ביצוע תקציב המדינה והכנסות המדינה ממיסים לחודש ספטמבר עלול להטעות את הממהרים להסיק מסקנות. על פניו נראה כי הכנסות המדינה ממיסים נמוכות במיוחד והגרעון הולך וטופח. עם זאת מבט מעמיק יותר אל הנתונים וההסברים אותם מציגים אנשי החשב הכללי במשרד האוצר מצייר תמונה יציבה של תקציב המתקדם במימושו על פי התוכנית.

הכנסות המדינה ממיסים

חודש ספטמבר 2018 מציג הכנסות של כ-20.3 מיליארד שקלים ממיסים, כביכול הרבה מתחת לנורמה השנתית הממוצעת שאמורה לעמוד על 25.6 מיליארד שקלים בחודש. עם זאת יש לקחת בחשבון כי בגלל חגי תשרי שמלאו את חודש ספטמבר החליטו שר האוצר וראש רשות המיסים באוגוסט האחרון לאפשר לעסקים דחיית מועדי תשלום המע"מ ומס הכנסה לאוקטובר. ברשות המיסים מעריכים כי תשלומי מיסים בגובה של כ-6.1 מיליארד שקלים אכן נדחו בחודש. ברשות המיסים גם יודעים לדווח כי סכום זה מתחלק לדחייה של כ-4.7 מיליארד שקלים מתשלומי המע"מ ושל כ-1.4 מיליארד שקלים בתשלומי מס הכנסה. ללא הדחיה הזו היה נתון הכנסות המדינה ממיסים לחודש ספטמבר עומד על כ-26 מיליארד שקלים, סכום הנמצא מעל לממוצע השנתי בהתאם למצופה.

בסך הכל מתחילת השנה עומדת גביית המיסים על כ-227.9 מיליארד שקלים לעומת 233.6 מיליארד שקלים באותה התקופה אשתקד. כשלוקחים בחשבון את דחיית תשלומי המיסים מספטמבר לאוקטובר, נראה כי שנת 2018 עולה במעט בהכנסותיה על השנה הקודמת, זאת על אף ההכנסות החריגות שנרשמו בשנה שעברה כתוצאה ממיסוי מכירת "מובילאיי" וממבצע הגביה על דיבידנדים שבסופו של דבר הביאו לעודפי גביה של כ-20 מיליארד שקלים ב-2017. על-פי חישובי רשות המיסים, שיעור השינוי הריאלי בשיעורי מס אחידים, דהיינו הגדילה בגביה בניכוי שינויי חקיקה ואירועי גביה חריגים, עומד על כ-3.3%.

הוצאות הממשלה

הממשלה הוציאה בספטמבר בסך הכל כ-32.6 מיליארד שקלים ומתחילת השנה עומדת ההוצאה הממשלתית על 274 מיליארד שקלים מתוך תקציב מאושר של 376.4 מיליארד שקלים. בחלוף 74.7% מימי השנה הצליחה הממשלה להוציא כ-72.8% מהתקציב שעומד לרשותה. יש לציין כי קצב ההוצאה של המשרדים החברתיים (חינוך, בריאות ורווחה) עומד על 73.3% מהתקציב השנתי וקצב ההוצאה של מערכת הביטחון עומד על 79.2% מהתקציב השנתי. נתון מעודד נוסף הוא שבאותה תקופה אשתקד עמדה ההוצאה הממשלתית על 71.2% בלבד.

הגרעון

הנתון היבש של התפתחות הגרעון (הגרעון המצטבר של 12 החודשים האחרונים) מציג זינוק לרמה של 3.35% גרעון המהווים גם חריגה מהיעד השנתי שעומד על 2.9% וגם שיא של מספר שנים לנתון זה מאז 2013. סביר מאוד להניח שמי שרוצה להפחיד את אזרחי ישראל שהממשלה לא שולטת בהוצאותיה ושיש להתכנס לצעדי ריסון תקציבי יבליט את הנתון הזה. עם זאת הנתון הזה הוא תולדה של הצטלבות בין שני מצבים נקודתיים: מצד אחד, חודש ספטמבר 2017 בו נרשמו עודפי הכנסות גבוהים יצא ממניין 12 החודשים האחרונים; ומצד שני, חודש ספטמבר 2018 אופיין כאמור בהכנסה נמוכה מאוד בשל אותה דחיית תשלומי מיסים לחודש הבא.

בניכוי דחיית תשלומי המיסים מעריכים אנשי החשב הכללי את נתון הגרעון ב-2.9%. כלומר, 12 החודשים האחרונים משקפים עמידה ביעד הגרעון השנתי. עם זאת יש לציין כי גרף התפתחות הגרעון מתחילת השנה נראה חריג ביחס לגרפים המקבילים של שנים קודמות במסגרתן דחתה הממשלה את יצירת רובו של הגרעון לחודשים האחרונים של השנה. השנה, כבר בתשעת החודשים האחרונים הספיקה הממשלה לצבור גרעון של 24.1 מיליארד שקלים מתוך תכנון שנתי של 38.5 מיליארד שקלים. פרישת התפתחות הגרעון לאורך כל השנה, לעומת צבירת רוב הגרעון בחודש דצמבר משקפת בין היתר דווקא התנהלות נכונה יותר מבחינת משרדי הממשלה שמצליחים לדרג את הוצאותיהם לאורך השנה ולא נדחקים להוציא חלק גדול מתקציבם רק בימים האחרונים של השנה.

בשורה התחתונה ניתן לסכם את הנתונים בהמשך ניהול יציב של תקציב המדינה, זאת על אף הכותרות המפוצצות של חלק מכלי התקשורת בדבר חששות במשרד האוצר מפריצת יעד הגרעון. כשמסתכלים על הנתונים ומנכים מהם תנודתיות זמנית ניתן לזהות דווקא מגמת שיפור בניצול נכון יותר של התקציב לאורך השנה. ברשות המיסים אומנם חוששים כי יחמיצו הפעם את יעד הגביה מלמטה בניגוד לשנים הקודמות, עם זאת מדובר בסטייה קלה של כ-2.3 מיליארד שקלים בלבד. לשם השוואה בעשור האחרון נרשמו עודפי גביה מצטברים של כ-60 מיליארד שקלים.