הצעת החוק שיזמה ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) למניעת התעמרות בעבודה תחזור היום (שני) לשולחנה של הכנסת, ולקראת הדיון חזרנו אל המסמך שפרסמה המחלקה לייעוץ משפטי של הכנסת בנוגע לחקיקה הקיימת בנושא מסביב לעולם. השורה התחתונה: ברוב מדינות העולם אין כיום חקיקה העוסקת במפורש בנושא ההתעמרות, אך יש גם מקומות מהם ניתן לקחת השראה. לפי הסקירה, שערכה עו"ד דינה צדוק מהלשכה המשפטית של הכנסת במידה והחוק יעבור, תעמוד מדינת ישראל בשורה הראשונה של המדינות הפועלות למניעת התופעה, המקיפה כ-30% מהעובדים בעולם המערבי.

על פי סקר שערך משרד העבודה והרווחה, 55.4% מהעובדים בישראל דיווחו כי חוו לפחות פעם אחת הצקה במקום עבודתם. "השפעתה של העסקה פוגענית על העובד עלולה להיות הרסנית ביותר, היא עלולה לפגוע בבריאותו הנפשית ואף בבריאותו הפיזית. היא גורמת לביצועים ירודים, פוגעת במוטיבציה וגורמת לאיכות חיים ירודה. דרכי ההתמודדות של עובדים עם העסקה פוגענית עלולות להוביל להיעדרויות תכופות ואף לגרום לעזיבת מקומות עבודה", נכתב בדו"ח שפורסם ב-2016.

שבדיה: הראשונה לחוקק

שבדיה הייתה המדינה הראשונה בעולם לקבוע איסור מפורש בחקיקה של התעמרות בעבודה, זאת במסגרת צו של המועצה הלאומית לבטיחות תעסוקתית ולגהות הקובע אמצעים למניעה של גרימת  קורבנּות (victimization) בעבודה. הצו אוסר פעולות חוזרות, "ראויות לגינוי או שליליות באופן מובהק אשר מופנות כלפי עובד ספציפי באופן פוגעני, ואשר עשויות להביא לכך שאותו עובד ימצא את עצמו מחוץ לקהילת העבודה". הצו מורה למעסיקים לקבוע נהלים לגילוי מוקדם של מעשי התעמרות ולטיפול בהם, אך אינו קובע סנקציות במקרה של הפרת החובות שנקבעו בו.

צרפת: ארגוני העובדים הם הכתובת

'קוד העבודה' של צרפת אוסר על 'הטרדה נפשית בעבודה', שמשמעה "מעשים מטרידים חוזרים ונשנים שמטרתם או תוצאתם פגיעה בתנאי עבודתו, ואשר עשויים לפגוע בזכויותיו ובכבודו, בבריאותו הפיזית או הנפשית או בעתידו המקצועי", ולצד זאת נאסרה עבירה זו גם בקוד הפלילי. נקבע כי אסור לפגוע בעובד, לרבות מתמחה או מתלמד בשל העובדה שחווה הטרדה, התנגד להטרדה, או דיווח על כזו -עבירה שדינה שנת מאסר או קנס של 3,750 אירו. המעסיקים נדרשים לנקוט את כל האמצעים על מנת למנוע הטרדה נפשית שכזו, והחל משנת 2014, עליהם ליידע את עובדיהם בנוסח הסעיף בקוד הפלילי הקובע את עבירת ההטרדה הנפשית, ולקבוע כללי התנהגות במקום העבודה. עם זאת, המעסיקים אינם נושאים באחריות פלילית על הטרדות שנקטו עובדיהם.

החוק קובע במפורש כי עובד שעשה פעולות שהן בגדר הטרדה נפשית עם זאת, יהיה נתון להליכים משמעתיים. עם זאת נמנעים על פי רוב בתי-המשפט בצרפת מלחייב את המעסיקים לנקוט צעדים משמעתיים, והדבר נתון לשיקול דעתם.

ארגוני העובדים בצרפת מרכזים מידע על תלונות עובדים באשר להטרדות שחוו, ועליהם להתריע בפני המעסיקים על התלונות המגיעות אליהם. החוק מסמיך אותם במפורש  לפתוח בהליכים משפטיים בשם עובדים שנפגעו מהטרדה, בהסכמת העובדים. עוד נקבע כי  מי שמרגיש את עצמו נפגע הטרדה נפשית ומי שנטען כנגדו כי הטריד כאמור רשאים לפנות להליך בוררות שהוסדר בחוק.

אוסטרליה: צו הפסקת התעמרות

בחקיקה הפדרלית באוסטרליה נקבע ב-2013 תיקון ל'חוק העבודה ההוגנת', הקובע מנגנון המאפשר לעובד לפנות לבית הדין הלאומי לענייני עבודה ולבקש צו להפסקת התעמרות בעבודה. החוק קובע כי התעמרות בעבודה מתקיימת " אם אדם או קבוצת אנשים מתנהגים שוב ושוב בצורה לא סבירה כלפי עובד או קבוצת עובדים, וההתנהגות הזאת גורמת סכנה לבריאות או לבטיחות". החוק מפרט שורת התנהגויות העשויות להוות התעמרות במידה והן חוזרות על עצמן כגון: התנהגות תוקפנית או מאיימת, הערות משפילות או מזלזלות, הפצת שמועות זדוניות, לעג, לגלוג, מעשי קונדס או 'טקסי חניכה', הדרה מאירועים הקשורים לעבודה, קביעת דרישות עבודה לא סבירות, הצגת חומרים פוגעניים והפעלת לחץ להתנהג בצורה לא הולמת. בית הדין כאמור רשאי להוציא צו להפסקת ההתעמרות במידה ועובד פונה אליו, אך אינו מוסמך לפסוק קנסות, עונשים או פיצויים כספיים. רק במידה והצו מופר, עשוי בית משפט לפסוק בשל כך פיצויים, לרבות פיצויים עונשיים.

