אחרי שנפגשו עם מפכ"ל המשטרה ואנשי המטה שלו הודיע אמש (רביעי) מטה המאבק כי הוא מקבל את תנאי ההסכם המתגבש להשוואת תנאי השוטרים, הסוהרים והגמלאים לאלו של חיילי הקבע בצה"ל ותשלום החוב הרטרואקטיבי שנצבר כלפיהם לאורך 12 השנים, האחרונות, זאת בכפוף לעיגון ההחלטה לאפשר הלוואות גישור לכלל הגמלאים בהסכם עצמו, ולהסדרתו המלאה. עם זאת, ההסכם טעון עדיין את אישור הממשלה, ומשרד האוצר כבר מפעיל לחץ ומתעקש כי אישורו יחייב קיצוץ רוחבי משמעותי בתקציבי המשרדים. פעילי המאבק ששוחחו עם דבר ראשון הגדירו את ההסכם כ"רע במיעוטו" וסימנו את המטרה הבאה – הענקת זכות ההתארגנות לשוטרים והסוהרים.

מפרטי מהמתווה שהגיעו לידי "דבר ראשון", עולה כי גמלאי המשטרה והשב"ס צפויים לקבל את התוספת השוטפת כבר בינואר 2019. והסוהרים הפעילים יקבלו מחצית מהתוספת השוטפת ב-2019, וב-2020 יקבלו את התוספת השוטפת המלאה.

ישיבה של פעילי השטח של מאבק השוטרים הסוהרים והגמלאים עם מפכ"ל המשטרה, 17 באוקטובר 2018 (צילום: דוברות המשטרה)

באשר לחוב הרטרואקטיבי, גמלאים בגיל 69 ומטה יחלו לקבלו רק משנת 2023, ובפריסה של עשר שנים, וגמלאים מעל גיל 69 יקבלו את החוב הרטרואקטיבי בפריסה של 4-2 שנים, במספר מדרגים. עם זאת, בהודעה ששלח אתמול לפעילים, הבהיר מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך לגמלאים: "כחלק מההסדר עם האוצר שהתגבש באשר לתוספת היעדר בטחון תעסוקתי – גימלאים יוכלו לבחור לקבל את כל תשלום הרטרו בפעימה אחת בשנת 2019 באמצעות בנקים במימון המדינה", אך חידד כי ההסדר כפוף להחלטת הממשלה ולסיכום מול הבנקים. הכוונה היא למעשה להקמת מנגנון הלוואות בסבסוד המדינה ובאמצעות המערכת הבנקאית. תמיכת הארגונים במתווה היא בכפוף כאמור ליישום הסדר זה.

תשלומי החוב הרטרואקטיבי למשרתים הפעילים יחלו רק ב-2023 ויפרסו לאורך 11 שנים. כלל החובות הרטרואקטיביים ישולמו בלא ריבית, ויוצמדו למדד רק החל משנת 2018.

"אמרתי לאנשים שפריסה ל-15 שנה זה המון זמן, אבל ראש אגף משאבי אנוש הזמינה אותי לשיחה ואני מכבדת אותם" אמרה לדבר ראשון יו"ר העמותה לזכויות שוטרים אושרה אסף, "אני מחבקת את ההצעה. בלי ספק המתווה הזה טוב יותר לגמלאים מאשר לשוטרים הפעילים. אבל גם שוטרי משטרת ישראל הולכים לקבל את התוספת, אמנם בכמה פעימות, אבל בסוף הם יקבלו את ה-7%".

"המדינה אומרת 'אין לי כסף' אבל מוכנה לבוא להסדר" הוסיפה, "אני הרי לא משפטנית, אבל התייעצתי עם משפטנים מהמובילים בארץ, שאמרו לי 'אושרה, בית המשפט לא יקבע למדינה כמה ואיך לשלם'. אז זה הרע במיעוטו. זו עוד תוספת, עוד קצבה שבסופו של דבר היא יפה. זו מתנה יפיפייה שהמפכ"ל נתן לקראת הפרישה שלו. ראינו פה מאבק משולב שבו כולם היו ביחד עבור השוטרים, הסוהרים והגמלאים. מאתמול אני בטלפונים, ואמרתי לאנשים, 'חבר'ה – לכם זה יותר טוב'. הרעיון עם הבנקים הוא דבר אדיר, ומי שחשב עליו גאון. אני חושבת שזה אדיר ושזה הצלחה אדירה. זה היה מאבק מאוד קשה, כל הפעילים עבדו מאוד קשה".

