מה הקשר בין קקי של לוויתנים כחולים, לבין התחממות גלובלית, שינוי האקלים והמגוון הביולוגי באוקיאנוסים? למרות שרובנו ככל הנראה נעדיף לצמצם ככל הניתן את המפגש שלנו עם צואה, קבוצת חוקרים עתידה לצאת בקרוב למשלחת לאנטרקטיקה, בשביל לא פחות מלברר לעומק כיצד משפיעים היונקים הענקיים על הים שסובב אותם, וכתוצאה מכך גם על כדור הארץ כולו. החדשות הטובות, בניגוד למשלחות עבר, הפעם מלאכת איסוף דגימות הצואה תתבצע באמצעות רחפנים, במקום באופן ידני.
"זו תהיה משלחת חקר קקי הלוויתנים המפורטת אי פעם", מתארים קבוצת החוקרים את מסעם למימיו הקרים של האזור האנטרקטי. מרבית המחקרים שהתבצעו עד היום חקרו בעיקר את הרגלי התזונה, הרבייה והנדידה של הלוויתנים הכחולים, שהם כידוע בעל החיים הכבד אי פעם, אפילו יותר מהדינוזאורים, ויכולים להגיע למשקל של מעל 150 טון.
במשלחת מקווים החוקרים לחקור לעומק כיצד משפיע מנגנון סילוק הפסולת של הלוויתנים, הצואה שלהם במילים אחרות, על מימיי האוקיאנוס. ממחקרים שבוצעו עד כה, התגלה כי לצואה העשירה בברזל ובתרכובות אורגאניות יש השפעה רבה מאד הגדילה וההתפתחות של הפלנקטון, שהם יצורים זעירים בבסיס מארג המזון באוקיאנוסים.
מהחושך אל האור
חוקרים ימיים גילו בשנים האחרונות כי כאשר הלוויתנים הכחולים המסוגלים לצלול עד כשעתיים, מגיעים לעומקים, בהן אור השמש מועט כדי לצוד את הפלגנטון, בעיקר חסילוני קריל, המשמשים כמקור המזון העיקרי שלהם. כאשר הם שבים לפני הים כדי לנשום, הם משחררים את המזון המעוכל שלהם כשהוא עשיר בחומרים אורגאניים ובברזל, ובכך מדשנים אותם הלכה למעשה. לפי המחקרים שבוצעו עד כה, מעבר החומרים הזה מהמצולות החשוכות אך עשירות בחומרים מזינים לפני הים, הדלים בחומרים מזינים אך עשירים באור, הינו חשוב להתפתחות והגדילה של חיידקים ימיים ופיטופלנקטון (אצות מיקרוסקופיות המבצעות פוטוסינתזה), שכן שני המרכיבים, מזון ואור נחוצים מאד לצמיחה והתרבות שלהם.
"אני רוצה להראות שלוויתנים הם מהנדסי מערכות אקולוגיות", אמרה לגארדיאן הביו-כימאית הימית לווינה רטנרא'גה, שתיקח חלק במשלחת. לדבריה, אחד הדברים שהמשלחת תנסה לעשות הוא לכמת את השפעתה פעולת הדישון של הלוויתנים על מערכות האקולוגיות באזור הקוטב הדרומי. הלוויתנים הם בין הטורפים היחידים המטילים את צואתם במים, שכן טורפים אחרים כגון כלבי ים, ופינגווינים מחרבנים ביבשה, ועל כן חלקם של הלוויתנים באיזון האקולוגי הוא חשוב ביותר.
#4oclockfact Blue whales eat half a million calories in one mouthful ^NG pic.twitter.com/YNJoi6P6Xq
— CSIRO (@CSIRO) September 3, 2018
הלוויתנים הכחולים, הנמצאים בראש המארג המזון באוקיאנוס, מסוגלים לנדוד על פני אלפי קילומטרים, והם נודדים מדי שנה מאזורי אכילה במים הקרים יותר של הקטבים, לאזורי רבייה וגידול צאצאים במים היותר חמימים, שבאזור קו המשווה, אך האוכלוסיות של שני חצאי הכדור לא מתערבבות. במאי האחרון, הגיע אחד כזה לביקור במפרץ אילת.
הלוויתנים הכחולים היוו בעבר מוקד משיכה, וטרף קל לציידי הלוויתנים. כתוצאה מכך התדרדר מצבם באופן תלול, וצנח ב-95% בראשית המאה ה-20. מאז האיסור על ציד מספרם השתפר קמעא, וכעת מוערכים כי ישנם בין 10,000 ל-35,000 לוויתנים כחולים, רובם באזור אנטרקטיקה.
כמה קילו שרימפס?
המידע החדש שהתגלה בשנים האחרונות, וושהחוקרים מקווים שהמשלחת הקרובה, חושף את ההשפעה העמוקה של הלוויתנים ליציבות הסביבה והמגוון האקולוגי במימי האוקיאנוסים. האצות והפלגנטון התלויים בחומרים המזינים שמביאים איתם הלוויתנים, הם הבסיס לכלל מארג המזון של האוקיאנוסים, ומהם ניזונים כל היצורים הימיים. בנוסף אותם אורגניזמים החיים קרוב לפי המים, מבצעים גם תהליכי פוטוסינתזה ולכן גם עוזרים בקיבוע פחמן דו חמצני ובעיכוב תהליכי התחממות גלובלית.
"רוב הקמפיינים לשימור בעלי חיים מתמקדים ביופי של החיות, אבל זה לא משכנע את כולם. אם נוכל להראות עד כמה החיות האלה תורמות לתפקוד האוקיאנוסים, יהיה יותר קל להציל אותם" אמרה רטנרא'גה.
בעבר נטו לחשוב כי צמצום אוכלוסיות הלוויתנים דווקא אמורה לעזור לשאר המינים לשגשג, שכן לוויתן כחול אוכל כ-4 מיליון חסילוני קריל מדי יום, ולכן בהיעדרם אמורים מינים אחרים של יונקים ימיים ודגים אמורים להנאות מהעידר התחרות. אך כפי שמתגלה כעת, הטבע הוא הרבה מורכב מכך, והדרדרות אוכלוסיית הלוויתנים עלולה דווקא להביא להרעה במצב שאר בעלי החיים באוקיאנוסים.