החוק באוסטרליה אינו חל על גופי הממשל במדינות, גופי השלטון המקומי ועסקים אחרים – אולם בחלק מהמדינות ישנה חקיקה מדינתית הנותנת מענה דומה. החוק הפדרלי, במקומות בהן הוא חל – מתייחס גם לעובדי קבלן, עובדי כוח אדם, מתמחים ומתנדבים.

טֶנֶסִי: המובילה בארה"ב  

בעוד שבארצות הברית בכללה אין הסדרה ספציפית של נושא ההתעמרות בעבודה, במדינות קליפורניה ויוטה נקבע כי ההדרכות החצי שנתיות שמחוייב להעביר כל מעסיק של למעלה מ-50 עובדים בנושא מניעת הטרדה מינית תכלול גם הדרכה בנושא 'התנהגות פוגענית'. במדינת טנסי התקבל ב-2014 'החוק להבטחת מקום עבודה בריא' החל על מעסיקים במגזר הציבורי במדינה בלבד. החוק אוסר "כל מעשה או מחדל שהיה גורם לאדם סביר, בהתבסס על חומרת ההתנהגות, אופייה ותדירותה, להאמין שעובד נמצא בסביבת עבודה פוגענית, למשל: התעללות מילולית חוזרת ונשנית במקום העבודה, לרבות הערות משפילות, עלבונות וכינויי גנאי;  התנהגות מילולית, לא מילולית או פיזית בעלת אופי מאיים, מפחיד או משפיל במקום העבודה;  חתירה תחת ביצועי העובד במקום העבודה או חבלה בהם".

החוק קובע כי מעסיק שיאמץ תקנות מדיניות למניעת התעמרות בעבודה יהיה חסין מפני תביעות בגין התנהגות פוגענית של עובדיו שהביאה לפגיעה נפשית, אולם לא יהיה בכך כדי להגביל את אחריותו האישית של עובד או מנהל בגין התנהגות פוגענית שביצע במקום העבודה. בינואר 2015 פורסם מסמך מדיניות לדוגמה שהוצע למעסיקים שהחוק חל עליהם.

בריטניה: קנס בגובה של עד 5,000 פאונד

בבריטניה ישנו חוק למניעת הטרדה משנת 1997, האוסר על אדם לנקוט התנהגות שהיא בגדר הטרדה של אחר, ולא רק בתחום העבודה. החוק אינו כולל הגדרה כוללת של מונח ההטרדה, אך נקבע בו כי זו כוללת גם הפחדה ויצירת מצוקה. איסור זה כולל גם הטרדה מילולית, אולם הוא איננו מתייחס לאירוע חד-פעמי. העונש שנקבע על עבירה זו הוא מאסר של עד חצי שנה או קנס בגובה 5,000 פאונד. במסגרת פסקי הדין רשאי בית המשפט להוציא גם צווי הרחקה כנגד הנאשם. פסק דין משנת 2006 מטיל מכוח חוק זה גם אחריות שילוחית על המעסיק בגין התנהגות של עובד שהיא בגדר הטרדה של עובד אחר, בתנאים מסוימים הנוגעים לחומרת ההטרדה ולקשר בינם לבין סביבת העבודה.

לצד חוק זה, נקבע בבריטניה ב-2010 גם 'חוק השוויון', הכולל בין היתר איסור הטרדה על רקע 'מאפיינים מוגנים' הכוללים: גיל, מוגבלות, שינוי מין, נישואין או זוגיות, היריון ואמהות, גזע, דת או אמונה, מין ונטייה מינית. על פי הוראות חוק זה, המעסיק אחראי לפעול למניעת הטרדה מפלה על ידי מי מהעובדים, אך אחראי גם לנקוט אמצעים סבירים כנגד הטרדה שכזו מצד צדדים שלישיים כגון לקוחות וספקים, ואחריות זו של המעסיק חלה גם כלפי עובדי קבלן המועסקים אצלו.

נשארו מאחור

באיטליה, אסטוניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, יוון, יפן, לטביה, ליטא, סלובקיה, פורטוגל, קפריסין, רומניה וכמעט כל מדינות ארה"ב – אין כיום חקיקה העוסקת במפורש בהתעמרות. עם זאת, במדינות האלה, התנהגויות שהן בגדר התעמרות עשויות במקרים מסוימים להוות עבירות על חוקים פליליים כגון תקיפה, הסתה, לשון הרע, פגיעה בשוויון ואף כליאה, או לחילופין לעבור על הוראות חוקיות האוסרות על אפליה. כמו כן בחלק ממדינות אלו התעמרות במקום העבודה עשויה להיחשב הפרה של ההוראות המטילות על המעסיק חובה להבטיח לעובד סביבת עבודה נאותה ולוודא שלא ייגרמו לו לחץ או שחיקה שיפגעו בבריאותם או בטיחותם

במאי האחרון קראה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-לבנה, בכנס של לשכת עורכי הדין להאיץ את חקיקת החוק ואמרה כי "גם במקרה של חוק הטרדה מינית, היו כאלה שטענו שמדובר בחקיקה קיצונית מדי, אבל יש לחוק הזה חשיבות. לפני החוק להטרדה מינית, התייחסו לנושא רק במסגרת שוויון הזדמנויות בעבודה. מה שעשה החוק הזה זה לקבוע מפורשות שהטרדה מינית היא פגיעה בכבוד האדם וכך יש עילה עצמאית שניתן לתבוע בעטיה".