על רקע גל המחאות בעקבות רצח שתי הנערות, ארגוני חברה אזרחית השותפים לקואליציית ״האקדח על שולחן המטבח״ עתרו הבוקר (חמישי) לבג״צ נגד רפורמת השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, המבקשת להקל על התבחינים לזכאות לרישיון לנשק אזרחי. לפי הארגונים, מחקרים מראים כי נשק במרחב הציבורי מגביר את הסיכון לחיי נשים בצורה משמעותית והרפורמה "ומהווה סכנה של ממש לשלום הציבור ולביטחונו".
לפני שלושה חודשים הקל ארדן במדיניות נשיאת הנשק בישראל, וחתם על תבחינים חדשים שיאפשרו להגדיל באופן משמעותי את מספר בעלי רישיון הנשק. על פי התבחינים החדשים, יוצאי יחידות קרביות בעלי הסמכה של רובאי 07 ומעלה, יהיו זכאים לבקש רישיון נשק. בנוסף, החליט השר ארדן שקצינים ונגדים לא ידרשו להחזיר את רישיון הנשק ואת הנשק שברשותם לאחר שישוחררו משירות מילואים פעיל ויוכלו לבקש להמשיך לשאתו גם לאחר מכן.
קואליציית הארגונים פנתה לארדן בדרישה שיבטל את השינויים, וכעת לאחר שלא נענה לבקשה, הגישה כאמור עתירה לבג"צ, באמצעות עורכות-הדין סמדר בן-נתן, ענת טהון אשכנזי ואן סוצ'יו.
ארגוני הקואליציה העותרים, לצד ארגונים נוספים שהצטרפו לעתירה, מבקשים מבית המשפט להוציא צו על תנאי שעיקריו:
- ביטול התבחינים לקבלת רישיון נשק פרטי שפורסמו באוגוסט השנה והשבת התבחינים שהיו בתוקף עד אז על כנם.
- ביטול הוראת השעה ממאי השנה המתירה נשיאת נשק אבטחה ונשק ארגוני מחוץ לשעות העבודה, וכל הוראה נוספת המאריכה את תוקפה.
- קביעת התבחינים לרישוי נשק אזרחי (פרטי וארגוני) במסגרת חקיקת משנה (תקנות) ולא כהנחיות מנהליות.
העתירה הוגשה נגד שני מרכיבים ברפורמת השר ארדן:
האחד הוא שהתבחינים החדשים, שגובשו ביוזמת השר ופורסמו ב 20.8.18, המרחיבים באופן קיצוני את הנגישות לכלי ירייה אזרחיים ואת נוכחותם במרחב הציבורי והפרטי. בכך הם מגדילים באופן חסר תקדים ובלתי סביר את מספרם הפוטנציאלי של האזרחים בעלי רישיון לנשק בכ-600,000 איש נוספים. לפי השוואה בינלאומית שמוצגת בעתירה עולה כי בשנת 2014 פרסם המשרד לביטחון פנים דוח "מדד אלימות לאומי 2014" ממנו עולה, כי שיעור מקרי הרצח בהם נעשה שימוש בנשק חם בישראל גבוה באופן משמעותי מהממוצע במדינות ה-OECD: כ-40% מתוך כלל מקרי הרצח בישראל בוצעו באמצעות כלי ירייה, לעומת 28% בממוצע במדינות ה-OECD .
