האם הירידה החדה בשווקים נבלמה? לאחר שאתמול (רביעי) נרשמו ירידות חדות במדדי המניות המרכזיים בארה"ב, שהובילו היום לירידה בכמעט כל השווקים בעולם, נפתח בשעות האחרונות המסחר בארה"ב בתנודתיות, אך ללא ירידות חדות. בישראל ירד מדד תל אביב 35 ב-1%. כעת בעולם הכלכלי מנסים להבין האם מדובר ב'תיקון' זמני של התנפחות יתר בשווקי המניות, או שמדובר בתחילתה של מפולת בעלת שורשים עמוקים יותר.

אתמול רשמו שני מדדי המניות המרכזיים בארה"ב ירידות חדות: מדד דאו ג'ונס ירד ב-3.1% ומדד הנאסד"ק ירד ב-4.1%. במדדי המניות באסיה נרשמו ירידות חדות היום (בסין 5.22%-, בהונג קונג 3.54%-, וביפן 3.89%-), ובאירופה נרשמו ירידות מתונות יותר.

הנשיא טראמפ האשים את הבנק הפדרלי באחריות לנפילות, בגלל "המדיניות המקלה מדי" שלהם. לטענתו, ההחלטה של הפד להעלות את הריבית היא זו שהביאה לנפילה, וכי "הם עושים טעות וזה לא בסדר". על השאלה האם יפטר את נגיד הפד ג'יי פאוול, הנשיא ענה "לא, אני לא הולך לפטר אותו. אני פשוט מאוכזב". אתמול בערב דיבר טראמפ נגד העלאת הריבית, ואמר כי "הפד משתגע. הפד נעשה לוקו (משוגע בספרדית – י.ק) ואין סיבה שהם יעשו את זה. אני לא מרוצה מזה בכלל".

אמירותיו של טראמפ הביאו לביקורת חריפה עליו מצד גורמים רבים שכן מדובר בהתבטאות חריגה של הנשיא נגד החלטות הבנק המרכזי, שאמור להיות עצמאי ולא נתון ללחצים מצד הממשלה. "הממשל שלנו תומך לחלוטין בעצמאות הפד" הבהיר שר האוצר האמריקאי סטיב מנוחין. טראמפ מצידו ניסה להראות את הכבוד שהוא רוכש לעצמאות הגוף והסביר כי הוא "אוהב להישאר מנותק מהם. לא דיברתי איתו (עם פאוול) כל השנה", אמר.

אז האם מדובר בתיקון זמני או בתחילתה של מפלתו כלכלית? בדו"ח שפורסם אתמול, הזכירו אנשי קרן המטבע את אחד החששות הגדולים סביב יציבותם של השווקים הפיננסים היום: פגיעותם לשינויים בריבית.

לאחר עשר שנים של ריבית אפסית החל לאחרונה הבנק המרכזי בארצות הברית במתווה אטי של העלאת ריבית, מה שיאלץ בזמן הקרוב בנקים נוספים ללכת בעקבותיו (פער גדול בריביות עלול להחליש מאד את המטבע המקומי).

הריבית האפסית של העשור האחרון מייצרת סיכון פיננסי גבוה היות והיא מוזילה את ההלוואות לטווח קצר, ויוצרת מוטיבציה לפעילות ספקולטיבית רחבה. פעילות מסוג זה עלולה להביא להיווצרותן של בועות, שפיצוצן מסכן את היציבות הפיננסית העולמית, בדומה למה שקרה לפני עשור עם התנפחות שוק הלוואות הסאב-פריים עד לפיצוץ הבועה.

בתסריט הפסימי, יתכן ששווקי ההון מנופחים היום בהלוואת רבות בריבית משתנה, שצפויות להתייקר ככל שהריבית תעלה. במקרה זה, וככל שתימשך חזרת הריבית לטווח הנורמלי, יתגברו המימושים (מכירות) של מניות במה שעלול להתפתח עד לכדי מפולת. כשהרבה מחזיקי מניות יבינו שחגיגת הכסף הזול נגמרה ועכשיו כולם מוכרים – ינסו הרבה לנטוש בו זמנית את שוק המניות ולהחזיר הלוואת שלקחו, באופן שיכול להפיל את מחירי המניות לרצפה.

בתסריט האופטימי, השפעותיה של הריבית האפסית שוליות יותר, ומתווה ההעלאה המתון אמנם יוציא החוצה קצת כסף מהשוק ויגרום ל"משברונים" חולפים, אך לא יותר מכך.

אז מה יהיה? גם אם הנפילות הנוכחיות ייבלמו ולא יתפתחו למפולת, לא נראה שנקבל תשובה מלאה לשאלה. עשר השנים האחרונות מאז המשבר הכלכלי נתפסות לרוב כהתאוששות אטית אך יציבה מתנאי המיתון, אך יתכן שהיסודות עליהם נבנתה מחדש הכלכלה שלנו אינם שונים כל כך מאלה שחוללו את המשבר.