תושבי קלדוניה החדשה הכריעו במשאל עם שנערך אתמול (ראשון) כי יישארו תחת שלטון צרפת. בהצבעה ראשונה מסוגה לאחר מאבק עצמאות בן 30 שנה הצביעו 56.4% מבעלי זכות הבחירה נגד ההצעה לקבל עצמאות. על פתקי ההצבעה הופיעה השאלה: "האם אתם תומכים בכך שקלדוניה החדשה תקבל ריבונות מלאה ותהיה עצמאית?". אחוז ההצבעה היה גבוה במיוחד – 81% – בהשוואה ל-58.1% שהשתתפו בבחירות המקומיות בשנת 2014.
קַלֶדוֹנְיָה החדשה היא טריטוריה צרפתית באוקיינוס השקט – קבוצת איים מבודדים ששטחם היבשתי קטן מזה של מדינת ישראל. בארכיפלג חיים כ-268 אלף בני אדם, כ-39% מהם משתייכים לשבטים הילידים המכונים קנאקי, כ-27% מהתושבים הם אירופאים (רובם צרפתים) והשלישי הנוסף מורכב בעיקר מאסיאתים ואפריקאים. צרפת השתלטה על האזור ב-1853 והשתמשה בו בעבר כמושבת עונשין. בקלדוניה החדשה יש מרבצים גדולים של ניקל, מרכיב חשוב בייצור מכשירים אלקטרוניים, וצרפת רואה בה נכס פוליטי וכלכלי חשוב באזור.
בשנות ה-80 פרצו עימותים בין כוחות צרפתיים לבדלנים קנאקיים. לשיאו הגיעה הסכסוך כשהבדלנים הרגו ארבעה שוטרים צרפתים ושבו 23 נוספים בתוך מערה. במתקפת הנגד הצרפתית נהרגו 19 בדלנים ושני חיילים. הסכם בין תושבי קלדוניה החדשה לממשלה הצרפתית שנחתם בשנת 1998 העניק לקלדונים מעמד אוטונומי מיוחד. מעמד כדוגמתו לא ניתן מעולם לשום ישות אחרת ברפובליקה הצרפתית. ההסכם הותיר לקלדונים לערוך משאל עם לעצמאות. התנועה הבדלנית מבקשת להקים מדינה עצמאית ששמה יהיה "קנאקי" והם מוכנים לספוג את ההשלכות הכלכליות העשויות להיות לכך. כיום קלדוניה החדשה מיוצגת בפרלמנט בצרפת עם שני נציגים באסיפה הלאומית ועם שני סנאטורים ויש בה פרלמנט עם סמכויות במדיניות פנים, במיוחד בתחום השיטור, החינוך והחוק המקומי.
לקראת משאל העם קראו הארגונים הבדלניים לילידים בני הקנאקי לבחור בעצמאות ולהשליך את "שלשלאות השלטונות הקולוניאליים" בפריז. הממשלה הצרפתית לעומת זאת קראה לתושבים להישאר חלק מצרפת. בעת ביקורו בבירת האיים, לפני כחצי שנה, אמר נשיא צרפת עמנואל מקרון כי צרפת תהיה "פחות יפה ללא קלדוניה החדשה". לאחר פרסום התוצאות אמר נשיא צרפת כי הן הראו "ביטחון ברפובליקה הצרפתית". מקרון פנה לתושבים: "אני חייב להגיד לכם כמה אני גאה בכך שסוף סוף עברנו את הצעד ההיסטורי הזה ביחד". בהתאם להסכם מ-1998, על אף שרוב המצביעים במשאל העם דחו את הפרישה מצרפת, ניתן יהיה לקיים עוד שני משאלי עם לעצמאות עד 2022.
אם תושבי קלדוניה החדשה היו בוחרים בעצמאות, הייתה זו הטריטוריה הראשונה שמתנתקת מצרפת מאז ונואטו ב-1980 וג'יבוטי ב-1977 – מה שעשוי היה להשפיע על טריטוריות צרפתיות נוספות. אולם מרבית הקולוניות הצרפתיות זכו לעצמאות בתהליך הדרגתי שהחל לפני 100 שנים (לאחר מלחמת העולם הראשונה) ונמשך עד שנות ה-70.
קלדוניה החדשה איננה הטריטוריה הצרפתית היחידה שנותרה מחוץ לאירופה. הצרפתים נוהגים להתגאות על כך שגבולה היבשתי הארוך ביותר של צרפת הוא איננו הגבול עם ספרד או גרמניה אלא דווקא הגבול עם ברזיל. גינאה הצרפתית (טריטוריה צרפתית מצפון לברזיל) היא הטריטוריה הגדולה ביותר של צרפת מחוץ לאירופה וחיים בה כ-600,000 נפשות. תושבי גינאה הצרפתית, בדומה ל-400,000 תושבי גואדלופ (האיים הקריביים השייכים לצרפת), 300,000 תושבי פולינזיה הצרפתית, ותושבי איים צרפתיים נוספים ברחבי הגלובוס מעדיפים את הרווחה הכלכלית המוענקת להם מהרפובליקה האירופית על פני הגדרה עצמית ולא פועלת בהם תנועת עצמאות משמעותית. יש גם את ראיניון (אי צרפתי באוקיינוס ההודי), ועוד עשרות איים צרפתים בכל אחד מהאוקיינוסים שלא היו מיושבים שעה שהאדם הלבן דרך בהם לראשונה ותושביהם כיום הם ערב רב של בני אדם שכל הקושר ביניהם הוא האזרחות הצרפתית, והם לא צפויים להתעורר למאבק לאומי להגדרה עצמית.
