מנכ"ל משרד האנרגיה הנכנס, אודי אדירי, לא הצליח להשיב לשאלה מדוע אסדת מאגר "לוויתן" תוקם במרחק 11 ק"מ מהחוף, בעוד אסדת "תמר", שהוא המאגר הקטן יותר והאסדה בו ממוקמת רחוק יותר מהחוף (23 ק"מ מהחוף), בכל זאת מהווה מוקד זיהום אוויר בעייתי.

אסדת מאגר "לוויתן", שאמורה לספק את מקור הגז השני לישראל, הולכת ונבנית במספנה, והיא מיועדת לקום בקצה מדף היבשת עם חיבור לקרקעית הים. בשבוע שעבר, דחתה המועצה הארצית לתכנון ובניה את הבקשה לדון מחדש במיקום האסדה. שינוי שכזה, אם היה מתקבל, היה גורם להפסד של מאות מליוני דולרים, אם לא מיליארדים, אך התקדים של זיהום האוויר ממאגר "תמר" גורם לדאגה רבה בקרב תושבים בקרבת המתקן המיועד של
"לוויתן".

בניגוד לטענה המקובלת, לפיה המדינה נרתמת תמיד לרצונם של יזמי הגז, היזמים דווקא ביקשו להקים את האסדה בעומק הים, מעל פי הבאר, ונדרשו על ידי המדינה להחליפה בתכנית פיתוח קרובה לחוף. החלטה זו נראית מוזרה גם על רקע הבחירה לאשר לבעלי מאגר "כריש" לקיים את כל הטיפול בגז בפי הבאר בעומק הים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

אתמול באייטם בתכנית "סדר יום" ברשת ב' (שמתחיל ב1:04:14) נשאל מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי מדוע תמוקם אסדת מאגר "לוויתן" הנבנית בימים אלו.

אדירי השיב, "אפשר לשאול למה בכל אזור (שייבחר). למיקום הזה יש גם יתרונות. יש כאן זמינות ויכולת לאבטח אותו. מרחק של 10 ק"מ מהחוף הוא מרחק רחוק מהחוף שמבטיח שלא תהיה שום פגיעה". לאחר מכן הודיע אדירי, "כי לא משרד האנרגיה קבע את המיקום, אלא מוסדות התכנון". בסך הכל נשמע שאדירי מודאג רק מכך שהאסדה תוקם במהירות, ולא מכל השלכה שלילת שעלולות לנבוע ממנה.

הפרוטוקולים הרלוונטיים מהמועצה הארצית לתכנון ובניה מצורפים לתגובה של חברת נובל אנרג'י לעתירה לבית המשפט באותו הנושא, ובהם דיון ב-5.4.2016. בדיון זה, אמר הממונה על הנפט במשרד האנרגיה יוסי וירצבורגר בגלוי, "הזזת האסדה מערבה אינה אפשרית סטטוטורית, ותיצור קושי הנדסי אשר כרוך בעלויות בלתי סבירות. הזזת האסדה מערבית לפוליגון (מצולע) המאושר מצריכה הכנת תכנית חדשה, והמשמעות היא דחייה של שנים בפיתוח המאגר". נציג רשות הספנות והנמלים אמר ש"הרחקת האסדה תוציא אותה מהמים הטריטוריאליים, וזה יגדיל את זמן התגובה לאירוע חירום על האסדה ותקשה על טיפול שגרתי באסדה". ככל הנראה, גם גורמי ביטחון הסבירו לנובל אנרג'י שהקמת אסדה בפי הבאר בעומק הים וקרוב יותר לשטחה של לבנון יוצר קשיי אבטחה. לעומת זאת, אותם הגורמים כן אישרו הקמת אסדת גז בעומק הים למאגר "כריש", אפילו קרוב יותר ללבנון.

האם יוקם מוקד חדש לזיהום אוויר הרסני ?

