דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

שינוי כיוון? / בקרן המטבע מערערים על 'הפרה הקדושה' של הכלכלנים: יחס החוב-תוצר

במחקר יוצא דופן מבקרים אנשי הקרן את אותה מדיניות שהובילו במשך שנים, לפיה הפרטה וקיצוצים תורמים ליציבות הפיננסית של המדינה | כדוגמה שלילית מביא הדו"ח את "עשור הצנע" של בריטניה

בניין קרן המטבע הבינלאומית בוושינגטון (צילום: סוכנות AP).
בניין קרן המטבע הבינלאומית בוושינגטון (צילום: סוכנות AP).
יונתן קירשנבאום

פוליטיקאים וכלכלנים מסבירים תמיד שהדרך הבטוחה לשמור על יציבות כלכלית היא העברה של כמה שיותר מהמגזר הציבורי לידי יזמים פרטיים- אבל דווקא קרן המטבע חוזרת בה מההתעקשות על כך שהדרך הבטוחה לשמור על יציבות פיסקלית היא הפרטה וקיצוצים של נכסים ממשלתיים. דו"ח שפורסם בשבוע שעבר על ידי מחלקת המחקר של קרן המטבע קובע באופן חד משמעי כי הפרטות וקיצוצים בתקציבים ממשלתיים מביאים לעלייה חד פעמית בהכנסות המדינה, אבל ירידה בהכנסות בטווח הארוך. כך, כותבים חוקרי קרן המטבע, מדובר ב"אשליה" פיסקלית, שדווקא מביאה להרעת האיזון התקציבי בטווח הארוך.

הפרטות מגדילות באופן חד פעמי את ההכנסה ומורידות את הגירעון, אבל גם מורידות את שווי הנכסים בידי המדינה

לעניין זה יש משמעות פוליטית וחברתית מרחיקת לכת. איזון תקציבי הוא ההסבר הקבוע לקיצוצים בהוצאה, ולהתנגדות להשקעות. עם זאת, על פי כותבי הדו"ח, שיטת המדידה המקובלת לאיזון פיסקלי- "יחס חוב תוצר", איננה משקפת את האיזון התקציבי של המדינה. לטענתם יש לקחת בחשבון את כלל מאזן הנכסים של המדינה- ביניהם חברות, נדל"ן ומשאבי טבע. כל אלו מבטיחים תזרים הכנסות בטווח הארוך, שפגיעה בהם מביאה לפגיעה ביציבות הפיסקלית בטווח הארוך.

"שיטת המדידה מחברת את כל הנכסים וההתחייבויות שנמצאים בידי המדינה. היא מרחיבה את הפרספקטיבה של הניתוח הפיסקלי מעבר למדד המסורתי של חוב ומכניסה את כל הנכסים, בין אם פיננסיים, תשתיות, או משאבי טבע" כך נכתב בדו"ח. במילים אחרות, כותבי הדו"ח מציעים לקחת בחשבון את כלל הנכסים שנמצאים בידי המדינה כשמודדים את חוסנה הפיסקלי. "הכללתם של כל הנכסים וההתחייבויות בידי המדינה מראה את ההיקף האמיתי של ההון הנמצא בידי המדינה. היא גם מאפשרת הבנה מדויקת יותר של הסיכונים ליציבות הפיסקלית ומאפשרת ניהול נכסים טוב יותר".

לטענתם, כשלוקחים בחשבון את שווי הנכסים שנמצאים בידי המדינה, שכוללים את כלל החברות בשליטתה, נכסי הנדל"ן ואפילו משאבי הטבע, תמונת האיזון הפיסקלי משתנה לחלוטין. לטענת הכותבים, נכסים אלו משמשים להעלאת "שוויה" של המדינה, מקלים עליה לגייס הון במחיר נמוך ומבטיחים הכנסה גבוהה יותר בעתיד ממסים ורווחים, ומהווים הבטחה ליציבות פיסקלית בטווח הארוך.

