ברחבי הארץ יתקיימו היום (ראשון) אירועים לציון יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים המצוין באופן מסורתי מדי שנה ב-25.11.

אמש התקיימה בירושלים צעדה תחת הכותרת "נשים לזה סוף". לדברי המארגנות ממרכז הסיוע לנפגעות אלימות מינית בירושלים "מספרי הנשים הנרצחות ממשיך ועולה אך נבחרי הציבור ממלאים פיהם מים ולא פועלים לשינוי המצב הנוראי הקיים. אלימות נגד נשים היא תופעה חוצת גילאים, מגזרים, שכבות סוציו-אקונומיות, אמונות. על האבות, האחים, ובני הזוג שלנו להיות שותפים לשינוי הנחוץ הזה, יחד איתנו, בסולידריות, לזעוק את זעקת הנשים השקופות שקולן לא נשמע. אלימות נגד נשים, מחייבת שכולנו נתאחד כדי לדרוש מכל משרדי הממשלה ונבחרי הציבור להתגייס למיגור המגיפה הזאת ללא דיחוי. נתכנס במוצ"ש, נשים וגברים, כדי לקרוא: חיי וביטחון נשים אינם שווים פחות, חשובים פחות או מעניינים פחות. לא נחכה לשמוע על הרצח הבא."

הפגנה לציון יום המאבק באלימות נגד נשים בירושלים הערב (צילום: ענת יורובסקי)

בתל אביב תתקיים הערב (ראשון) בשעה 18:30 עצרת וצעדה שתצא מכיכר רבין על אבן גבירול לכיוון הסינמטק. מהמארגנות ממרכז הסיוע בתל אביב נמסר: "בשבועות האחרונים עברנו שלב נוסף במאבק נגד אלימות כלפי נשים. אנגווץ וואסה נרצחה על ידי בעלה והפכה לקורבן ה-20 לרצח על רקע מגדרי השנה והשנייה בשבוע האחרון, אחרי הרצח של עליזה שפק על ידי בעלה, ורק לפני כמה שבועות פרץ גל המחאה #לאהתלוננתי. אנחנו בעיצומו של שינוי חברתי וכבר אי אפשר להתעלם מהקול שלנו! הגיע הזמן לצאת לרחובות ולהפגין נוכחות גם במרחב הציבורי בקריאה משותפת – "די לאלימות כלפי נשים".

בנוסף, יתקיים היום (ראשון) בשעה 19:30 טקס יום הזיכרון הטרנסג'נדרי בבית הגאה בבאר שבע.

מתחילת השנה ארעו בישראל 22 מקרים בהם קיים חשד לרצח על רקע מגדרי. האחרון בהם ארע במהלך השבוע האחרון, כאשר אשה מתל שבע נורתה למוות. נתונים שפורסמו לקראת יום המאבק הקודם חושפים תמונת מצב עגומה למדי. על פי דו"ח שהוכן על ידי מרכז המחקר של הכנסת עבור הוועדה לקידום מעמד האישה, בין השנים 2013 ומאי 2017 נרצחו בישראל 123 נשים על רקע פלילי. למעלה ממחציתן, 63 נשים, נרצחו על ידי בן זוג או קרוב משפחה אחר. כמחצית מהנרצחות הנן נשים לא יהודיות – שיעור הגבוה במידה ניכרת משיעורן של נשים לא יהודיות באוכלוסייה הכללית בישראל. שיעור הנשים היהודיות שנרצחו בידי בן זוג או קרוב משפחה אחר הוא כ-57%, בעוד בקרב נשים לא יהודיות שיעור זה הוא כ-47%. ראוי לציין כי בשנת 2016 חלה עלייה ניכרת בשיעור הנשים שנרצחו בידי בני זוג או קרוב משפחה, והוא עמד על 72% לעומת כ-40% בשנתיים הקודמות. עלייה זו חלה הן במגזר היהודי והן במגזר הלא יהודי. בין החודשים ינואר-מאי 2017 נרצחו על פי נתוני המשטרה 10 נשים. מחצית מהן נרצחו על ידי בן זוג או קרוב משפחה אחר, והיו יהודיות.

אישה מדליקה נרות זיכרון לזכר הנשים שנרצחו השנה על רקע מגדרי בעצרת מחאה בירושלים למאבק באלימות נגד נשים. 18 באוקטובר 2018 (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)

הנזקים הסמויים מן העין

הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית שהתפרסם בתחילת השבוע לרגל יום המאבק הבין-לאומי באלימות נגד נשים מצביע על עלייה במספר התלונות על אלימות מינית המגיעות אל מרכזי הסיוע, ועלייה במספר התיקים הנפתחים במשטרה בנושא. עלייה זו אינה באה לידי ביטוי בשלב בו התיקים מועברים לפרקליטות – שם, מרבית התיקים נסגרים מבלי שיוגש בהם כתב אישום. רק מיעוט מהתיקים נסגרו בשל חוסר אשמה.

