התקשורת הערבית גועשת בימים האחרונים בקיתונות של זעם על ביקורו המתוקשר של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בעומאן, וביקורה של השרה מירי רגב באבו-ד'אבי. הביקורים, שמצביעים על הפשרת היחסים בין ישראל למדינות ערב, מעוררים כעס רב בקרב פרשנים ואנשי ציבור ערביים.

ראש ממשלת ישראל בעומאן, שרה ישראלית במסגד באיחוד האמירויות

מבלי שאזרחי ישראל והעולם ידעו על כך, בערב שישי האחרון שבו ראש הממשלה, רעייתו וראש המוסד יוסי כהן מביקור בן יומיים בעומאן. במהלך הביקור, שנשמר בחשאיות, הם נפגשו עם שליט עומאן, הסולטן קאבוס בן סעיד.

ביקור רה"מ נתניהו בעומאן, אוקטובר 2018 (ללא קרדיט)

בישיבת הממשלה שנערכה אתמול (ראשון) הודיע נתניהו כי בשבוע הבא ימריא שר התחבורה והמודיעין ישראל כץ לביקור מדיני נוסף בעומאן, במהלכו יתארח בכנס תחבורה בינלאומי. במרכז הביקור יציג השר כץ בפני המארחים את יוזמתו המשותפת עם ראש הממשלה "מסילות לשלום", לחיבור רכבתי של הים התיכון והמפרץ הערבי (המפרץ הפרסי) דרך ישראל כגשר יבשתי, וירדן כמרכז תחבורתי אזורי.

במקביל, ביקרה השבוע שרת התרבות והספורט מירי רגב בתחרות הג'ודו העולמית 'גראנד סלאם' שנערכה באבו-ד'אבי. רגב זכתה לאירוח מכובד, שכלל ליווי של מקבילה – שר הספורט באיחוד האמירויות הערביות, מוחמד בן טאלב אדרעי.

שגיא מוקי זוכה במדליית הזהב בגראנד סלאם אבו-דאבי, עם השרה מירי רגב, משה פונטי ואורן סמדג'ה (איגוד הג'ודו בישראל)

כמה שעות לפני ניצחונו של שגיא מוקי והרגע המרגש בעת נגינת "התקוה" לראשונה בנסיכות המפרצית העשירה, ערכה שרת התרבות מירי רגב ביקור במסגד שייח זייד באבו דאבי – מהמסגדים הגדולים והמפורסמים בעולם, שנקרא על שם מייסד איחוד האמירויות, השייח זייד בן סולטן אל-מהיאן. "היה חשוב להם מאוד שאגיע למסגד, וכיבדתי את קדושת המקום", סיפרה רגב, שלבשה תלבושת מסורתית וחלצה נעליים לרגל הביקור. "חתמתי בספר האורחים של המסגד בעברית. רציתי להראות את האחווה שיכולה להיות בין יהודים למוסלמים, ולהושיט יד לשלום".

שרת התרבות והספורט מירי רגב באבו דאבי (צילום: חן קדם מקטובי)

שרת התרבות והספורט מירי רגב באבו דאבי (צילום: חן קדם מקטובי)

בחמאס ובאיראן גינו, בסעודיה בירכו

הביקורת בקרב גורמים ערביים ומוסלמיים העוינים את ישראל לא איחרה לבוא. בכיר חמאס, סאמי אבו זהרי, התייחס לביקור ראש ממשלת ישראל בעומאן ואמר כי "קבלת הפנים של נתניהו ושל משתתפים נוספים בזירות ערביות שונות היא טעות גדולה. אנחנו מסרבים לדרך שכזו, ואנחנו מסרבים לעובדה שהעניין הזה מוצדק כ'סיוע בהגמשת האינטרסים הפלסטינים'". אבו זהרי הוסיף כי "אנחנו קוראים להפסקת ההתנהגות הזו – ישראל היא האויב, ותישאר כזו עד שירושלים תוחזר ואדמת פלסטין תשוחרר".

בתקשורת הפלסטינית מבקרים בחריפות את המדינות שאירחו את ישראל, ומחברים בין אירוע הרג הילדים אתמול בעזה לבין גילויי הנורמליזציה. הכתבים והפרשנים מלינים על כך שמדינות ערביות נותנות רוח גבית לכיבוש בעת שזה הורג את ילדי עזה. הגדיל לעשות דובר הרשות העליונה לצעדת השיבה ושבירת המצור, אדהם אבו סלמיה שהצביע על כך שמספר הילדים שנהרגו אתמול זהה למספר המדינות הערביות שהביעו גילויי נורמליזציה פומביים עם ישראל בימים האחרונים (עומאן, קטר ואיחוד האמירויות). עוד הדגישו בתקשורת הפלסטינית כי על אף שבעבר אמרה השרה רגב שקולו של המואזין נשמע כנביחות של כלב, היא מתקבלת בכבוד באיחוד האמירויות.

גם משרד החוץ האיראני מיהר לפרסם הודעת גינוי לשכנה עומאן, בזו הלשון: "הביקור נועד לתקוע טריז בין אומות האיסלאם. מדינות האיסלאם האזוריות אינן צריכות להיכנע ללחץ אמריקני ולתת ל'משטר הישראלי' לעשות כרצונו במזרח התיכון". הפעם, משום מה, הם לא השתמשו במושג 'ציוני' כשהתייחסו לישראל.

