דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
סביבה

עמוק במים / האם יהיה לציבור קול בניהול המים הטריטוריאליים של ישראל?

ועדת הכלכלה התכנסה לדיון נוסף בחוק האזורים הימיים, שאמור להסדיר את תחולת הדין הישראלי בים | מול הסמכות הנרחבת שיש כיום לממונה על הנפט במשרד האנרגיה, דרשו ארגוני הסביבה וחברי הוועדה לשתף את הציבור

אסדות קידוח במאגר תמר (צילום ארכיון: משה שי / פלאש 90)
אסדות קידוח במאגר תמר (צילום ארכיון: משה שי / פלאש 90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

לדיון על חוק האזורים הימיים, שהתקיים היום (שני) בוועדת הכלכלה, הגיעו ארגוני הסביבה בחזית אחידה, לפיה החוק מתעדף שיקולים כלכליים על פני כל השאר, בכך שהחוק מעניק למשרד האנרגיה מעמד מכריע, ללא ייצוג נאות לציבור הרחב או למשרדי הממשלה האחרים. יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני): "שיתוף הציבור לא יהיה בתקנות – זה יקרה בחקיקה ראשית. במשרד האנרגיה לא יהיה פוסידון".

הצעת חוק האזורים הימיים נולדה בעקבות תגליות הנפט בעומק המים טריטוריאליים של ישראל, אזורים שלחקיקה הקיימת בישראל אין תוקף לגביהם. כבר בדיון הקודם בנושא התחדד הקונפליקט המרכזי: המעמד הכמעט בלעדי שיש לממונה על הנפט במשרד האנרגיה לגבי מתן רישיון לפעולות קידוח, אף שעלולות להיות להן השלכות על תחומים שכלל אינם במומחיותו ובאחריותו: דיג, התפלה, שמורות ימיות ועוד.

בדיון היום הציגו ארגוני הסביבה –  "החברה להגנת הטבע", "צלול" ו"אדם טבע ודין" – חזית אחידה והציעו להכפיף את החלטות הממונה על הנפט לאישור של גוף חדש שייקרא ולי"ם, ובו 12 נציגים ממשרד הממשלה והרשויות המקומיות והציבור.

כבל כינה את ההצעה "מחוץ לאטמוספירה" והוסיף "זה יותר מדי אנשים, אי אפשר לקבל כך החלטות. אנחנו יודעים שאולי וירצבורגר (הממונה על הנפט, א.ר.) התאהב ברעיון שהוא פוסידון, אבל צריך להתכתב עם המציאות, נעשתה עבודה על הצעת החוק, היו מחלוקות בממשלה וזו ההצעה שהוגשה".

עמותת "צלול" וגם ארגון "שומרי הבית" – שהצליח לסחוף השנה אלפים להפגנה הסביבתית מהגדולות בתולדות ישראל – הגישו ניירות עמדה בנושא. ארגונים אלו מתנגדים לפיתוח מאגר לוויתן בשל המיקום של אסדת הפיתוח במים הטריטוריאליים ולא בלב ים. החברה להגנת הטבע, רשות שמורות הטבע והגנים וארגון "אדם טבע ודין" תומכים במיקום הנוכחי, לא מעט מפני שהחוק הישראלי לא חל עדיין בלב ים – בעיה שהחקיקה הנוכחית עשויה לפתור.

הכי קרוב לספין

יוסי וירצבורגר, הממונה על הנפט במשרד האנרגיה, חזר על דבריו מהדיון הקודם: "אם אני סוטה במשהו מהמלצה של המשרד להגנת הסביבה, אני צריך לכתוב, לפרסם ולנמק את זה – זה הדבר הכי קרוב לווטו, ופקיד שהוא פקיד אנרגיה לא ממהר לכתוב מסמך מנומק לפיו שכל מה שהג"ס אמר לא נכון ולכן הוא עושה משהו אחר".

