דו"ח 'השכר הגלובאלי' של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), המבוסס על נתונים מ-136 מדינות, בוחן את התפתחות השכר הריאלי בעולם, ומצביע על כך שהצמיחה בשכר הגלובלי היא הנמוכה ביותר מאז 2008, הרבה מתחת לרמות לפני המשבר הפיננסי העולמי. הדו"ח מצביע גם על המשך האפליה המגדרית בשוק העבודה, כשנשים עדיין מרוויחות 20 אחוז פחות גברים.

השכר הריאלי מחושב לפי השכר החודשי ברוטו, ולא לפי שיעורי שכר לשעה, שהם פחות פנויים, ולפיכך התנודות משקפות אפוא גם את השכר לששעה ואת מספר הממוצע של שעות עבודה.

מזכ"ל ארגון העבודה העולמי, גיא ריידר: "הקיפאון בשכר מהווה מכשול לצמיחה כלכלית ועליה ברמת החיים הגוברת"

הדו"ח, שהתפרסם אתמול (שני) מצא כי במונחים ריאליים (מותאמים לאינפלציה במחירים) ירד שיעור צמיחת השכר העולמית ב-2017 ל-1.8%, מ-2.4% בשנת 2016.

אם מוציאים מנתונים אלו את סין – אשר גודל האוכלוסיה שלה ומספר העובדים בה מעוותים במידת מה את הממוצע העולמי, צמיחת השכר עולמית במונחים ריאלים נפלה מ-1.8% ב-2016 ל-1.1% ב-2017.

אם מחפשים בדו"ח את הנתונים על ישראל, הנמצאת בקבוצת הארצות המפותחות, אפשר לראות שאין בה שינוי משמעותי. צמיחת השכר הריאלית ב-2017 הגיעה ל-3% מ-2.9% ב-2016, 2.6% ב-2015, 2.7% ב-2014 ו-1.4% ב-2013.

הדו"ח מצא כי במדינות המתקדמות של ה-G20 נרשמה ירידה בשכר הריאלי מ -0.9% ב -2016 ל-0.4% ב-2017. לעומת זאת, במדינות מתפתחות ומפותחות של מדינות ה- G20, חלה עלייה בשכר הריאלי בין 4.9% ב-2016 ו 4.3% בשנת 2017.

"זה מפליא שבכלכלות עם הכנסה גבוהה אנו רואים צמיחה איטית בשכר, לצד התאוששות בצמיחת התוצר וירידה באבטלה. אינדיקציות מוקדמות מראות כי המשך הצמיחתה האיטית של השכר תמשך גם ב-2018", אמר מזכ"ל ארגון העבודה העולמי, גיא ריידר. "הקיפאון בשכר מהווה מכשול לצמיחה כלכלית ועליה ברמת החיים הגוברת. מדינות צריכות לחקור דרכים להשגת צמיחת שכר ברת קיימא, מבחינה חברתית וכלכלית", כך ריידר.

ב-20 השנים האחרונות, השכר הריאלי הממוצע כמעט שולש במדינות המתפתחות ובמדינות המפותחות של ה-G20, בעוד שבמדינות ה-G20 המתקדמות הוא גדל ב-9% בלבד. אולם, במדינות רבות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, אי-השוויון המגדרי בשכר נשאר גבוה, והוא אינו מספיק כדי לכסות את צרכי העובדים ובני משפחותיהם.

בקרב המדינות בעלות ההכנסות הגבוהות, אי-השוויון בשכר המצוצמם ביותר נמדד בשוודיה, והגבוה ביותר בצ'ילה. בקרב המדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, בדרום אפריקה ונמיביה נמדד אי-השוויון הגבוה ביותר, ובארמניה ומונגוליה נמדד הנמוך ביותר.

אמהות, מגדר וסטריאוטיפים

"הפער בתשלום השכר בין המגדרים, מייצג את אחד הביטויים הגדולים ביותר של העוול החברתי כיום. כל המדינות צריכות לנסות להבין טוב יותר מה מסתתר מאחוריו, ולהאיץ את ההתקדמות לקראת שוויון בין המינים", אומר ריידר.

מהדו"ח עולה כי במדינות מתקדמות, הפער בין העובדים הנמצאים בקצה הגבוה של סולם השכר פער השכר בין המינים גדול יותר, בעוד שבמדינות מפותחות ומתפתחות, פער השכר בין המינים גדול יותר בקרב העובדים בשכר נמוך יותר.

באמצעות עדויות אמפיריות, הדו"ח מראה כי הסברים מסורתיים, כגון הבדלים ברמת ההשכלה בין גברים ונשים העובדים, ממלאים תפקיד מוגבל בהסבר פערי שכר בין המינים.

"במדינות רבות הנשים משכילות יותר מגברים אבל מרוויחות שכר נמוך יותר, גם כאשר הן עובדות באותן קטגוריות תעסוקתיות", אמרה רוזאליה ואסקז-אלווארז, מומחית לאקונומטריות ושכר במכון העבודה הבינלאומי ואחת ממחברי הדו"ח. "השכר של גברים ונשים נוטים להיות נמוך יותר בחברות ועסקים ובמקצועות שהם בעיקר כוח עבודה נשי", הוסיפה.

גורם נוסף שמשפיע על פער השכר בין המינים הוא האמהות, אולם באופן מפתיע, הראיות מלמדות כי עוד לפני שהנשים מגיעות לאמהות, יש כבר פער שכר. הדבר מצביע על הצורך להילחם בסטריאוטיפים ובאפליה בנקודת הכניסה לשוק העבודה.

אמהות, כך עולה מהדו"ח, נוטות לקבל שכר נמוך יותר בהשוואה לנשים שאינן אמהות. מצב זה עשוי להיות קשור למגוון של גורמים, כולל הפרעות בשוק העבודה, הפחתת זמן עבודה, תעסוקה בעבודות ידידותיות יותר למשפחה עם שכר נמוך יותר, או החלטות קידום סטריאוטיפיות ברמת הארגון.

על פי הדו"ח, שיתוף שוויוני יותר של מטלות המשפחה בין גברים ונשים יוביל במקרים רבים לבחירות שונות של נשים בתחום התעסוקתי.