בשבועות האחרונים החלו לאותת במשרד האוצר, דרך דיווחים לא רשמיים בעיתונים כלכליים, שיש חשש ששנת 2018 תסתיים עם גרעון גדול מהמתוכנן. נתוני התקציב של חודש ספטמבר שיתפרסמו מחר, צפויים לשפוך עוד אור על הסוגיה, אך בינתיים אי אפשר שלא לתהות עד כמה ה"שיחות הבהולות" באוצר על חשש מפריצת יעד הגרעון הן בגדר חרדה אמתית לעתידה הפיסקלי של כלכלת ישראל, או שהן אקט פוליטי שנועד לבלום מראש כל דרישה תקציבית בהתאם למדיניות של צמצום ההוצאה. תהיות אלה מתגברות לאור נתוני התקציב החיוביים בחודשים האחרונים, ובהתחשב בכך שהכנסות המדינה בחודש ספטמבר, בו לכאורה נפער הגרעון הגדול, צפויות היו להיות בכל מקרה נמוכות במיוחד מסיבות טכניות.

באמצע אוגוסט פורסם בכלכליסט כי "החגיגה של גביית מסים עודפת הסתיימה, בנובמבר מסתמנת שבירת תקרת הגירעון ל־3.5% מהתוצר", מידע שמיוחס באופן כללי לאוצר. השבוע פורסם בגלובס כי "לראשונה מתחילת כהונת הממשלה קיים חשש ממשי לפריצת יעד הגירעון – התייעצויות בהולות באוצר". בכתבה מוסבר כי ל"גלובס" נודע כי בעקבות נתוני חודש ספטמבר צפוי הגירעון התקציבי המצטבר לזנק כבר החודש ליותר מ-3.3% תוצר – רמות שלא נראו זה שנים. מדובר בזינוק של כמעט אחוז שלם בגירעון, שעמד בחודש הקודם על 2.5% תוצר.

משרד האוצר (צילום: דבר ראשון).

בניגוד לנהוג, במשרד האוצר טרם פרסמו את נתוני חודש ספטמבר. באוצר מסבירים את העיכוב בכך שספטמבר היה חודש של חגים ולכן התקבל אישור מיוחד להפיץ את ביצוע תקציב המדינה והכנסות המדינה ממיסים לחודש ספטמבר עד ל-12 באוקטובר. בינתיים יש באוצר מי שדואג להדליף חלקי נתונים וחששות כבדים. ויש גם מי שדואג לפרסמם.

כאמור נתוני חודש ספטמבר טרם פורסמו אבל מהסתכלות על נתוני שמונת החודשים הראשונים של השנה תמונה נראית אחרת ורחוקה מאוד מקטסטרופה. בתחום הכנסות המדינה ממסים הצפי השנתי שעל בסיסו אושר תקציב 2018 עמד על 307.2 מיליארד שקלים. בשמונת החודשים הראשונים של השנה הצליחה רשות המסים לגבות 207.6 מיליארד שקלים. כלומר בתום 66.5% מימי השנה גבתה רשות המסים 67.6% מיעד הגביה השנתי שלה – קצב הגביה עוקף במעט את הצפי. אומנם לא בהיקפים שהורגלנו בהם בשנים הקודמות, אבל לפחות על בסיס מה שכבר התרחש אין סיבה לחשש (השוואה מדויקת יותר לא ניתן לעשות מאחר ובאוצר הפסיקו את פרסום צפי הגבייה בפילוח לחודשים).

באשר לגביה בחודש ספטמבר, כאמור הנתונים טרם פורסמו אבל מאחר וידעו שחודש ספטמבר יהיה עמוס בחגים, החליט מנהל רשות המסים ערן יעקב על דחיית תשלומי המע"מ עבור חלק גדול מהעוסקים לתחילת אוקטובר. מי שיחפש באתר רשות המסים ימצא הודעה בזו הלשון " לאור העובדה שהשינוי במועד תשלומי מע"מ צפוי להביא להסטה בגביית המס מספטמבר לאוקטובר בהיקף משמעותי של מספר מיליארדי שקלים, ובכך להשפיע על הכנסות המדינה ממסים בספטמבר וכן באופן זמני על היקף הגירעון, תואמה ההחלטה עם אגף התקציבים, אגף החשב הכללי ואגף הכלכלן הראשי".

