דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

מבצע סבתא / לזה קוראים התייעלות? על דיגיטל, קשישים, ופיטורי עובדים

סגירת הסניפים ופיטורי העובדים הובילו למעבר לשירותי בנק דיגיטליים, ורבים נותרו ללא שירותי בנק חיוניים | תחרות שלא מורידה מחירים, התייעלות שלא משרתת את הלקוחות: איך הפיקוח על הבנקים משרת את רווחי הבנקים ולא את הציבור הרחב | פרשנות

קשיש בבנק (למצולם אין קשר לכתבה) (צילום אילוסטרציה: Shutterstcok).
קשיש בבנק (למצולם אין קשר לכתבה) (צילום אילוסטרציה: Shutterstcok).
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

פקיד הבנק החביב שנתן לי את קוד הגישה לשירותים דיגיטליים, גם הדריך אותי איך משתמשים באפליקציה של הבנק והקל עלי מאוד. עכשיו גם אני יכול לעשות העברות לחשבון אחר, בלי להגיע לסניף. לעומתי, פקיד הבנק יצטרך להדריך גם את ניצולת השואה בת ה-89 שבסך הכל רצתה למשוך כסף מזומן. בבנק ביטלו את עמדת הכספר, והיא פשוט נותרה אבודה, בלי לדעת כיצד להפעיל את הכספומט. ביחד עם הבת שלה, ובאישור מיוחד של מנהל הסניף, התירו לעובדי הבנק למשוך כסף מזומן ולתת לה. יש סניף אחר של אותו הבנק שבהם כל פקידי הבנק המקצועיים (לא 'טלרים', שעמדותיהם כבר בוטלו) מונחים לסייע אישית לכל לקוח ותיק בעבודה מול הכספומט. ההבדלים ביני לבין ניצולת השואה יושבים כולם על אותה מגמה – פיטורי עובדים בבנקים, הנעשים בעידוד הפיקוח על הבנקים, ופוגעים קודם כל בנו, הלקוחות.

מי שלא מסוגל לעשות את המעבר לדיגיטל, נדרש גם להגיע לסניף (שהתרחק מביתו), גם להמתין בתור (כי פיטרו עובדים) וגם לשלם יותר כסף

מגמת ה'התייעלות' בבנקים עוזרת ללקוחות המתוקשבים, אך נעשית על חשבון הלקוחות המסורתיים. הפגיעה בקשישים היא גדולה, כאשר גם תכניות הסיוע וההכשרה לשימוש בדיגיטל מאשררים את ההנחה הסמויה – 'אתם הבעיה, הלקוחות שלא מבינים דיגיטלית, ולא אנחנו – שסגרנו את הסניף, ביטלנו את הטלר, מנענו ממכם שירות ועל הדרך גם דחפנו לפיטורי עובדים'.

מעל 100 סניפים כבר נסגרו בשנים האחרונות ומצבת כח האדם אמורה לרדת בכ-10,000 עובדים. לפי הערכות הפיקוח על הבנקים, 100 סניפים נוספים צפויים להיסגר בשנים הקרובות. חלק ממהלכי הפיקוח על הבנקים מתורצים על ידי שני טריקים חישוביים מטעים: הטריק האחד הוא השוואה ל-OECD. הוצאות השכר בבנקים בישראל 'נופחו' במיסי שכר וכך הן בעצם הוגבהו מלאכותית, ואז יש תירוץ להוציא את גרזן הפיטורים. השוואה הוגנת הייתה מראה שאין פערי יעילות בין ישראל למדינות ה-oecd. הטריק השני הוא מדידה חלקית בלבד של הוצאות שכר עובדי קבלן. כך ניתן להגדיל את רווחי הבנק באמצעות עובדי קבלן עם שכר מופחת, ועוד לקבל על זה בונוס מהפיקוח על הבנקים בצורת שיפור במדדי היעילות של הבנק.

מה באמת מתייעל כשמפטרים עובדים?