המשרד להגנת הסביבה הודיע בפרסום של מרשם הפליטות לסביבה לשנת 2016 על מוקד זיהום אוויר משמעותי ממאגר "תמר": "כמויות הפליטה המעודכנות של חומרים אורגניים נדיפים, לרבות חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים גבוהות פי 30 מהכמויות שדווחו בשנים קודמות ומגיעות לכ-1,200 טון חומרים אורגניים נדיפים וכ-53 טון חומרים מסרטנים. מקור הפליטה המרכזי הוא בתהליך סילוק שאריות מים מהגז הטבעי באסדת תמר". במשרד הסבירו כי מרחק של 23 ק"מ מהחוף הופך את השפעת הפליטות הללו על בריאות הציבור לזניחה, וכן ש"באסדת "לוויתן" לא צפויות פליטות כאלו, מאחר ותהליך סילוק המים מהגז הטבעי מתוכנן להיות תהליך סגור, הכולל מערכות למישוב אדים ולטיפול בפליטות".

הפליטות מאסדת "תמר" בחלק מן החומרים המסוכנים הן פי 5 עד פי 50 מבז"ן במפרץ חיפה. איש אינו יודע בוודאות כמה זיהום ייפלט מהאסדה החדשה, אך מה שכן ידוע זה שהיא תהיה בקצה מדף היבשת, והרבה יותר קרובה מאסדת "תמר".

יתרון נוסף שאפשרי בטיפול בפי הבאר, הוא השבת המים ובהם חומרים מזוהמים לקידוח עצמו, ולא לפיזור בים, כפי שנעשה ב"תמר" וייעשה ב"לוויתן". המאבק של התושבים נגד האסדה מכונה לעיתים NIMBY, not in my back yard, כלומר, מאבק להרחקת בעיה מאזור החצר שלי לחצר של אדם אחר. בעבר אכן נאבקו יישובים שונים באופן שכזה כנגד המיקום של מתקני קליטת הגז ביבשה והצליחו למנוע הקמת מתקן טיפול יבשתי. כיום המאבק הוא להרחקת האסדה מחופי ישראל לחלוטין ולא מיישוב ספציפי, אך בעיתוי הזה מדובר בשינוי בלתי ריאלי, למרות שיש בו הגיון תכנוני ברור – כל פליטה של זיהום לאוויר או של זיהום לים תפגע פחות בתושבי ישראל ככל שהיא רחוקה מהחוף.

מרבית הטענות של נציגי המדינה בדיונים מוצגות ללא ביסוס מעמיק, אך יש להן תוקף אחר אותו ציין וירצבורגר במפורש – לקדם את הקמת האסדה כמה שיותר מהר, כדי להקטין את משך המצב העכשווי, בו ישראל תלויה בצינור גז בודד, ובאסדה בודדת החשופים לתקלות שישביתו את הזרמת הגז הטבעי לישראל.

ואיך כל זה קשור לקונדנסט ?

הפקת גז טבעי גורמת לתוצרי לוואי בהם גם קונדנסט – נוזלי גז, הדומים ל"נפט קל" בתכונותיהם הכימיות, אם כי נדיפים יותר ומתאימים לזיקוק בבתי הזיקוק. הקונדנסט ממאגר "תמר" מוזרם לבית הזיקוק באשדוד, ואילו האסדה החדשה אמורה להזרים אותו לבית הזיקוק בחיפה. המאבקים והעתירות המשפטיות כנגד תוצר הלוואי של האסדה היו עשויים להשפיע על מיקום האסדה, אך הדיון בשבוע שעבר במועצה הארצית, הסיר אפשרות זו מהפרק, ואישר לבחון חלופות רק בנושא מערך הקונדנסט.

מה שמדגישים במשרד האנרגיה וגם במשרד להגנת הסביבה, זה שהגז הטבעי נחוץ לישראל כדי לשמור על אספקת חשמל רציפה וכדי למנוע שימוש בדלקים מזהמים יותר. ואי אפשר להזרים את הגז בלי להזרים את הקונדנסט במקביל אליו. הקונדנסט אמור להיות מוזרם בשני צינורות – אחד הוא צינור הנפט הקיים של קצא"א, בו מוזרם כיום נפט, אשר הקונדנסט ימהל בתוכו בשיעור של 3%. זו האפשרות המועדפת והבטיחותית יותר. מזרחה לו, אמור להיות מוקם צינור נוסף, אשר יכיל קונדנסט בלבד כאשר ליד תחנת הכח "חגית" אושרה הקמת מתקן אחסון בחירום של 10,000 קוב.

