אם אתם רוצים לדעת כמה כסף ואינטרסים זרים מעורבים בדיון מסוים בכנסת, הדרך הטובה ביותר היא להסתכל על מספר הלוביסטים בדיון. דוגמה טובה לכך ראינו השבוע, בדיון שנערך בוועדת הכלכלה על הצעת חוק להגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק.

אולם הוועדה היה מלא מפה לפה, ובדיון נכחו לא פחות מ-15 לוביסטים מסחריים לעומת 6 חברי כנסת, ועוד כ-8 לוביסטים "אינהאוס" העובדים בתוך החברות עצמן ולכן לפי החוק לא נדרשים להזדהות עם שרוך כתום. גם אם נחסיר את שני הלוביסטים שייצגו את המיזם למיגור העישון, עדיין נישאר עם יחס של יותר משני לוביסטים על כל חבר כנסת.

זה מה שקורה כשמדובר בנושא ששווה הרבה כסף, או במקרה הזה – הרבה מאוד כסף. לפי דו"ח שהגיש שר הבריאות לכנסת בשנת 2016, הרווח הנקי של חברות הטבק הגדולות בעולם נאמד בכ-44 מיליארד דולר בשנת 2013 לבדה. מובן מאליו שהגבלת היכולת של חברות הטבק לפרסם את המוצרים שלהן תפגע בהכנסות האדירות הללו.

מן הצד השני ניצב האינטרס הציבורי – ארגון הבריאות העולמי מגדיר את העישון בתור "גורם המוות הגדול ביותר הניתן למניעה", ובישראל מתים כ-8,000 איש מדי שנה ממחלות הקשורות לעישון. לשם ההשוואה, בשנת 2017 נהרגו בתאונות דרכים פחות מ-400 איש, כלומר מספר ההרוגים כתוצאה מעישון הוא יותר מפי עשרים מאשר מספר ההרוגים בכבישי ישראל. העישון גם גורם לעלויות עקיפות למשק ולפגיעה בפריון העבודה. כך, למשל, לפי הדו"ח של משרד הבריאות הנזכר לעיל, עלות הטיפול במחלות הקשורות לעישון בשנת 2016 הייתה כ-3.7 מיליארד שקלים.

החוק שמגביל את הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק נחקק ב-1983, לפני למעלה משלושים שנה. הצעת החוק שמונחת עתה על שולחן ועדת הכלכלה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית – עליה חתומים מספר חברי כנסת, ביניהם איתן כבל (המחנה הציוני), יהודה גליק (הליכוד) ואיל בן ראובן (המחנה הציוני) – היא המקיפה ביותר שנחקקה בישראל בעשור האחרון. לצד איסור על פרסום מוצרי טבק (למעט בעיתונות הכתובה), היא מחילה לראשונה את החוק הקיים גם על סיגריות אלקטרוניות וכוללת מגוון סעיפים שאמורים להגביל את חברות הטבק, ביניהם איסור על הצגת מוצרי טבק בפומבי.

עצם העובדה שהצעת החוק הגיעה לשלב הזה היא תוצר של לחץ ציבורי ארוך שנים פלוס חבר קואליציה נחוש במיוחד (חבר הכנסת גליק) שאיים להצביע נגד חוק הלאום אם הצעת החוק לא תעבור בקריאה ראשונה.

הלובי העוצמתי של תעשיית הטבק לא בא לידי ביטוי רק בדיונים בכנסת אלא גם "מאחורי הקלעים". דו"ח מבקר המדינה שפורסם בחודש מאי האחרון קובע ששר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, ובכירי המשרד נפגשו פעמיים עם נציגי חברות טבק מבלי לדווח על כך. הפגישות הללו נערכו בניגוד לאמנה בינלאומית שישראל חתומה עליה, שאוסרת על אנשי משרד הבריאות להיפגש עם חברות הטבק, וקובעת כי אם לא ניתן להימנע מהמפגשים הללו – יש חובה לדווח עליהם.

בסדרת כתבות של חיים ריבלין בחדשות 2, במהלכה התחזו תחקירני התכנית לנציגי יבואנית סיגריות אלקטרוניות, תועד יעקב רייניץ, מאכער בעל קשרים במשרד הבריאות שארגן להם פגישה עם השר ליצמן, כשהוא אומר "כולם מפעילים פה לוביסטים". פעילות הלובי בתחום הזה היא לא עניין חדש – לכתבתו של חיים ריבלין התראיין עמוס דניאלי, שהיה היועץ של שר הבריאות לשעבר שלמה בניזרי בין השנים 1999 ו-2000. דניאלי אמר כי בזמנו פנה אליו הלוביסט של חברת הטבק "פיליפ מוריס" והציע לו לנסוע לארה"ב כדי ללמוד את הנושא מקרוב. לדברי דניאלי, היה לו ברור ש"נסיעה כזאת זו נסיעת פיתוי".

לדיון שנערך השבוע התייצבו מספר ארגונים חברתיים ומקצועיים (ביניהם ההסתדרות הרפואית בישראל, המיזם למיגור העישון, העמותה לדמוקרטיה מתקדמת ועוד), שמסתמן שנתנו פייט יפה ללוביסטים של חברות הטבק. איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה ואחד מיוזמי הצעת החוק, נחוש להעבירה בקריאה שנייה ושלישית לפני שגיליוטינת הבחירות תרד על הכנסת ה-20. בהתאם לכך סוגרים פשרות ומתקדמים במהירות, כדי לסיים את הדיון בהצעה תוך דיון-שניים. האם יספיקו? ועד כמה ייאלצו להתפשר אל מול הלחץ האדיר של חברות הטבק והלוביסטים שלהן? מה שנקרא – המשך יבוא.