במשרד האוצר יודעים שחודש ספטמבר יציג נתוני גביה נמוכים במיוחד שיושלמו בחודש אוקטובר. מכך אפשר אחת משתי מסקנות –יתכן שבמשרד האוצר באמת הופתעו מרמת הירידה בהכנסות ממסים שחצתה את הציפיות. אך יתכן שבהם מנצלים את הנתון הנמוך שיוצג כשיפורסמו נתוני ספטמבר כדי להלחיץ את המערכת.

בכתבות המדוברות בגלובס וכלכליסט מתיחסים הכותבים גם לזינוק בהוצאות המדינה. "הוצאות הממשלה היו אמורות לגדול השנה ב־4% לעומת 2017, אך בפועל הן גדלו ב־7.1% בהשוואה לתקופה המקביל אשתקד" נכתב בכלכליסט. הנתונים דווקא מצביעים על כך שהוצאות הממשלה עד כה דווקא נמוכות מקצב ההוצאה השנתי הרצוי כשבשמונת החודשים הראשונים (כאמור 66.5% מימי השנה) הוציאה הממשלה 64.1% מהתקציב. מתוך הוצאה שנתית מתוכננת של 376.4 מיליארד שקלים שיביא את הגרעון (בהנחה שההכנסות ממיסים עומדות בקצב) לעמוד על 2.9% תוצר הוציאה הממשלה בינואר עד אוגוסט 241.4 מיליארד שקלים.

על איזו חריגה מהוצאות מדברים באוצר? התשובה לשאלה הזו כנראה מסבירה גם את הסיבה שבגינה החליטו באוצר לצלצל בפעמוני הגרעון. באוצר רואים את הפוליטיקאים מפזרים הצהרות לגבי הגדלת תקציב הביטחון (נתניהו), תמיכה בדרישות השוטרים והסוהרים להצמדת תנאי השכר שלהם לאלו של משרתי הקבע (ארדן), ולא במשמרת שלי שהצהיר שר האוצר ביחס לקיצוץ בגמלאות של הקרנות הוותיקות. בכירי האוצר תופסים את עצמם כמגני הקופה הציבורית בפני הפוליטיקאים החמסנים שריח הבחירות גורם להם לתאבון של הוצאות בלתי מרוסנות. הצלצול בפעמוני הגרעון נועד לצנן את הדרישות.

למען ההגינות יש לציין כי באופן רשמי באוצר מגיבים לכותרות המבהילות במסר מרגיע. כך למשל לכתבתה שפורסמה בגלובס תגובת האוצר הייתה "הנפילה בהכנסות המדינה בספטמבר אינה מפתיעה לאור ריבוי החגים והעובדה שבכל החודש היו מספר נמוך מאוד של ימי עבודה. באשר לתחזית רשות המסים לגבי הנפילה הצפויה בהכנסות המדינה – באוצר הביעו ביטחון בכך שיצליחו בכל זאת לעמוד בתחזית ההכנסות המקורית ואמרו כי ניתן יהיה לסיים את השנה מבלי לפרוץ את יעד הגירעון שנקבע בתקציב, כלומר בפחות מ-3% תוצר". מצד שני, ברור שמאחורי הכתבות המדוברות עומדות הדלפות מכוונות של בכירי האוצר.

נראה שהאוצר מדבר בשני קולות. באופן רשמי מרגיע, הכל יהיה בסדר. אך בקול הבלתי רשמי מלחיץ, ואומר לפוליטיקאים שלנו, אך בעצם בעיקר לנו – זה לא הזמן לבקש לעצמכם יותר מדי.

בשורה התחתונה, אם לשאול מדברי החשב הכללי במבוא לדוח הכספי לשנת 2017 שפורסם בשבוע שעבר "מילים יכולות לצייר תמונות שונות, אך המספרים מציגים באופן מהימן ומלא את ההשלכות של אותם שינויים, בטווח הקצר והארוך".

נוסיף לכך שהפרשנות המונחת על גבי המספרים חשובה גם היא ביצירת התמונה המלאה. ולמי שעדיין מודאג נוסיף כי גם אם שנת 2018 תפרוץ את יעד הגרעון בחצי אחוז שמהווה למעשה חריגה של 0.3% מתקציב המדינה לא מדובר באסון גדול אחרי שבשנה שעברה הגרעון עמד על 1.9% ולמעשה פספס את היעד באחוז שלם דווקא לכיוון השני והשאיר בקופה קרוב ל 20 מיליארד שקלים.