עוקץ הקשישים בישראל לא קל להתרה. התחכום של המנצלים יושב על פרקטיקות חוקיות אפורות, ונעזר בשיטות שהומצאו כדי להקל על ביצוע עסקאות בנוחות, אך אינן מתאימות לכל אחד. הסדרי האשראי, הרכש הטלפוני והבטחות להנחות משתלמות הם הסדרים שקל להיכנס אליהם, אבל די מסובך להיחלץ. ניתוח מקרה.

הסיפור של צ' מתחיל כשהבינה שהיא בחובות ולא הבינה למה. צ' היא קשישה המתקיימת מקצבה ואין לה קרובי משפחה. רק לאחר שניגשה למרכז הזכויות של ארגון "רבנים לזכויות אדם בחדרה", הבינה שנפלה קורבן למספר רב של תרגילי עוקץ, כאשר הבטחות להנחות שונות עודדו אותה להחזיק כ-7 כרטיסי אשראי. הכרטיסים הללו היו מלאים בעסקאות בתשלומים למוצרים שאינה זקוקה להם, שנמכרו לה בטלפון, כולל מאוורר תעשייתי, שירות סיוע טכני למחשב דרך הטלפון (שלא מצליח לסייע לה בפועל), והשיא הוא חמישה שירותי ביטוח מכשירי חשמל, שנעשו באותה חברה, דרך כרטיסי אשראי שונים.

התסכול העצום במקרה הניצול נרמז בציוץ ברשת, כאשר המקרה מטופל על-ידי הרבה עדית לב, מנהלת תחום צדק חברתי ב"רבנים למען זכויות אדם", שסיפרה ל'דבר ראשון' את הפרטים של ה"התעלקות" על תקציבה של צ' והקשיים הרבים בדרך לחילוצה מהמצב, שלא הסתיימו גם לאחר טיפול של שלושה חודשים.

"עד שלא הראינו לה את התדפיסים עם הסכומים של כל הכרטיסים, היא בכלל לא הבינה שהיא קורבן. היא אמרה לנו שהיא בחובות ואין לה כסף לאכול", אומרת לב. "הבעיה מתחילה בכלל ביכולת לעקוב ולהבין את החשבונות השונים. בכל כרטיס מאושרת לה מסגרת של כ-15,000 שקלים והחיובים נעשו באמצעות עסקאות בטלפון. שום עסקה לא שלחה חוזה כתוב, המתאר את ההתחייבות. אמנם הוראות קבע ניתן לבטל, אלא שכאן מדובר בעסקאות תשלומים, אשר ברמה העקרונית ממשיכים לרדת מהחשבון בכל חודש, גם אם כרטיס האשראי בוטל".

חברת האשראי לא יכולה לעצור את זה?

"לבטל גביה זה ממש לא הליך פשוט. אם תסגור את חשבון הבנק, הגבייה תיעצר, אבל בעיקרון בעל העסק יכול לתבוע אותך". לא מדובר במעשה בלתי חוקי מובהק, כמו למכור מוצר ולא לספק אותו, אלא על תחום "אפור" – לדחוף לאוכלוסיות מוחלשות עסקאות טלפוניות בכרטיסי אשראי, כך שהקשישים לא מבינים מספיק טוב מה הם קונים, כאשר בזמן שיחת הטלפון הם נמצאים ברגע רגיש – אין מולם נייר המפרט את ההתחייבויות הקיימות שלהם, ולא את העסקה החדשה לפרטיה. עסקאות תשלומים עשויות להיפרס על פני 30 תשלומים ויותר, כך שהן יכולות לחמוק "מתחת לרדאר" בקלות אצל מי שלא מקפיד לברר כל הוצאה בחשבון האשראי שלו. לב מדגישה, שלדעתה לא מדובר רק באוכלוסיות חלשות אלא בכולם. "גם אני לא מצליחה לקבל דיווחים בדואר, אלא רק בהודעה במייל. הבעיה היא שאת הדואר אני קוראת, אבל אם זה במייל, אז זה דרך קישור, וצריך סיסמא לחשבון המשתמש, וקל הרבה יותר להתעלם מזה".

מה הבעיה לבקש דיווחים בנייר?

"האוצר והפיקוח על הבנקים מדרבנים את כולם לעבור רק לדיגיטל. גם צ' מקבלת מיילים, אבל אין לה מדפסת, והיכולת להבחין בדברים בנייר בסופו של דבר ברורה יותר. אני בודקת את מצבם של הוריי, אבל בעקבות המקרה שלה הלכתי לעוד בני משפחה כדי לוודא שהם בודקים את כל המחויבויות שלהם".