מרכיב שני בולט ברפורמה, נגדו טוענת העתירה הוא הארכת ההיתר החריג שניתן לכלל המאבטחים בישראל לשאת נשק אבטחה גם מחוץ למקום ולזמן עבודתם. בעניין זה נכתב בעתירה כי במקביל למאמצים לצמצום רישיונות כלי הנשק הפרטיים, התגבשה בשני העשורים האחרונים ההבנה כי גם הנשק הארגוני המצוי בידי מאבטחים במסגרת עבודתם מציב סיכון משמעותי לביטחון האישי. זאת לאחר שבמשך שנים ארוכות נהגו מאבטחים לקחת את נשקם לביתם בסיום יום העבודה וזאת, בין היתר, בהעדר מקום לאחסון הנשק במקום העבודה. בעקבות מספר אירועי רצח של נשים בירי מנשק אבטחה, קבעה ועדת ברינקר ב-2005, כי יש לצמצם את התופעה ששומרים לוקחים את כלי הנשק לביתם: "אין זה סביר כי תופעה זו, של נטילת כלי הירייה לאחר המשמרת, יישאר על כנו ונראה לנו כי יש לשנותו בדחיפות"
עו״ד ענת טהון אשכנזי, מנכ״לית איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי, וממנסחות העתירה, מסרה: ״זה אבסורד שבתוך האווירה האלימה שכבר קיימת במרחב הציבורי והאישי, בוחר השר לביטחון פנים להרחיב את תפוצת כלי הנשק פי ארבעה, מ- 150,000 ל- 600,000, וזאת במקום לפעול ליישום התוכניות הקיימות למניעת אלימות וצמצום הנשק. הנתונים מוכיחים שהאצבע קלה על ההדק וככל שתפוצת כלי הנשק במרחב האזרחי גדולה יותר – כך יותר אנשים משלמים בחייהם. העובדה שדווקא מדיניות השר האמון על ההגנה ועל ביטחון הציבור מתעלמת הן מהאווירה הציבורית והן מהנתונים הקשים, תורמת לעידוד האלימות ולהקטנת הביטחון במרחב הציבורי והאישי".
עו״ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח, הנמנית על מנסחות העתירה, אמרה: ״השינוי הקיצוני במדיניות רישוי הנשק התקבל ללא בחינה מקצועית של הסכנות הטמונות בתפוצת נשק ובניגוד לנתונים ולעמדות ברורות של אנשי מקצוע שחקרו את הנושא במשך שנים. הרפורמה של ארדן תהיה בכיה לדורות אם בית המשפט לא יעצור אותה בהקדם. הוכח כבר בעבר שתפוצת נשק מגדילה את הסיכון לציבור הן בשל עליה במספר ההתאבדויות והן בשל ריבוי הרציחות.״
רלה מזלי, מייסדת שותפה ורכזת "האקדח על שולחן המטבח", קואליצייה שיזמה "אשה לאשה מרכז פמיניסטי": "חימוש אזרחי המוני ביזמת השר לביטחון פנים הוא מהפך חסר תקדים במדיניות ארוכת שנים של צמצום כלי ירייה. אין לו הצדקה ואין בו שום צורך קונקרטי. זה מחווה תיאטרלי שנועד לייצר רעש ולהציג את השר כאקטיביסט, ולעזאזל דרדור ביטחון הפנים והסיכונים לציבור, סיכונים שידועים היטב במסדרונות אותו שלטון שחזר ונקט מדיניות מצמצמת מזה עשרות שנים. קואליציית האקדח על שולחן המטבח ניצבת מול המהפך חסר האחריות והרה אסון הזה. הידע שצברנו במחקר ובקרה אזרחיים בשמונה שנות עבודה חושף בבירור את היסודות הרעועים שלו ומציג אותו כמהלך של פוליטיקאי פופוליסט ולא של מי שלוקח אחריות על ביטחון האזרחיות והאזרחים.״
מיכל גרא, מנכ״לית שדולת הנשים בישראל, אמרה בהתייחס לעתירה: ״ הרפורמה הגדולה ביותר שהתקבלה השנה ביחס לכלי נשק במרחב האזרחי היא לא בהגנה על נשים, אלא בהרחבה פוטנציאלית של 600,000 האזרחים שרשאים לשאת נשק, למרות שחייהן של כשליש מהנשים שנרצחו ב-7 השנים האחרונות נגדעו בנשק חם. העובדות הן שכלי נשק במרחב הציבורי מובילים ליותר אלימות ומקרי רצח, יותר התאבדויות ויותר תאונות בנשק שגובים את חייהם של ילדים ומבוגרים. הממשלה צריכה להתמקד בהגנה על חיי אזרחיות ואזרחים, לא ביצירת אמצעים נוספים לפגיעה בהם.״
הארגונים העותרים הם: האקדח על שולחן המטבח – אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה; איתך-מעכי משפטניות למען לצדק חברתי; האגודה לזכויות האזרח בישראל; שדולת הנשים בישראל; כולן – קידום השיח והעשייה הפמיניסטית בישראל; פרופיל חדש; רופאים לזכויות אדם; ארגון משפחות נרצחים ונרצחות; נע"ם – נשים ערביות במרכז; נשים נגד אלימות.