היות שיעילות בבנקים נמדדת דרך משתנים כמו 'הוצאות שכר', ומתעלמת מנושאים כמו 'רמת שירותים' או 'אמינות', היא לא מבחינה בין פיטורי עובד שמבצע עבודה חיונית מול לקוחות המסורתיים, החלפת עובד מאוגד בעובד קבלן, עובד מטה שמשרתו מתייתרת בשל מעבר לאוטומציה, או מנהל שיוצא לפרישה מוקדמת ומוחלף במנהל ותיק פחות. האם מדד אמיתי ליעילות הוא רק איך מצליחים להוריד את השכר? בפועל, הקטנת ההוצאות הרי פוגעת גם ביכולות של הבנק. למשל, חלק מהאנשים שהוצאו לפרישה מוקדמת, הם אנשים בעלי מומחיות במערכות הבנק המיושנות, שדווקא לא מתחלפות כל כך מהר. התוצאה הצפויה – קשיים פתאומיים ש'יצוצו' כאשר מערכות מחשוב ישנות יקרסו ולא יהיה בנמצא מי שיודע לתחזק אותן.

מיתוס: תחרות גורמת לירידת מחירים ללקוחות

אחד המיתוסים הבולטים בשנים האחרונות לגבי הבנקאות בישראל קשור לתהליך שהובילה 'ועדת שטרום'. דו"ח הועדה, וכן החקיקה בעקבותיה, חוזרת אינספור פעמים על המנטרה של הגברת מספר המתחרים בשווקים הפיננסיים – גם מספר הבנקים וגם מספר השחקנים החוץ בנקאיים. מה שכמעט ולא מופיע בשום מקום בדו"ח הוועדה ובחקיקה היא 'הורדת מחירים'. במופעים הבודדים מדובר בתוצאה מקווה ולא הכרחית של החקיקה ואולי הגברת מספר המתחרים שתבוא בעקבות החקיקה. כלומר, אין שום מנגנון שמחייב שפיטורי עובדים והעברה לעבודה קבלנית בבנקים תוריד מחירים לציבור הרחב. היא קודם כל תזרום לכיוון בעלי השליטה ובעלי המניות הקטנים. ירידת מחירים היא חלום. לו היו מעוניינים בפיקוח על הבנקים באמת בהורדת מחירים הרי שהיו כופים על הבנק להוריד מחירים ולא כופים עליו לפטר עובדים. הפיקוח על הבנקים כבר עשה זאת בעבר, דרך צמצום מספר העמלות וגובהן, אבל הורדת מחירים כזו תפגע ישירות ברווחים של הבנק, תסייע לציבור הרחב ולא תתבצע על גבם של העובדים ובייחוד לא תקריב שום מנחה לאל 'התחרות'. רוצים להמר על סיכוייו של מהלך כזה לקרות?

הפקרת אזרחים חלשים

להפסיק ללכת לבנק ולהשתמש בערוצים ישירים זו פעולה אחת שבאמת מורידה עלויות לבנקים וגם לציבור. שירות בנקאי ניתן היום גם בטלפון (עם המתנה) ובאפליקציות סלולריות או באתרי הבנק באופן ישיר וזול יותר. התוצאה היא שמי שלא מסוגל לעשות את המעבר לדיגיטל, נדרש גם להגיע לסניף (שהתרחק מביתו), גם להמתין בתור (כי פיטרו עובדים) וגם לשלם יותר כסף. התכניות שתפקידן לסייע לאזרחים ותיקים ואחרים ללמוד את השימוש בדיגיטל טובות לאזרחים שילכו אליהן, אבל קודם כל ובעיקר – טובות לבנק. הסיוע מוצג כ'הזדמנות'. אבל מה יעלה בגורלו של מי ש'פספס את ההזדמנות' ? לבנקים עצמם יש אינסוף 'הזדמנויות' להידבר עם ארגוני גמלאים, עם גריאטרים מומחים וקשישים ולהציע להם יותר אפשרויות בחירה, ולא פחות. נכון, גם ההידברות וגם הפתרונות הייחודיים עולים כסף, אבל לשיתוף פעולה על נציגי הציבור עצמו יש ערך חברתי וכלכלי לא קטן בפני עצמו, שגם הנהלות הבנקים מסוגלות לקלוט אותו, אם יראו מעבר לסטטיסטיקה הצרה והלא משקפת. בבסיס, מי שרגיל ללכת לסניף הבנק לא ביצע שום פשע והוא לא הבעיה. לתת לו שירות ראוי ומכבד זו אינה פעילות שצריך לקצץ, אלא הפתרון.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!