שר העבודה והרווחה חיים כץ צפוי להגיע היום (ראשון) לשימוע לפני הגשת כתב אישום, שיערך בפני היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

כזכור, במאי האחרון הודיעה פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) לכץ כי היועמ"ש שוקל להעמידו לדין בכפוף לשימוע, בעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים. החלטה זו התקבלה על יסוד המלצת פרקליט המדינה, שי ניצן, והמלצת פרקליטת המחוז, ליאת בן ארי שווקי.

חקירת הקשורה בעניינו של כץ ושל החשד לשחיתות בתעשייה האווירית הסתיימה בפברואר האחרון, אז הודיעה המשטרה כי התגבשה תשתית ראייתית כנגד כץ בחשד לעבירות שוחד.

מלשכתו של כץ נמסר אמש כי השר "בטוח שאחרי הליך השימוע התיק המיותר הזה יגנז כי אין בו שום דבר עובדתי או משפטי".

על פי החשד, בין השנים 2015-2010, בזמן שכץ שימש כח"כ, התפתחה בינו ובין איש שוק ההון, מרדכי בן ארי, מערכת יחסים של "תן וקח", אשר כללה הענקת טובות הנאה שונות בין השניים. בן ארי שימש באותה עת יועץ פיננסי של חברת אקוויטל, חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק הישראלי. במסגרת הקשר בין השניים, העניק בן ארי לשר כץ, על פי החשד, טובות הנאה לאורך תקופה ממושכת, שהניבו לו מיליוני שקלים, ובמקביל השר כץ קידם אינטרסים של בן ארי, תוך ניצול תפקידו הציבורי.

על פי החשד, בן ארי, שהנו מומחה בניהול תיקי השקעות, נתן לשר כץ הנחיות והוראות לגבי ניהול תיק ההשקעות של כץ, וזאת בתדירות גבוהה, עד כי בפועל נוהל תיק השקעותיו על ידי בן ארי. זאת ללא קבלת תמורה כספית כלשהי מהשר, בניגוד למקובל וללא הסדרה פורמלית של יחסיהם, כנדרש. במסגרת יחסים אלה, אף המליץ בן ארי לכץ, על פי החשד, באחת ההזדמנויות, לרכוש ניירות ערך של חברות בת של אקוויטל, וזאת תוך ניצול של מידע פנים שנודע לו מתוקף תפקידו בחברה, בנוגע להתפתחויות עתידיות חיוביות בחברות אלה. 

עוד על פי החשד, כץ ובן ארי ביצעו עסקאות צולבות בהיקפים ניכרים במסגרת המסחר בבורסה, באופן שהיה עשוי להניב לכץ תועלת כלכלית רבה. מומחיותו של בן ארי ומעורבותו בניהול תיק ניירות הערך של כץ הניבה לכץ רווחים של מיליוני שקלים, כך על פי החשד. 

בנוסף, מאמינה הפרקליטות כי כאשר כץ מונה לשר, הוא פתח חשבון נאמנות שנוהל בפועל על-ידי בן ארי, תוך הסתרה של זהות המנהל ובניגוד לכללים החלים במצב דברים זה. הקשר הכלכלי בין השניים כלל ציפייה והבנה הדדית כי בן ארי יוכל להשתמש בתפקידו הציבורי של השר כץ, בסמכויות הנתונות לו ובנגישות שהתפקיד מספק, לשם קבלת טובות הנאה שייטיבו עמו או עם קבוצת אקוויטל.

על פי החשד, בתמורה לקבלת טובות ההנאה, הפעיל כץ את כוחו וסמכויותיו כאיש ציבור כדי לסייע ולקדם אינטרסים של בן ארי. בין היתר, נענה כץ לבקשות בן ארי ופעל להעברת הצעת חוק שבן ארי ביקש לקדם ושהייתה בעלת ערך כלכלי פוטנציאלי גבוה ביותר לבן ארי ולאקוויטל. כץ ניהל דיונים אודות הצעת חוק זו, שאותה יזם וניסח בן ארי, בוועדת העבודה והרווחה שבראשותו, והזמין לוועדה את בן ארי כמומחה יחיד לנושא. זאת, על פי החשד תוך שהוא מסתיר את מערכת היחסים האישית והעסקית שביניהם מוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אשר דנה בהצעת החוק, ותוך שבן ארי הוצג כמומחה נטול אינטרס, למרות שהיה לו אינטרס עסקי ניכר בקידום ההצעה. 

על פי החשד, כץ ביצע מעשים אלה על מנת לזכות בטובות ההנאה שהעניק לו בן ארי, תוך שהוא נוהג במשוא פנים ופועל בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין האינטרסים הפרטיים שלו. הצעת החוק שאושרה בוועדה הפכה לחוק.

בגין כל אלה, נשקלת העמדת השר כץ ואיש שוק ההון, בן ארי, לדין פלילי.