החשש העיקרי הוא מדליפות מצנרת הקונדסט, אשר בחלקה עוברת גם ליד קידוחי מים, וכן ממתקן האחסון בחירום, שעשוי לשמש תקדים לבניית עוד מתקנים מזהמים בקרבתו. הנפט המהול בקונדנסט עשוי להיות דווקא מזהם מעט פחות בתהליך הזיקוק שלו לעומת הנפט המוזרם כעת בצינור, וכן עשוי גם לשפר בשיעור מסוים את הרווחיות של בתי הזיקוק. רבים בתעשייה סבורים כי הבהלה הציבורית המתעוררת מקונדנסט מבוססת על בורות, והסיכונים הממשיים מהחומר אינם עולים על הסיכונים מנפט גולמי ואפילו פחותים ממנו, כאשר הנפט מיובא לארץ בכמויות גדולות הרבה יותר. בטענה זו תומכים גם חלק מפעילי הסביבה.

אז למה כל זה קרה ?

לא ברור מדוע התעקשה המדינה על הקמת אסדה הגז הכי גדולה בקרבת ישראל על מדף היבשת וקרוב יותר לחוף. ישנן השערות שונות לגבי הסיבות האמיתיות לכך, בעוד התשובות הרשמיות אינן משכנעות במיוחד. יש הסבורים כי אסדה מקובעת לקרקעית נחשבת לבטוחה יותר, ואחרים מפנים אצבע לאבריאל בר-יוסף, אשר חשוד בקבלת שוחד. במקביל לתפקידו כמשנה לראש מל"ל קידם לכאורה את עסקיה של חברת טיסנקרופ הגרמנית, וחתר להקמת מתקן הנזלה לגז בסמוך לאסדת לוויתן, באמצעות טיסנקרופ, דבר אשר מצריך את הקרבה היחסית לחוף. ההצעה, שהייתה יקרה להחריד, לא יצאה לפועל, אך ייתכן שהשפיעה על מיקום האסדה של לוויתן.

ייתכן שבהסתכלות לאחור, המדינה הייתה מאשרת ליזמים להקים אסדה צפה בפי הבאר כפי שביקשו בתחילה וכפי שהיא עצמה אישרה במאגר "כריש" וכפי שביקשו גם פעילי הסביבה ומרבית הרשויות המקומיות באזור מישור החוף הצפוני וחוף הכרמל. סביר שמה שמניע את גורמי התכנון במדינה כעת זה החשש מעיכובים, עליו הצביעה נובל אנרג'י בתשובתה לעתירה לבג"ץ בנושא.

ומה צפוי ?

קשה לדמיין תרחיש בו האסדה תוקם במקום שונה מזה המיועד לה כעת, למרות הבעיות שצפויות לנבוע ממנו. תגובת נובל לא עוסקת רק בכסף, אלא גם בנושא הסמלי של מתווה הגז – אשר שינוי כזה יכול להיחשב להכשלה שלו, לטענתה. המאבק לגבי מתווה הזרמת הקונדנסט צפוי להימשך, כולל הפגנה מול בית ראש הממשלה בחנוכה, וכן צפוי מאבק על אופן הפיקוח על זיהום האוויר מהאסדה בעתיד.

ממשרד האנרגיה נמסר:

" תוכנית הפיתוח של מאגר לוויתן כללה בניית אסדה קבועה במים הטריטוריאלים כפי  שאושר בהליכי התכנון. התוכנית הוגשה על ידי חברת נובל ב-2016 ואושרה ביוני אותה שנה על ידי משרד האנרגיה. תוכנית תמ"א 37 ח' אשר קבעה את מיקום האסדה, במרחק הולם מהחוף, נבחנה בפרוטרוט, קיבלה את כל האישורים הרלוונטים (סביבה, בריאות וכיו"ב) אומצה ואושרה על ידי הממשלה, כל גורמי התכנון ובג"צ ולפיכך היא תכנית מאושרת הנמצאת בהליך ביצוע. כל העבודות נעשות בהקפדה יתרה על הוראות התכנית, מתוך מטרה ליצור תשתיות מיטביות ובטוחות ולהביא לישראל את בשורת הגז הטבעי במלואה בהקדם".