ועדת הכספים של הכנסת קראה אתמול (שלישי) למשרדי האוצר והחקלאות לשבת עם הנהלת מכון וולקני ולבחון כיצד ניתן לצמצם את הקיצוץ שתוכנן בתקציבו באופן שיאפשר את קיומו גם בשנה הבאה. "ברור לגמרי שאתם רוצים לסגור את מכון וולקני" אמר יו"ר הועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) למנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו, "אם אתם רוצים לעשות את זה תבואו לכאן ותגידו את זה".

גפני הבהיר כי לוועדה אין הסמכות להורות על משרדי הממשלה לצמצם את קיצוץ 55 מיליון השקלים מתקציב המכון, אך הבהיר שבכוונתו לעכב העברות תקציביות למשרד במידה ולא ייענה. "הבקשה שלנו היא 30 מיליון שקלים, ואני נותן שבועיים" אמר, "אני מבקש שתחזרו עם העברה תקציבית, ואני רוצה תשובה – היא יכולה להיות שלילית. אם היא לא תהיה שנותנים את ה-30 מיליון שקל אל תבואו לפה. אנחנו לא הקרקס שלכם". על פי הצעתו אמור המשרד לספק 20 מיליון מהסכום, כ"הרשאה להתחייב", והאוצר 10 מיליון נוספים.

מנכ"לי משרד החקלאות ונציגת האוצר יצאו להתייעצות, בסופה הסכימו על גיבוש צוות משותף שיבחן את הנושא עם הנהלת המכון, אך בן אליהו הבהיר כי הסכימו שהאוצר לא יגדיל את תקציב המשרד, וכי כל הקטנה של הקיצוץ בוולקני תעשה לדבריו "על חשבון החקלאים לא כתוספת". "אז אני מתנגד" אמר ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני), "אלא אם זה יהיה על חשבון החטיבה להתיישבות – אני מציע להוסיף שבמידה והוועדה המשותפת תמצא שאכן יש פה בעיה, משרד האוצר יתגבר". טרם לכך טענה נציגת האוצר כי נדרש לעשות מיפוי של צרכי המכון, וחברי הכנסת מתחו ביקורת ותהו מדוע המיפוי נעשה רק לאחר ההחלטה על הקיצוץ בתקציב המכון.

תקציב התפעול של מכון וולקני שעמד על כ-70 מיליון שקלים בשנים האחרונות, צפוי היה לצנוח לאחר הקיצוץ לכ-17.8 מיליון שקלים. מנכ"ל המכון העריך כי נחוצים לפחות עוד 35 מיליון שקלים לצורך תפקודו השוטף "על הקשקש", והסמנכ"ל אישר שיוכלו להסתפק בכך שרוב הסכום יהיה בהרשאות להתחייבות.

עוד טען מנהל המכון, פרופ' אלי פייירמן, כי טענת משרד החקלאות שהגדיל את תקציב המדען הראשי במשרד ב-60 מיליון שקלים שיגיעו ברובם למכון וולקני היא בגדר "זריית חול בעיני הציבור". "ה- 60 מיליון שקל הם בפריסה לשלוש שנים, ונועדו לכל החוקרים בארץ שמגישים הצעות מחקר", הסביר. לדבריו, חוקרי מכון וולקני אכן מתמודדים למכרזים אלו ולאורך השנים אף זכו בכ-60% מהם, אלא שמדובר בתקציב צבוע שניתן להשתמש רק ב-20% ממנו להוצאות השוטפות של המכון. קרי, גם לו היו ממשיכים החוקרים לזכות ב-60% מהמכרזים, מדובר היה בתוספת של 2.4 מיליון שקלים במקום 55 מיליון השקלים שקוצצו.

עוד הוסיף כי בהיעדר יכולת להעמיד תשתית תפעולית, חוקרי המכון כלל לא יוכלו לבצע מחקרים, ולפיכך לא יוכלו להגיש גם בקשות למדען הראשי במשרד. "כשאנחנו עושים מחקרים – אנחנו מתחייבים כלפי הגורמים הממנים שיש לנו תשתית", הבהיר.

"איך לאדם מהיישוב לא רועדת היד כשהוא הולך לפגוע ביצירה בת מאה שנה שבכל העולם באים לשאול איך עושים כמוה" תהה מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אבשלום וילן. "כל ציוני צריך להזדעק ולצעוק – הסר ידך מהנער הזה".

"אני לא זוכרת התייחסות כל כך מזלזלת להשכלה הגבוהה ולחוקרים" אמרה ד"ר ענת זאדה, חוקרת מזה 20 שנה בתחום הגנת הצומח ופיתוח חומרי הדברה ידידותיים לסביבה במכון, "ניסו להעביר אותנו לצפון ועכשיו מגבירים הילוך ומנסים לסגור אותנו. האם אנחנו רוצים מדינה בלי מחקר חקלאי על רקע משבר המזון העולמי הקרב ובא והתחממות כדור הארץ?"

"כל שנות קיומה התפארה המדינה בפיתוח החקלאי, ועד היום מתפאר בכך ראש הממשלה בכל מקום בעולם" אמר ח"כ יצחק וקנין (ש"ס), "אני חושב שזו טעות אסטרטגית של המדינה לקצץ במכון שלוקח אותנו קדימה. החקלאות לא מובנת מאליה, היא צריכה טיפול מתמיד. יש אסונות משמיים – לא נוסיף להם אסונות תקציביים. זה פניה של המדינה בכל מקום בעולם. הוועדה לא יכולה לתת לזה לקרות בכל פנים ואופן".