שר האנרגיה יובל שטייניץ התגאה בטיפול בתקלה במאגר "תמר" מוקדם יותר השנה, שלא שיבשה את אספקת החשמל, למרות שכללה שישה ימים ללא הזרמת גז מהמאגר היחיד של ישראל. אספקת החשמל נשמרה בזכות מיכלי הגיבוי באניה המגזזת מול חופי חדרה, שימוש בדלקים חלופיים מזהמים (סולר ומזוט) בתחנות הכוח, ומעבר בתי הזיקוק לשריפת גז בישול (גפ"מ) במקום גז טבעי.
(צילום: ארז רביב)
לדברי שטייניץ, שדיבר בדיון שערכה בנושא ועדת הכלכלה, העבודות לתיקון התקלה התקיימו 24 שעות ביממה במשך שישה ימים רצופים, כולל בחג. "כל העובדים התייצבו, גם הדתיים אפילו בלי שנחייב אותם, לכולם היה ברור שהפרעות בחשמל זה פיקוח נפש", אמר. הוא הוסיף כי "חשבתי שאתם מביאים לנו את המשאית עם הצל"שים, כי העובדה שהייתה תקלה היא מצערת, אבל הצלחנו למנוע כל שיבוש במשק וזה לא דבר של מה בכך".
עלות התקלה – על גב הציבור
מנכ"ל המשרד, אודי אדירי, אמר כי עלות השימוש בדלקים חלופיים עומדת על 115 מיליון שקלים, שרובה נובעת מהמיסוי, שכן העלות ללא בלו עומדת על 20 מיליון שקלים בלבד. מרשות החשמל נמסר כי הוגשה פנייה לאוצר בבקשה להחזיר את תשלום הבלו לצרכני החשמל, בטענה שמס זה אינו צריך להיגבות. נציגת המשרד להגנת הסביבה, רעות רבי, אמרה כי בשל התקלה נוצרו נזקים נוספים של תחלואה וזיהום אוויר, שמסתכמות ב-40 מיליון שקל.
השר שטייניץ השיב לדברים ואמר כי בשנתיים אחרונות המשרד שינה את ה-DNA שלו, תוך התחשבות בבריאות הציבור ואיכות הסביבה, אך לא ציין האם הציבור יזכה לפיצוי בעבור הנזקים שנגרמו לו, כאשר המדינה גבתה קרוב ל100 מליון שקלים בהכנסות נוספות ממסים כתוצאה מהתקלה, שגולגלו לתוך תעריף החשמל.
פעילי סביבה בדיון התלוננו על זיהומי אוויר כבדים שנובעים מאסדת תמר עצמה, שלא נחזו מראש, ויש להם השפעה סביבתית ביבשה בשל קרבתה היחסית לחוף. רבי השיבה כי הפליטות הללו יופחתו, ותכנית הפיתוח של אסדת לוויתן אמורה למנוע פליטות מזהמות בהיקפים הללו.
מתווה הגז שוב על השולחן
השר שטייניץ נוהג לשבח, בכל הזדמנות, את מתווה הגז, שהכשיר את מונופול הגז במאגרים תמר ולווייתן, בתוספת הקלות נוספות לבעלי המונופול – בראשם יצחק תשובה (השולט בדלק קידוחים) וחברת נובל אנרג'י האמריקאית. מצב זה נועד לקדם פיתוח מהיר של מאגרי הגז. וכך הוא עשה גם בישיבת הוועדה.
השר התגאה בכך שמאגר לוויתן מקדים את תכנית הפיתוח שלו, וצפוי להתחיל לפעול ברבעון האחרון של 2019, כשכמה חודשים אחריו יופעל גם מאגר כריש, שנמכר לחברת אנרג'יאן היוונית. חיבור של שלושה מאגרים לישראל, עם שלושה צינורות ייצור יתירות במערכת הגז, כלומר, ביטחון אנרגטי במידה כזו שיאפשר להפחית את השימוש בפחם מזהם למינימום ההכרחי.
גם מבקרי המתווה קיבלו הזדמנות להזכיר את הכשלים שהם מזהים בו, המשחקים לטובת היזמים, ללא תמורה מספיקה לציבור, לדעתם. ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) ביקשה להתייחס ליצוא הגז למצרים, ואמרה כי כל מתווה הגז היה מבוסס על הצורך האסטרטגי בייצוא זה. "היום כולם יודעים כמה זה היה מופרך להתבסס על יצוא למצרים לאחר גילוי שדה זוהר" אמרה, "האם מצרים מוכנה לחתום על הסכם יצוא בלי ויתור של חברת החשמל על שני מיליארד דולר מכספי הבוררות? אם נמחל על שני מיליארד הדולר הללו כל מתווה הגז לא היה שווה".
היא אף התייחסה למעורבות אבריאל בר יוסף בוועדת צמח, כנציג היחיד של מערכת הביטחון. לדבריה, הוא "אדם מושחת" והדבר מטיל צל כבד על פעילות ועדת צמח שהסדירה את היצוא.