תחושות דומות העלתה גם רוית דיין מלצר מפורום משפחות השוטרים והסוהרים, שאמרה ל"דבר ראשון" כי "יצאתי מהפגישה מאוכזבת, אבל אני מבינה שזה ההסכם הכי טוב שיכלו להשיג במציאות שאנחנו נמצאים בה היום". לדבריה העובדה שתקציב 2019 אושר כבר מוקדם יותר השנה, כמו גם ריח הבחירות שכבר נישא באוויר באוויר שיחקו לרעתם. "אם לא היינו מקבלים את ההסכם הזה, הדברים היו מגיעים לערעור, ואז לבג"ץ, שוב שנים של המתנה – ובסוף גם אם בית המשפט פוסק לטובתנו – שוב יגידו שצריך להקים ועדה שתקבע את אופן התשלום. וזו בעצם הוועדה שקמה עכשיו – הרי לא יהיה תשלום אחד של כל הרטרו. אז עדיף לחתום עכשיו על ההסכם מאשר על אותו ההסכם בעוד כמה שנים". כעת מודאגת דיין מלצר מהלחץ שמפעיל להבנתה האוצר על השרים שלא לתמוך בהסכם באמצעות האיום בקיצוצים רוחביים.

"המלחמה הייתה על הרטרו. האוצר לא רצה לשלם אותו בשום מצב" הוסיפה דיין מלצר, ואמרה שבקרב גורמים שהיו מעורבים במשא ומתן עלתה התחושה שהפגנות הפעילים מול בתיהם של אנשי האוצר היו גורם משמעותי לקידום ההסכם. לדבריה הם מסמנים כבר את היעד הבא – מאבק על זכות ההתארגנות לשוטרים "כי ראינו איזה עינויי דיון יש כשאין איגוד. זו הסיבה בעצם שקמנו בגללה מלכתחילה לפני שלוש שנים והמאבק הוסת בגלל פסק הדין בבית הדין האזורי לעבודה לפני שנה לנושא ה-7%. עכשיו בסופו נחזור למאבק המקורי שלנו". גם פעילים נוספים עימם דיברנו, ביניהם כאלו שאמש התנגדו למתווה, הבהירו כי בכפוף להסדר הלוואת הגישור מול הבנקים הם מאמצים אותו.

הפגנות פורום משפחות השוטרים והגמלאים מול בתיהם של כחלון, שי באב"ד ומסינג (צילום: דוברות פורום משפחות השוטרים)

עם זאת לדודי מזרחי, גמלאי משטרה ופעיל מרכזי במאבק, ולמספר פעילים נוספים ישנן השגות משמעותיות על ההסכם. "נראה שמנסים לפצל אותנו, שכחו את אוכלוסיית הפקדים" אמר לדבר ראשון.  הפקדים מקבילים לדבריו לדרגת הסרנים בצה"ל שמאז 2008 מקבלים אף הם תוספת בת 16.7% (שנקרא בשם "מענק התמדה") שנועדה לעודד אותם להשלים שבע שנות שירות קבע ראשוני, לאור מעבר למסלולי השירות במסגרתם סרנים בצה"ל אינם מופרשים לפנסיה  ומכיוון שנחסמו בפניהם אפשרויות קידום.

מזרחי סבור שהחלטה ש33 מ-1979 ואף החלטות ממשלה קודמות לכך המשוות את תנאי השוטרים והסוהרים לאלו של חיילי צה"ל מחייבות גם את מתן התוספת הזו לאוכלוסיית הפקדים (הפעילים ובגמלאות). "זו אוכלוסיה גדולה מאוד שהופקרה. צריך לזכור שפקד מקבל את הדרגה הזו בגיל 30 ומעלה, אנשים עם משפחות , בקבע מדובר בחבר'ה צעירים".

מזרחי נכח אתמול בישיבה עם המפכ"ל והציף שם את הנושא, ולדבריו הוא מנהל גם הליך משפטי בעניין בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, הנמצא בשלב התגובות. "קראתי גם לפורום הארגונים ופעילי השטח להתאחד להקמת איגוד ארצי לשוטרים סוהרים וגמלאים" הוסיף אף הוא. "הודעתי שאם לא יעשו זאת אני אעשה את זה במסגרת ארגון ארצי למשפחות השוטרים סוהרים וגמלאים. אגיש בג"ץ יחד עם חברים נוספים לביטול האיסור על התאגדות השוטרים, שאינה חוקתית", אמר, והזכיר כי עוד ב-2009 נכתבה חוות דעת בלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות המחזקת טענה זו.  "המאבק להערכתי יימשך גם בשטח, יש היום הכרה והבנה שזכויותינו נפגעות ואני רוצה לקוות שכלל הארגונים יפעלו בארגון גג אחד וישנו את גישת הפעולה שלהם, ויתאחדו עם פעילי השטח".

יש לציין, כי אילו הייתה המדינה מחליטה לבטל את ההצמדה של שכר השוטרים והסוהרים לשכר אנשי הקבע, כפי שדחף האוצר, ייתכן והייתה מחזקת באופן משמעותי את הטענה המשפטית באשר לאי החוקתיות של איסור ההתארגנות, שכן החלטה ש33 מ-1979 ניתנה במקביל להחלטה לאסור עליהם את זכות ההתארגנות – וכמנגנון מאזן ומפצה על כך.