לעומת זאת, כאשר ממשלות בוחרות להפריט נכסים או לקצץ בתקציב במטרה להוריד את רמת החוב שנדרשת כדי לממן אותו, הן אמנם מביאות לעלייה חד פעמית בהכנסות או ירידה חד פעמית בהוצאה, אבל פוגעות במקביל בהכנסות בטווח הארוך. לכן, על פי הדו"ח מדובר ב"אשליה" פיסקלית- מה שנראה כצעד "אחראי" בטווח הקצר פוגע למעשה ביציבות הפיסקלית בטווח הארוך. "(חישוב מאזן הנכסים של המדינה) יכול לעזור להימנע מהאשליה הפיסקלית שעולה כאשר ממשלות מגבירות את מצבם הפיסקלי על ידי הורדה מיידית של רמות החוב והגירעון, אבל מורידות את שווי מאזן הנכסים בטווח הארוך", כך נכתב בדו"ח.

"למשל, הפרטות מגדילות באופן חד פעמי את ההכנסה ומורידות את הגירעון, אבל גם מורידות את שווי הנכסים בידי המדינה" נכתב בדו"ח. כותבי הדו"ח מסבירים כי הפרטת חברות ממשלתיות מכניסות מבטלות למעשה את תזרים ההכנסות העתידי מאותן החברות. "באופן דומה, קיצוץ בתקציבים של שירותים שונים ובעיקר תשתיות מוריד את רמות הגרעון והחוב, אבל מוריד במקביל גם את שווי הנכסים שעשויים להביא לעלייה ברמות ההוצאה הנדרשות בעתיד".

כך, תומכים למעשה כותבי הדו"ח בקיום רמת גירעון שמאפשרת השקעה בתשתיות הפיסיות והחברתיות, מתוך הנחה כי הוצאה בהווה תביא לעלייה בהכנסות בעתיד. "הגירעון אמנם מוסיף לרמות החוב ומוריד את שווי המאזן הכולל, אבל חלק מההשפעה הזו מתבטלת על ידי השקעה (שמניבה רווחים בעתיד)".

כדוגמא, מביאים כותבי הדו"ח את מצבה הפיסקלי של בריטניה. מאז המשבר הפיננסי ב-2008 אימצו ממשלות בריטניה מדיניות של קיצוצים תקציביים חריפים. ההסבר שניתן לציבור הבריטי היה כי חילוץ הבנקים "עלה" לציבור במיליארדי פאונד, וכדי לא להביא להגדלה דרסטית ברמות החוב, יש צורך לממן את החילוץ על ידי קיצוץ בהוצאות המדינה האחרות. כך, במשך כמעט עשור הפריטו וקיצצו ממשלות בריטניה במהלך הידוע כ"עשור הצנע".

הקיצוצים בבריטניה אמנם הביאו לירידה ברמות החוב של בריטניה. עם זאת, כשבוחנים את מאזן הנכסים של ממשלת בריטניה ניתן לראות כי מכירת הנכסים למגזר הפרטי והפגיעה בתשתיות שהביאו הקיצוצים גרמו להרעה ביציבות הפיסקלית בבריטניה. לעומת מצב כמעט מאוזן לפני המשבר, ממשלת בריטניה מחזיקה היום נכסים בשווי 3 טריליון פאונד לעומת התחייבויות של 5 טריליון. כך, בניגוד למה שהובטח, הקיצוצים הביאו דווקא להרעת היציבות הפיסקלית של בריטניה.

כותבי הדו"ח מוסיפים כי "איזון פיסקלי איננו מטרה בפני עצמה אלא כלי לתמוך במטרות של המדיניות החברתית. מטרתה ארוכת הטווח של הממשלה איננה להעלות את רמת האיזון הפיסקלי, אלא להעניק שירותים לאזרחיה וליצור רשת ביטחון נגד זעזועים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!