בשבועות שבין ההסכמות העקרוניות על מתווה תשלום החוב לשוטרים ולסוהרים ליום הבחירות לרשויות המקומיות, הזהירו חלק מהפעילים שהחיוכים של הפוליטיקאים כולם נועדו רק למנוע התנקמות של משפחות כוחות הביטחון בנציגי מפלגות השלטון בבחירות ברשויות המקומיות. הדעות נחלקו בין הצדדים – האם להצביע או שלא להצביע למתמודדים מטעם הליכוד וכולנו.

ימים ספורים אחרי הסיבוב השני לבחירות המקומיות, נראה שהדאגה שלהם היתה מוצדקת – פעם נוספת ניסו גורמים שונים באוצר למנוע את העלאת החוק בפני הממשלה, ופעם נוספת היה עליהם להדרך להיאבק על כך.

כעת, רגע לפני פיזור הממשלה ועם הפנים לבחירות הכלליות – זוהי שעת המבחן הסופית למפלגות הקואליציה בהקשר זה. עוול בן 12 שנים חייב להסתיים באופן סופי ביום ראשון. אם הממשלה תהפוך ממשלת מעבר קודם לכן, קשה להבין כיצד יצפו שעשרות אלפי השוטרים, הסוהרים, הגמלאים ובני משפחותיהם יצבאו להם בבחירות המתקרבות.

בדרך לבית הדין הארצי לעבודה קפצתי בשבוע שעבר למאהל המחאה של גמלאי המשטרה והשב"ס מול בית ראש הממשלה. שני גמלאים מבוגרים יושבים שם, ומדברים על חבר נוסף לנשק שנפטר. 'הוא כבר לא יראה את הכסף' הם אומרים לי, ומתעקשים שאקח איזו עוגיה ובקבוק מים. לא פחות מ-4,300 גמלאי משטרה נפטרו כבר מאז 2006, כשניתנו תוספות השכר בצה"ל. אנשים שלא יהנו מהתוספת שהגיעה להם בצדק. המאהל שם כבר כמעט חצי שנה, ועכשיו כבר מרגישים בירושלים את החורף.