כדי לקבל החלטה, הממונה על הנפט לא חייב לסתור לחלוטין את הערכות המשרד להגנת הסביבה, ובעיקר, אינו מחויב בשמיעת אף גורם שאינו הגנת הסביבה. לעומת זאת, הליכים תכנוניים במים הטריטוריאליים וביבשה מסדירים באופן ישיר גם הליכים של שיתוף הציבור וגם אישורים בוועדות התכנון, שמייצגות מגוון של אינטרסים ציבוריים.

הרעיון של ריכוז כמה שיותר סמכויות בדרג פקידותי של משרד האנרגיה הולם את מדיניות הממשלה כלפי מיזמי קידוחי גז – יצירת ודאות משפטית בעבורם, והליכי קבלת החלטות פשוטים ככל שאפשר, בכדי לעודד חברות זרות להגיע לישראל ולחפש גז ונפט בים, כשהמדינה נהנית מנתח של 45-55% מההכנסות ממיזמים אלו, תלוי בנתוני המאגר.

כבל הגן על הרעיון של שיתוף הציבור, וטען כי הנושא "לא יהיה בתקנות – זה יקרה בחקיקה ראשית", מסר אותו קלט וירצבורגר כשאמר "אנחנו רוצים לשמוע את דעתו של הציבור גם בנושא התכנון וגם בנושא הרישוי".

גם אם שיתוף הציבור יוסדר בחוק, הקונפליקט נותר בשאלה האם רישוי קידוחי גז ונפט בלב ים או ביבשה, יישאר סמכות בלעדית של משרד האנרגיה, או שגופים אחרים כמו משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה יקבלו מעמד בהחלטה עצמה, ולא רק יעבירו חוות דעת.

כהתנגדות להכפפת סמכותו לוועדה מעין תכנונית, אמר וירצבורגר: "לעשות ועדה כזו שתבחן כל בורג וכל חומר שמשתמשים בו בקידוח זה אומר שתהיה ועדה גדולה אבל אף אחד לא אחראי על הקידוח – אף אחד לא אומר שהוא נעשה בצורה המקצועית, הביטחונית והסביבתית. כשגם כשיש ועדת תכנון ארצית – כשלא מתקבלת ההחלטה כמו שרוצים אז גם זה לא טוב וזה שלא קיבלו את דעתו יגיד שהועדה הזו מוטה ולכן אני לא רואה איך היא עוזרת".

איך נראה איזון?

כבל אמר לנציגי ארגוני הסביבה כי "בגדול, אני אתכם, אבל צריך למצוא את האיזונים בין הצרכים הכלכליים של המדינה לבין צרכי השמירה על הטבע". לדעת חלק מפעילי הארגונים, ההצעה הראשונית היא גרועה מאוד בשל הטיה עמוקה לכיוון הכלכלי, ולכן ה"ריאליזם" של כבל מאפשר לה להיות מעט גרועה פחות, לאחר מו"מ עם משרדי הממשלה, אבל לא באמת לאזן בין השיקולים. לטענתם, תחת הכותרת של שיקולים כלכליים עלולות להתקבל החלטות הרות אסון גם מבחינה סביבתית וגם מבחינה כלכלית, למשל, באם יאושרו תכניות פיתוח שיסכנו את מתקני ההתפלה של ישראל, אשר התלות בהם הולכת וגוברת בעוד כמויות הגשמים יורדות באופן עקבי באזורנו.

כנושאים לתיקון בהצעה סימון היו"ר כבל את נושא הכרזת שמורות הטבע הימיות, לצד שיתוף הציבור וגם סמכותו הבלעדית של הממונה על הנפט לאישור תכניות פיתוח. התוצאה תהיה תלויה במידה בה יהיו מוכנים משרדי הממשלה להתגמש, בנושא שעד כה לא זכה לחשיפה רבה בשיח הציבורי, למרות שהשפעתו עשויה להיות גדולה מאוד.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!