ועדת הכספים תדון היום (שלישי) על הכוונה לקצץ בתקציב מכון המחקר החקלאי וולקני בראשון לציון בתקציב 2019. בהנהלת וולקני מזהירים כי משמעותה עשויה להיות סגירת שערי המכון.

בעוד תקציב המכון לשנת 2018 עמד על 255 מיליון שקלים, ב-2019 מתוקצב המכון ב-199 מיליון שקלים בלבד. במשרד החקלאות מסבירים כי זהו קיצוץ זה של 22% מתקציב המכון כחלק מהקיצוצים הרוחביים במשרדי הממשלה, זאת על אף שתקציב השכר והפעולות של משרד החקלאות בכללותו צפוי לצמוח בתקציב 2019 בכ-6%.

"אין מדובר בגומזאות"

במכון מדגישים כי בניכוי עלויות השכר, התקציב התפעולי שלו נע בשנים האחרונות סביב ה-70 מיליון שקלים. לפיכך לדבריהם, 55 מיליון שקלים מהווים למעשה קיצוץ של 75% מתקציב הפעילות של המכון, המותיר אותו עם תקציב תפעולי של 17.9 מיליון ש"ח בלבד.

מכון וולקני (צילום באדיבות מכון וולקני).

"לקיצוץ של שלושה רבעים מתקציב הפעילות אין אח ורע בשום מקום והמשמעות שלו היא ביטול מוחלט של פעילויות הליבה של וולקני ופגיעה אנושה עד כדי שיתוק מוחלט של יכולות המחקר וסיכון עצם קיומו של המכון" מסרו בהנהלה. "אין מדובר בגוזמאות או הקצנה מכוונת של הדברים, אלא המציאות ששר החקלאות אורי אריאל יצר שכן הוא הותיר את מכון וולקני עם 17 מיליון שקלים בלבד לתקציב פעילות המכון מה שלא יאפשר להנהלת המכון לשלם אף מיסי ארנונה או את חשבון החשמל בשנה זו".

הנהלת המכון וחוקריו טוענים כי הקיצוץ מפתיע היות והוא עומד בסתירה להצהרות שר החקלאות וראש הממשלה בדבר חשיבות המחקר החקלאי במכון, ואף להתחייבויותיו של השר בפני ועדת המדע והטכנולוגיה ב-2016. עוד הדגישו  כי הקיצוץ עומד בסתירה למדיניות הממשלה המבוססת על דו"ח יוג'ין קנדל, במסגרתה הוחלט בשנת 2014 דווקא לתגבר את תקציבי המכון ובטח שלא לצמצם תקציבים. "ברור לכל בר דעת שקיצוץ כה עמוק בתקציב המכון חייב להיות תולדה של מדיניות ממשלתית כלשהי, אך בהיעדר מדיניות כזו ואף בהימצאותה של מדיניות ממשלתית הפוכה, הרי יש  לתמוה עד מאוד על פשר הקיצוץ הברוטאלי".

מאז כניסתו של שר החקלאות אורי אריאל לתפקיד, שורר עימות בינו לבין המכון וחוקריו, בין היתר על רקע תוכניתו להעביר את פעילות המכון באופן חד צדדי לצפון הארץ – תוכנית שלדברי החוקרים עתידה היתה לפגוע באורח חמור בפעילותו המחקרית, אך נכשלה לבסוף. בנובמבר 2016 אירעה תקרית נוספת בין אריאל למכון, כשבמהלך סיור של ראש ממשלת רוסיה העניק לו בלא כל התייעצות רחפן מחקרי המשמש את המכון, שמלבד עלותו, כ-200 אלף שקלים, היה נחוץ לשורה של מחקרים שעשו בו שימוש.

בדיון קודם שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה בפברואר השנה, חתם יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב, ואמר כי "ברור מה תהיינה ההשלכות אם הקיצוץ האמור ייצא לפועל, אך יש כאן עוד נושא והוא ההתנכרות של המשרד למכון. ראינו את זה גם בהיעדרות של הנציגים הבכירים מהדיון. הוועדה דורשת את התערבות המשרד בנושא למניעת הקיצוץ במכון וולקני" והבהיר כי ידרוש דיון בנושא גם בוועדת הכספים, טרם אישור תקציב משרד החקלאות.

ממשרד החקלאות נמסר: בניגוד לנטען, תקציב המכון הוולקני קוצץ בכ-20% בלבד. יש להדגיש כי קיצוץ התקציב הושת גם על כל יתר משרדי הממשלה בהתאם להחלטת ממשלה שאושרה על ידי הכנסת. הקיצוץ מתייחס להוצאות המנהלה בלבד, בעוד שתקציבי המחקר של המכון והמשרד הוגדלו בכ-75 מיליון ₪, שרובם המוחלט מועבר למכון וולקני.

מכון וולקני, הוא מינהל המחקר החקלאי, נועד לסייע לחקלאי ישראל בפתרון בעיות שונות, לבצע מחקר ופיתוח בנושאים חדשים ומבטיחים בחקלאות ובמדעי המזון ולתכנן, לארגן וליישם מחקר חקלאי בישראל. חוקרי המכון גם מלמדים במוסדות להשכלה גבוהה ובקורסים מתקדמים לחקלאות המיועדים למשתתפים מהארץ ומחו"ל. למכון שם בינלאומי ורבים מחידושיו משמשים בארץ ובעולם בתחומי גידולי החממה, ההשקייה, חקלאות באיזורים צחיחים, טיפול בתוצרת לאחר הקטיף, הגנת הצומח, מיכון ופיתוח זנים חדשים של פירות, ירקות וצמחי נוי.