במקביל, פרסם אתמול (ראשון) האיחוד העולמי לחכמי הדת המוסלמים הודעה לעיתונות, בה הזהיר מפני הנורמליזציה של מדינות המפרץ עם ישראל לצד המשך הכיבוש הישראלי בפלסטין.

אך יש גם קולות שונים: שר החוץ הבחרייני, חאלד בן אחמד, התייחס בחיוב לביקור: "קבלת הפנים של סולטאן קאבוס לראש ממשלת ישראל מבטאת את חוכמתו ואת ניסיונו להשקיע מאמצים לפתרון הסוגיה הפלסטינית", אמר. גם שר החוץ הסעודי, עבד אל ג'ובייר, אמר כי "נירמול היחסים עם ישראל הוא המפתח לתהליך השלום".

שווייץ של המזרח התיכון

עומאן, מדינה המונה 3.4 מיליון נפש, שוכנת בחלקו הדרום-מזרחי של חצי האי ערב. היא גובלת ביבשה עם סעודיה, תימן ואיחוד האמירויות הערביות, וחולקת גבול ימי עם אירן. רוב העומאנים שייכים לזרם באיסלאם שאינו נמנה עם השיעים או הסונים, המכונה  "איבאדיה", והוא ייחודי לעומאן.

השלטון בעומאן מלוכני, ובראשה עומד הסולטן קאבוס בן סעיד. קאבוס עלה לשלטון כתוצאה מהפיכה צבאית שביצע נגד אביו בשנת 1970, בסיוע בריטניה. שלטונו של קאבוס יציב, ולמעשה הוא המנהיג הערבי הוותיק ביותר כיום (48 שנות שלטון). יחד עם זאת, מצבו הבריאותי רעוע – והוא טרם מינה לעצמו יורש.

מאז שעלה לשלטון הנהיג הסולטאן קאבוס מדיניות חוץ ניטרלית, והתרחק מכל ברית, סכסוך או מלחמה במזרח התיכון. מה שהוביל פרשנים לקרוא לעומאן "שוויץ של המזה"ת". עומאן נשארה קרובה לאיראן מצד אחד, והשתדלה להישאר קרובה לסעודיה ולמדינות הסוניות מצד שני. בתקופתו של קאבוס התהדקו גם הקשרים עם מדינות המערב, ובמיוחד עם ארה"ב, וקאבוס היה אחד המתווכים בין ממשל אובמה למשטר האירני על הסכם הגרעין שנחתם בשנת 2015.

הסכנה: משבר כלכלי

על היציבות בעומאן מאיים בשנים האחרונות משבר כלכלי, הנובע מירידה בהכנסותיה מתעשיית הנפט ומהתקררות יחסיה עם המדינות הערביות, ארה"ב והאיחוד האירופאי. הסיבה להתקררות היחסים היא חשד שעומאן מאפשרת לאיראן להעביר דרכה נשק לתימן. בשנה שעברה דרשה ממנה קרן המטבע העולמית לבצע רפורמות כלכליות מקיפות בתמורה לסיוע כספי שיעזור לה להיחלץ מהמשבר שנוצר עקב הירידה במחיר הנפט.

מחוות לישראל במטרה להתקרב לארה"ב

כחלק ממדיניות החוץ הנייטרלית שלה, עומאן נמנעה לאורך השנים מהתערבות בעימות הבין-ערבי עם ישראל. ב-1979 היא הייתה אחת המדינות הערביות הבודדות שסירבו לנתק את הקשרים הדיפלומטיים עם מצרים, בעקבות חתימת הסכם השלום בינה לבין ישראל. בשנות ה-90, בעקבות תחילת תהליך השלום הישראלי-פלסטיני, הביעה עומאן רצון לקחת בו חלק ואף השתתפה בוועידת מדריד ב-1991. לאחר חתימת הסכמי אוסלו ביצעה עומאן מחוות דיפלומטיות פומביות כלפי ישראל, שכללו בין היתר ביקור רשמי של ראש הממשלה יצחק רבין בעומאן ב-1994, ופתיחת נציגויות מסחריות בשתי המדינות ב-1996. גם שמעון פרס ביקר כראש ממשלה במוסקאט, בירת עומאן. בעקבות כישלון המו"מ  עם הפלסטינים ופרוץ האינתיפאדה ב-2000 ציננה עומאן את יחסיה עם ישראל, ואף הודיעה על סגירת הנציגויות תוך שהיא מגרשת את הנציג הישראלי.

בשנים האחרונות התפרסמו דיווחים על מגעים חשאיים בין ישראל לעומאן, ואפילו על כך שעומאן אפשרה לישראל לפתוח נציגות חשאית במוסקאט. במסגרת מאמצי הממשל האמריקני להתניע את התהליך המדיני, הם שכנעו את עומאן לבצע מחוות נורמליזציה כלפי ישראל. נראה כי מצידה של עומאן, הזמנת נתניהו והפשרת היחסים עם ישראל נובעים מרצון להתקרב לממשל האמריקאי.