האם מישהו הכריח אותה לקנות?

"לא, אבל מדובר בניצול בקנה מידה אחר. אותה חברה מכרה לה חמש פעמים את אותו ביטוח למוצרי חשמל. בכסף שהיא שילמה להם אפשר להחליף את כל מכשירי החשמל בבית. כשאנחנו מנסים לבטל את העסקאות זה בכלל לא פשוט. את העסקה לשירותי תמיכה במחשב הצלחנו לבטל ומדובר בעסק ממשי, אבל חלק מהחברות פשוט לא עונות לטלפון. לא ברור איפה הן יושבות".

אז איפה העוקץ?

"כשהחברה העוקצת לא עונה לטלפון, מאוד קשה לבטל עסקאות בתשלומים. גם אם יש מי שיעזור לנסח כתב תביעה לבית הדין לתביעות קטנות, צריך לזמן את החברה לדיון. אם כל ההתקשרות הייתה בטלפון, לא בטוח שתצליח למסור להם את כתב התביעה, או שתדע בדיוק את מי תתבע. שם החברה בטלפון לא בהכרח זהה לחברה כפי שהיא רשומה בחיוב האשראי וגם זה מקשה לזהות על מה בעצם אתה משלם. אחרי תלונה במשטרה, אפשר לפנות לחברת האשראי, ואז אולי יש להם אפשרות לעצור את התשלום".

בתקופה האחרונה, ביוזמת חברי הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני) והשרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, נוסחו קריטריונים בהם יכולה חברת האשראי לעצור סליקה לעסק חשוד, אך תיקון זה הוא רק קצה הקרחון, ואינו מאפשר השבת כספים שנגבו בדרכי ניצול, אשר חלקן לפחות לא מהוות הפרת חוק.

לא רק קשישים

עסקאות תשלומים בטלפון הן דרך נוחה מאוד לתשלום כאשר אנו רוצים לבצע אותו, אך גם הזדמנות לנוכלים ליצור "מפל ריכוזים" כספי מחשבון הבנק שלכם לחשבון שלהם, באופן חד כיווני. לפי רן מלמד מארגון "ידיד", כל קצין אשראי בחברת אשראי מוסמך לקבוע כי עסקה מסויימת מהווה מעשה רמאות, אך לא תמיד קל להגיע אליו ולשכנע אותו שכך הדבר. "בחודש האחרון טיפלתי בארבעה מקרים כאלו, ובסופו של דבר הצלחתי, אך זה לא תמיד בא בקלות, ואדם שלא מיומן בנבכי המערכות הפיננסיות לא בהכרח יצליח לעשות את זה. הרבה מאוד קשישים הם דווקא מיומנים טכנולוגית, וזה עדיין יכול לקרות להם, כמו שזה יכול לקרות לצעירים.

שלושה חודשים של טיפול לא סופי

לב מספרת כי הטיפול במקרה עדיין לא הסתיים, מפני שחלק מעסקאות התשלומים עדיין נמשכות ללא הצלחה בביטולן. "זה אפילו לא ברמה של להחזיר את הכסף, אלא רק להפסיק את המשך התשלומים. חברה שיודעת לגבות כסף ואחר-כך הקו אצלה תמיד תפוס, או לא זמין היא דבר שקשה לפצח", היא אומרת. "יש כאן בעיה גדולה של רגולציה, וגם של חוסר מודעת של הציבור. מי שיש לו הכנסה גבוהה ומוציא כל חודש סכומים יפים, אולי משתלם לו להחזיק מספר כרטיסי אשראי אם הוא מקפיד לנצל את ההנחות שלהם. אבל לאדם מבוגר יותר, או שההכנסה שלו נמוכה יותר, או כל מי שמתקשה לעקוב אחרי כל החשבונות שלו, ממש לא כדאי להחזיק כמה כרטיסים".

תלות בקרובי המשפחה

אנשים עריריים הם הקורבנות המושלמים לתרגילי עוקץ, משום שאין מי שמוודא אחריהם את ענייניהם הפיננסיים. גם שירותי מיקוח והפחתת תשלומים לעסקאות שירותים כמו תקשורת וטלוויזיה כמו "EZsave" נעזרים בקרובי משפחה בעלי סמארטפון כדי לשווק את השירות להוריהם המבוגרים שלא בקלות יתקינו אפליקציה של החברה.