהעתירה לא תגרום לעיכובים משמעותיים.

גם אם לא תעצור את פיתוח המאגר, עולה מהעתירה תמונה מדאיגה של פעולה בחיפזון כדי לאשר כמה שיותר מהר את הפקעת הקרקעות, שנעשי לבקשת היזמים, תוך אי הקפדה על קיום הוראות החוק.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!