בנוסף, מנתונים בנושא "נשים נפגעות עבירה" שפרסם הלמ"ס לציון יום המאבק באלימות נגד נשים עולה כי 65.9% מהנשים שנפגעו מאלימות או מאיום באלימות העידו כי הפגיעה האחרונה גרמה להן לנשק נפשי/רגשי המתבטא בלחץ, טראומה, בושה, חוסר אונים וכו'. הנתונים נלקחו מתוך סקר ביטחון אישי שנערך ב-2017 ונתוניו מדגישים את ההבדלים בין המינים בקרב נפגעי עבריינות בישראל ומציגים את היקפי ההיפגעות של נשים בנות 20 ומעלה בישראל מעבירות שונות כגון הטרדה מינית, אלימות או איום באלימות ועוד.

בשנת 2017 ,כ-324 אלף נשים בנות 20 ומעלה נפגעו מעבירות שונות (11.6% מכלל הנשים). העבירות הנפוצות ביותר מבין העבירות שנחקרו בקרב הנשים היו: גנבה (3.5%) הטרדה מינית (3.4%) אלימות או איום באלימות (3.1%) עבירה מקוונת (3.0%).

רבות נפגעות, מעטות מדווחות למשטרה

כ-96 אלף נשים (3.4% מכלל הנשים בנות 20 ומעלה) נפגעו במהלך השנה שקדמה לסקר מהטרדה מינית. בקרב הנשים שהוטרדו מינית, עולה כי 30.5% הוטרדו בפעם האחרונה במקום עבודתן. מרביתן (85%) ציינו כי המטריד לא היה הממונה עליהן, אלא מישהו אחר במקום העבודה. עוד על פי הנתונים, יותר נשים נפגעו מהטרדה מינית מאשר גברים – 3.4% מהנשים לעומת 1.0% מהגברים.

97% מהנשים שנפגעו מהטרדה מינית, לא דיווחו על כך למשטרת ישראל. הסיבות שבגינן נפגעות נמנעו מדיווח למשטרה הן: לא רצו להטריח את המשטרה במקרה פעוט ערך (25.3%), חוסר יכולת של המשטרה לטפל (18.7%), חוסר רצון של המשטרה לטפל (14.7%) או סיבה אחרת (8.37%). עם זאת, כ-32% מנפגעות ההטרדה המינית פנו לגורמים אחרים שאינם משטרת ישראל.

50.2% מנפגעות ההטרדה המינית העידו כי הפגיעה האחרונה גרמה להן נזק בעבודה כגון הפסד ימי עבודה, הפסד שכר, פיטורים וכו', נזק נפשי/רגשי כגון לחץ, טראומה, בושה, חוסר אונים וכו' או נזק אחר. נמצא כי סוג הנזק השכיח ביותר היה נזק נפשי/רגשי עליו דיווחו 45.4% מהנשים הנפגעות.

לא מרגישות בטוחות

כ-87 אלף נשים (3.1% מכלל הנשים בנות 20 ומעלה) נפגעו במהלך השנה שקדמה לסקר מאלימות או מאיום באלימות, כאשר 41.1% מהן הכירו את התוקף או לפחות את אחד התוקפים.

בקרב הנפגעות מאלימות, 66.4% נפגעו מאיומים ללא פגיעה פיזית ו-33.6% נפגעו מפגיעה פיזית. מקרב נשים שנפגעו מאלימות או מאיום באלימות 65.9% העידו כי הפגיעה האחרונה גרמה להן נזק או יותר מאלה: נזק גופני, נזק לרכוש, נזק בעבודה, נפשי/רגשי או נזק אחר, ונמצא כי סוג הנזק השכיח ביותר אותו ציינו 62.5% מהנשאלות הוא נזק נפשי/רגשי המתבטא בלחץ, טראומה, בושה, חוסר אונים וכו'.

בסקר נבדקה גם תחושת הביטחון האישי של גברים ונשים להסתובב בחשכה באזור מגוריהם והחשש להיפגע מאלימות באזור מגוריהם. נמצא כי נשים מרגישות פחות בטוחות ללכת לבד באזור מגוריהן בשעות החשיכה לעומת גברים. 79.3% מהנשים מרגישות בטוחות במידה רבה ובמידה רבה מאוד ללכת לבד באזור מגוריהן בשעות החשיכה לעומת 91.7% מהגברים. נמצא גם כי נשים חוששות יותר מגברים להיפגע מאלימות באזור מגוריהן. 11.5% מהנשים חוששות במידה רבה ובמידה רבה מאוד להיפגע מאלימות באזור מגוריהן לעומת 5.7% מהגברים.

יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים מצוין ב-25 בנובמבר מאז הוכרז על ידי האו"ם ב-1999, כיום המיועד למאבק באלימות נגד נשים. בישראל, כבר למעלה מעשור מתרחשות סביב יום זה צעדות אותן מובילים מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית וארגונים פמיניסטיים שונים.

*

קו הסיוע לנפגעות תקיפה מינית: 1202 (עבור נשים)

קו הסיוע לנפגעי תקיפה מינית: 1203 (עבור גברים)