הקשר בין יצוא לתחרות בשוק המקומי
שטייניץ הסביר כי המתווה לא נועד רק להסדיר את הייצוא, וכי כעת חזר מחתימה על מזכר הבנות עם שרי האנרגיה של קפריסין, יוון ואיטליה, המיועד להביא להסכם בשנה הבאה בו ינוח צינור הגז הארוך בעולם, מישראל לאירופה. השר הסביר כי היכולת לפתח עוד שדות גז תלוי באפשרויות היצוא.
מדובר בייפוי מסוים של המציאות. שוק הגז המקומי "נעול" בחוזים ארוכי טווח שמספקים את כל הביקוש הקיים. התחרות השולית שיכולה להתקיים, מנוצלת ע"י אנרגי'אן, שחתמה חוזים ארוכי טווח עם קבוצת בז"ן וכי"ל, במחירים נמוכים יותר מאלו של מונופול תמר.
עם חתימת החוזים, לא נותר למי למכור כמויות משמעותיות של גז בישראל, ולכן אין שום תחרות אפקטיבית. הדבר משתקף בכישלון המכרזים של משרד האנרגיה לחיפוש מאגרי גז חדשים בישראל, אליהם התקבלו שתי הצעות בלבד – אנרג'יאן ביקשה לחפש בשטח הסמוך למאגר שברשותה וחברה הודית הגישה הצעה בודדת לשטח אחר. לא עזרו הנסיעות של השר שטייניץ ברחבי העולם כדי לעודד לחברות קידוח לבוא לישראל.
גם עתידו של מאגר לוויתן לא חף מקשיים, בשל עלויות הפיתוח הגדולות – ארבעה מיליארד דולר – והפחתה בשליש לפחות במחיר של חוזה העוגן – יצוא הגז לירדן, לעומת המחיר הראשוני שהוסכם. כלומר, רק אם תתקיים מערכת בה ניתן בנוחות לייצא גז מישראל בכמויות גדולות, תתאפשר תחרות אפקטיבית כלפי השוק הישראלי. וגם אז, בכמויות קטנות יותר, ורק בעוד שנים רבות, לאחר שחוזי הגז הקיימים יסתיימו.
לפחות עד סוף 2019, השבתה כוללת עלולה להתרחש
נציג מטה מאבק הגז, יוסי דורפמן, התייחס גם הוא למעורבות בר יוסף בוועדת צמח, ואמר כי ב-2015 החליטה הממשלה לחזור בה מהחלטה קודמת שהתקבלה ב-2013 לחייב את חברות הגז לפרוס צינור שני לישראל. לדבריו, ההחלטה התקבלה ללא תיעוד וללא פרוטוקולים. ח"כ יחימוביץ' העירה כי "לפחות עכשיו לא יהיו כתבי אישום, כי אין פרוטוקולים".
ההחלטה להאיץ את פיתוח מאגר לוויתן, בעבור הסרת החובה להנחת צינור שני מתמר, יצרה פער של מספר שנים בהם ישנה תלות כמעט מוחלטת בצינור הבודד הקיים כיום. לו לא היה מונופול, הנחת צינור שני הייתה עשויה להיות משתלמת ליזם, בשל העובדה כי הביקוש לגז גדל במידה שיכולה להצדיק אותו. מכיוון שיש מונופול, הנחת צינור שני מתמר תפגע כלכלית בלוויתן. כך, מדיניות הממשלה התיישרה עם האינטרס הכלכלי של המונופול.
שאלה חשובה, שנשאלה על ידי הפעילה יפה פרידמן, נגעה בנסיבות שהובילו לתקלה, במהלך עבודות תחזוקה במשך ארבעים יום שבכולם הוכרז מצב חירום במשק הגז. פרידמן התפלאה על כך שהעבודות הללו אושרו. "מה זה ארבעים יום השבתה של מאגר גז יחיד? זה למעלה מ10% מהשנה".
נציג חברות האנרגיה המתחדשת, איתן פרנס, קבל על כך שהשר תומך במדיניות של הסתמכות על גז טבעי בשיעור של 80%, ורק 20% חשמל נקי עד 2030, ולא של 35%. בעוד שבעבר היה מדובר בטכנולוגיה יקרה בהרבה מדלקים מזהמים, כיום ייצור חשמל סולרי הוא דווקא זול יותר, אך עדיין אמין פחות. לאחרונה הקימה חברת טסלה סוללת ענק ליד טורבינות רוח באוסטרליה והיא אמורה להיכנס לשימוש בשבועות הקרובים. השילוב בין אנרגיות מתחדשות למתקני אגירת חשמל, יכול לספק את האמינות הנדרשת לחשמל הנקי.
היו"ר כבל סיכם ואמר כי השר לא ענה תשובות מספקות לשורה של שאלות שעלו בישיבה, בהן מי יישא בעלויות העודפות שנגרמו מהתקלה, היכן עומדים המגעים ליצוא גז למצרים והאם ישראל מתכוונת לוותר על שני מיליארד השקלים שצריכה לקבל חברת החשמל בבוררות מול מצרים, מה הלוז לפריסת צינור גז שני לחוף וכן לא התייחס למעורבות אבריאל בר יוסף בוועדת צמח.
"הוא כדרר יותר ממסי", אמר היו"ר כבל, והבהיר כי יפנה לשר וידרוש התייחסות בכתב לכל השאלות.
