תחת הכותרת "הסכם החלב החדש, אסון לחקלאים במושבים", קיימה היום (שני) ועדת הכלכלה דיון סוער ברפורמה עליה חתם משרד האוצר עם ארגוני החקלאים. דיון אותו יזם ח"כ יצחק ועקנין (ש"ס). בתוך כך, דחה הבוקר בית המשפט המחוזי בחיפה את הדיון בעתירת הרפתנים נגד איגוד מגדלי הבקר ל-2 בינואר 2019 וביקש לקבל את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה.
הדיון משך תשומת לב תקשורתית, כמו גם את זו של חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה, בשל נוכחותה של שרת המשפטים איילת שקד לצד המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, למרות בקשתה של השרה שזו לא תייצג עוד את המדינה בוועדות הכנסת.
יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), התייחס בפתח הישיבה לאפשרות שהמתיחות בין השתיים תסיט את תשומת הלב מהנושא לשמו התכנסה. "התכנסנו כאן לדיון מאוד משמעותי, זה עדיין לא דיון בצו החלב. אנחנו דנים במספר בקשות לדיון מהיר בנושא הסכם החלב החדש והשלכותיו על החקלאים במושבים, שישולב עם בקשה לדיון של ח"כ דן סידה. משרד המשפטים הוא החלק הכי פחות חשוב בדיון הזה" אמר, "זה לא יהיה דיון פשוט ולא יהיה דיון קל, לא רק בגלל שהשרה באה לייצג את עמדת המשרד אלא בגלל הנושא עצמו. אם כל הכבוד לשרה ולזילבר הם הדיון המשנה בסיפור".
פרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל המייעץ לרפתנים המתנגדים להסכם, אמר לחברי הוועדה כי אחרי שבדק את נתונים "יש קונספציה מוטעית שרפת יותר גדולה עושה את הדברים יותר בזול, והיא לא נכונה. הנתונים של מומחי משרד החקלאות ומועצת החלב אומרים שלפחות צריך לבדוק את זה. כל נקודת המוצא של הרפורמה היא ש'גדול יותר הוא טוב יותר', וזה בכלל לא בטוח".
עוד הוסיף כי "במדיניות הכלכלית בישראל יש קונספציה שנייה: איפה שצריך שמשהו יעבוד, השוק יעשה את זה. אבל במקרה של החלב, אם אתה נותן לשוק לעשות את זה אתה מקבל תנודתיות אדירה, וזה מה שקורה בחלק ממדינות השוק האירופאי. תכנון ענף החלב הוא תכנון טוב".
לשאלת ח"כ רועי פולקמן (כולנו), על ההגדרה "תכנון טוב", אמר ספיבק: "אספקת חלב מסודרת ושוטפת. יש תקופות של שפע ומחסור. זה דבר ידוע בחקלאות ויש יתרונות לתכנון".
לטענת ספיבק, "הענף מתייעל ומתפתח באופן עקבי. יש לענף תשתית של ידע ואיסוף נתונים. יש בישראל מחקר חקלאי מאוד מתקדם וזה מתבטא בכמות החלב ובאיכותו.
מה שקורה בענף זה שהממשלה עושה הפוך מהתפקיד שלה. התפקיד הוא ליצר איזושהי עקיבות של טווח ארוך. שאנשים יוכלו להשקיע ולתכנן. האיומים שהשוק יפתח ליבוא מקשה על תפקוד הענף".
ח"כ פולקמן עורר את חמתם של החקלאים כשאמר כי "חלב ועוף הם מוצרי הליבה של יוקר המחיה בישראל". החקלאים צעקו בתגובה כי דבריו מנוגדים לעובדות.
נציגת משרד האוצר בדיון, עדי חכמון, חיזקה את דבריו של פולקמן כשאמרה כי "משפחה בישראל מוציאה בחודש כ-200 שקלים על מוצרי חלב, ובהשוואה למדינות העולם, החלב בארץ יקר". לטענתה, "זה קשור לתכנון והריכוזיות של המחלבות, והמתווה בא להוריד את מחירי החלב. הוא נעשה בשיתוף עם המגזר החקלאי ולא נעשה בכפייה על אף שלממשלה יש את הזכות לעשות זאת ולא צריך את הסכמת החקלאים.
במשך שנה ניהלנו עשרות דיונים ועמלנו רבות על ההסכם שיש בו איזונים ובלמים".
"המטרה היא להפחית את המחיר ולא לפגוע בצורה אנושה בחקלאות" טענה חכמון, "אנחנו מעריכים שבהבשלה המלאה החיסכון השנתי למשק בית יהיה בין 600 ל-800 שקלים".
שרת המשפטים איילת שקד אמרה כי "חקלאות זה לא עסק אלא ערך. כולם יודעים שהדלת שלי תמיד פתוחה. צריך להשקיע בענפים מסוימים כדי לקיים אותם. בלי חקלאות אין מדינה. מי שמכיר אותי יודע שהעמדה שלי שמשרד המשפטים לא צריך להתעסק במדיניות אלא רק בעניינים משפטים. התייעצתי עם היועץ המשפטי, וההסכם הוא הסכם מדיניות. זה הסכם של האוצר עם החקלאות. כהסכם מסגרת הוא יכול להתקיים וברור שבהמשך יידרשו הליכי חקיקה ותקנות ומשרד המשפטים יהיה חלק ממנו".
בניגוד לדברי נציגי המדינה, אמר דביר גואטה ממושב בן זכאי כי לרפתנים "נעשה עוול". לדבריו, "אנחנו קבוצה של 300 רפתנים המתנגדים להסכם. התארגנו תוך חודש. ההסכם נחתם במחשכים. ההסכם הזה הגיע למגזר המשפחתי".
"השכר של הרפתן עומד על 19 אג' לליטר ועכשיו אומרים לרפתן להוריד 23 אג'. שמישהו יסביר איך הופכים 19 ל-23?" הוסיף. "המחיר בארץ יקר אבל 90% מהעלויות לא קשורות לרפתן – הם מים חשמל ארנונה. כשאני משלם חשמל זה כמו כולם וגם על דלק. למה הדיון יוצא מהנחה שהבעיה היא אצל הרפתן? תפרקו את המחירים באירופה. מה מחיר המים? מה מחיר הסובסידיה?".
"יש נקודת מוצא מעוותת שאנחנו במשק המשפחתי לא יעילים" סיכם, "האוצר אומרים שרוצים להגדיל את המשקים המשפחתיים אבל זה לא אפשרי".
ח"כ כבל סיכם את את הדיון כשאמר כי "יום אחד נקום ולא יהיה משק משפחתי. גם משק משפחתי משוכלל הולך ונגמר. הולכים ומשתלטים כל הכוחות הגדולים".
