ארגוני הסגל הזוטר באוניברסיטאות תל אביב ובן גוריון בבאר שבע נכנסו שלשום (ראשון) לשבוע שני של עיצומים ושביתות במערכה על תנאי ההעסקה שלהם. בינתיים, בשטח, הלימודים לא מתקיימים כסדרם, כשעבור חלק מהסטודנטים רק שיעורים בודדים התקיימו. במקביל, גם בשבע מכללות ציבוריות יצאו ארגוני הסגל הזוטר בשביתות בתחילת השבוע הנוכחי, גם כן על רקע תנאי ההעסקה שלהם.
הארגונים בשתי האוניברסיטאות הגדולות מקיימים פגישות עם ההנהלות באופן תכוף, על בסיס כמעט יומי. הארגון בבן גוריון טוען כי ההנהלה ממשיכה לסרב להצעות שהעלו לפתרונות, ואינה מציעה פתרונות אחרים. לדברי הארגון, ישנם עשרות בודדות של מפירי שביתה, וזאת מתוך סגל של 2,400 אנשי סגל. מטעם ההנהלה נמסר כי "מתקיימים מגעים מתקדמים בין הצדדים. ביום חמישי שעבר, בשל ההתקדמות בדיונים, עלתה הצעה להמשיך את הדיונים תוך חזרה מלאה לעבודה. למרבה הצער, הוועד לא אישר זאת ולפיכך השביתה נמשכת, כשהמו"מ בין הצדדים ממשיך להתקיים".
באשר למגעים באוניברסיטת תל אביב, הארגון מוסר כי התנהלו כאלה ביומיים האחרונים כשלדבריהם אף הורגש כי ישנה נכונות להגיע להבנות. אלא שלדבריהם, "ההנהלה פוצצה את המשא ומתן אמש ומסלימה את המשבר ללא סיבה נראית לעין, כל זאת על גב הסטודנטים. למרות הקשיים המורעפים עלינו כל חברי הסגל ממשיכים לשבות והשביתה תימשך עד שנגיע להסכמות". פנינו לקבלת תגובה מהאוניברסיטה, וכשתגיע תפורסם.
לידי "דבר ראשון" הגיע מכתב לסטודנטים משבוע שעבר, החתום על ידי סגן הרקטור באוניברסיטת תל אביב, פרופ' אייל זיסר, ובו טענות לכך שהסגל הזוטר היה מעורב ב"תקריות חמורות" ובמעשי אלימות ברחבי הקמפוסים כלפי מרצים ש"שברו שביתה". "אנו מכבדים את הזכות לשביתה ויחד עם זאת מביעים צער ואכזבה מכך שארגון הסגל האקדמי הזוטר בחר לנהוג באלימות כלפי אותם מחבריו שבחרו, בזכות מלאה ומתוך חופש בחירה, להופיע לשיעורים ולקיים אותם כדי לא לפגוע בציבור הסטודנטים".
מטעם הסגל הזוטר נמסר בתגובה כי "מצער שהאוניברסיטה מנסה להסיט את תשומת הלב מהאלימות והזלזול שהיא מפגינה כלפי 3,000 חברי הארגון ועשרות אלפי הסטודנטים שנפגעים כתוצאה מהשביתה. לענייני טענות הבריונות, מדובר בניפוח חסר פרופורציות של מקרי קצה בודדים. זכותנו כארגון עובדים לקיים אספות הסברה במהלך שביתה ואין בכוונתנו לחדול מכך. האלימות היא של האוניברסיטה, שמעסיקה במשך עשרות שנים מרצים ללא ביטחון תעסוקתי מינימלי ובשכר מעליב ועוד מנסה לפגוע בתנאים סוציאליים בסיסיים כמו דמי נסיעה ותשלום עבור חופשת מחלה ואבל".
מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה כי "הנהלת האוניברסיטה קיימה בתקופה האחרונה, לרבות בימים האחרונים, משא ומתן אינטנסיבי על ארגון הסגל הזוטר, שבמהלכו הוצעו פתרונות רבים לצרכים שעלו. הכדור לסיום השביתה מצוי כעת בידי הנהלת ארגון הסגל הזוטר אשר בשלב זה מושך את המשך השביתה שלא לצורך על גבם של הסטודנטים.
"בימים הראשונים לשביתה, האוניברסיטה הבליגה והכילה צעדים שנקט הסגל האקדמי הזוטר לשיבוש המהלך התקין של הלימודים בקמפוס. לצערנו, בשבוע שעבר הסלים ארגון הסגל הזוטר ונקט בפעולות בלתי חוקיות ואלימות, כגון פלישה לכיתות, בין היתר לחדר דיסקציה בביה"ס לרפואה, תוך התעמתות מילולית עם אנשי הסגל שבחרו ללמד ועימות פיזי של מפגינים עם סטודנטים, שהביא להזמנת ניידת משטרה על ידי הסטודנטים. לכן ביום שלישי שעבר, האוניברסיטה הבהירה להנהלת ארגון הסגל האקדמי הזוטר במכתב פתוח לכלל הסגל שפעולות אלה אינן עולות בקנה אחד עם החוק והכללים במסגרת מאבק מקצועי, וכי החל באותו רגע היא תפעל לאכוף את הכללים ותמנע הפרעות סדר בלתי חוקיות בקמפוס. לאור זאת, ניכרה ירידה חדה במספר אירועי ההפרעה בימים האחרונים, וגם מיעוט האירועים שהיו טופלו והופסקו באופן מיידי.
"בתיאום עם אגודת הסטודנטים הוציאה האוניברסיטה לקראת סוף השבוע שעבר הודעה לסטודנטים, בו היא מבהירה את מחויבותה לפתרון הצרכים ולמניעת פגיעה אקדמית בסטודנטים בהמשך הסמסטר".
שם התואר לשכבת ההוראה הזו, "סגל זוטר", מסתיר במעט את העובדה שמדובר במנוע העבודה המרכזי של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, באוניברסיטאות וגם במכללות. הסגל הזוטר, המורכב מסטודנטים לתואר שני ושלישי במוסדות שבהם הם גם מועסקים, וכן ממורים מהחוץ ומעמיתי הוראה, מהווה למעשה את רוב הסגל במוסדות האקדמיים.
עד כמה המנוע הזה גדול? אם ניקח כדוגמה את שני המוסדות שבהם החלו בשבוע שעבר, באוניברסיטת בן גוריון מדובר בכ-75% מצוות ההוראה ובתל אביב בין 70% ל-80% מהסגל. היקפם של הסגלים הזוטרים צמח בעשורים האחרונים על רקע המשברים הכלכליים עמם התמודדו השחקנים המרכזיים במערכת ההשכלה הגבוהה, ופרישתם של אנשי סגל בכירים. במלים אחרות, האוניברסיטאות העדיפו להכניס או לשמר כוח אדם זול יותר על חשבון זה היקר.
על רקע זה נוצרו במוסדות אנומליות תעסוקתיות בסגלי ההוראה, כשהזוטרים שמספרם נסק סבלו כתוצאה מכך מתנאי העסקה ירודים, מפגיעה נמשכת ושינויים תכופים במנגנון התעסוקה שלהם, משכר נמוך ומהיעדר ביטחון תעסוקתי. מעמדם הרעוע מתבטא בין השאר בפיטורים בסוף הסמסטר בלי ודאות שיועסקו שוב בסמסטר הבא, בבדיקה דקדקנית במקומות העבודה הנוספים של אנשי הסגל על מנת לקבוע את דרגות השכר, ובחומת בטון גבוהה שנחצצה בין הסגל הזוטר לבכיר. או בקיצור: יצירת מנגנון שגורם לכך שיהיה קשה מאד להתקדם במערכת לעמדה בכירה.
