בנאום שנשא אמש, הצליח ראש הממשלה בנימין נתניהו "לתעל" את השר נפתלי בנט, כמו בשדה קרב, בדיוק להיכן שרצה. את התוצאה ראינו היום: הצהרתו של בנט כי "אנו מסירים את דרישותינו הפוליטיות" ובהמשך הצהרתה של השרה איילת שקד כי לא יעשו מהלכים פוליטיים משיקולי תדמית וברוח "האחריות הלאומית", הן בסך הכל המשך הקו ההסברתי של נתניהו ביחס למשבר בקואליציה. השניים יישרו קו עם הצהרתו של ראש הממשלה כי "באמצע המערכה לא משחקים בפוליטיקה". ההחלטה של הבית היהודי לא תביא ליציבות המיוחלת. ייתכן שהיא דוחה, רק ברגע, את פירוק הממשלה הנשענת ממילא על רוב של 61 חברי כנסת, שחלקם נחשבים "מורדים".

מאז התפטר אביגדור ליברמן מתפקיד שר הביטחון וסיעתו פרשה מהממשלה, נראה כי נתניהו נכנס לסיבוב נוסף של "צ'יקן" מול בנט. בשלב הזה, לפחות, נראה שבנט הוא זה שמצמץ ראשון. ראש הממשלה משחק "צ'יקן" עם כל השותפות לקואליציה כבר שלוש שנים, כשהמאבק האמיתי הוא בתוך גוש הימין על הרכב הממשלה הבאה.

כזכור, נתניהו "שתה" ארבעה מנדטים של הבית היהודי בבחירות האחרונות, והשאלה המרכזית שעומדת בפני בנט היא אם יוכל לקבל אותם בחזרה בבחירות הבאות. אם בנט יחזיר אותם ויחזיר את מפלגת הבית היהודי למספר דו ספרתי של מושבים בכנסת, יגברו סיכוייו לשדרג את עצמו, ואולי אפילו לזכות בתיק הביטחון. היה ובנט לא יצליח, אנחנו עוד צפויים לראות את ח"כ אביגדור ליברמן, גם אם יחזיק בארבעה מנדטים, חוזר לקריה.

מה שנראה עכשיו כבלתי אפשרי בתוך מסר "האחריות הלאומית" של הבית היהודי בנושאי ביטחון – והדגש על כישלונו של ליברמן – עוד עשוי לקרות, וכל מרכיבי הקואליציה יסתדרו גם עם ליברמן כשר ביטחון.

ומה יקרה מעכשיו בתכנית הראליטי "המירוץ לימין"? ליברמן ובנט לא ישבו על הקווים, וינצלו את עמדתם הם לתקוף את נתניהו, מי מתוך הממשלה ומי מחוץ לה. כל בלון תבערה, כל מסתנן, כל אירוע פח"ע מינורי צפוי לקבל תהודה רבה. בנט לא יוותר על אף הזדמנות לתקוף את נתניהו ולהאשימו באוזלת יד ופסיביות וישמש אופוזיציה ביטחונית בתוך הממשלה. ליברמן מצידו חזר לתפקיד אותו הוא ממלא טוב כל כך  – סמן הימין האופוזיציוני לממשלה הימנית ביותר שנראתה בישראל.