אדה הגרברג בת ה-23, שחקנית הכדורגל הטובה באירופה בשנים האחרונות לדעת רבים, הפכה ביום שני היא לאישה הראשונה שזוכה בפרס כדור הזהב של המגזין הצרפתי פראנס פוטבול. בעוד רוב תשומת הלב התמקדה בצורה הסקסיסטית בה הוגש לה הפרס, זו הזדמנות טובה להכיר את הכדורגלנית הצעירה שנמצאת בדרכה להפוך  לאחת השחקניות הגדולות בהיסטוריה של המשחק. פרס השחקנית הטובה בעולם מתווסף לפרס שחקנית השנה של אופ"א ב-2016 ופרס שחקנית השנה בעולם של רשת BBC ב-2017.

הגרברג היא הסקוררית המרכזית של אלופת אירופה בשלוש שנים האחרונות, ליון הצרפתית. כחלוצה מרכזית קלסית ובלתי ניתנת לעצירה, היא זכתה בתואר מלכת השערים של הליגה הצרפתית בשלוש השנים האחרונות ופעמיים מלכת השערים של ליגת האלופות. לעונת הנוכחית היא הגיעה במוטיבציית שיא, לאחר טורניר יורו חלש, הדחה מוקדמת והתפטרות משותפת עם אחותה הגדולה אדריאנה מנבחרת נורבגיה סביב ויכוח עם מאמן הקבוצה. הגרברג התפוצצה על המגרש עם 31 שערי ליגה ב-20 משחקים ושיא חדש של 15 שערים בליגת האלופות.

אדה הגרברג מגיעה ממשפחה שחיה ונושמת כדורגל. אחותה אדריאנה, הגדולה ממנה בשנתיים,  משחקת בקישור של פ.ס.ז' הצרפתית הנוצצת, אחת הקבוצות העשירות באירופה. אביהם שטיין אריק הגרברג עשה קריירת כדורגל לא רעה בליגה השנייה בנורבגיה ואילו אימן גרד סטולסמו הייתה שחקנית כדורגל מצטיינת בפני עצמה, שיחקה בליגה הבכירה בנורבגיה בקבוצת טרונדהיים.

שתי האחיות לבית הגרברג גדלו בעירה קטנה וציורית בשם סונדול. בעידוד הוריה, אדה החלה לשחק כבר בגיל 7 והצטרפה, ויחד עם אחותה הגדולה אדריאנה הצטרפה לקבוצת הבנים בעיר שמונה כ-7 אלף איש בלבד. בראיון לגארדיאן סיפרה על תחילת הקריירה שלה "אני גדלתי  בלשחק עם בנים, זה היה דבר טבעי בשבילי ובשביל אחותי. אנחנו שיחקנו עם הבנים לפחות עד גיל 13-14."

אמם לא רק הורישה להם גנים מצוינים ביחד עם אביהם, אלא גידלה את שתי בנותיה במטרה להפוך לכוכבות כדורגל כבר מגיל קטן. בניגוד לרב האימהות לשחקניות כדורגל הנשים, גרד ידעה בדיוק איך ומה היא רצתה מבנותיה המוכשרות והייתה דמות מרכזית ומשמעותית לאורך כל הקריירה שלהן עד כה.

בגיל 12 עברה כל המשפחה לעיר קולבוטן,כדי שהאחיות הצעירות המוכשרות יצטרפו למחלקת הנערות האיכותית של מועדון כדורגל הנשים המקומי. קולבוטן נראתה כמו החממה הטובה ביותר לשתי האחיות הצעירות. לפני הצטרפותן זכתה הקבוצה בשתי אליפויות רצופות והייתה אחת הקבוצות הטובות באירופה. אחת הכוכבות של הקבוצה עשור לפני הצטרפותן הייתה השחקנית הישראלית סילבי ז'אן, שכיכבה במשך ארבע עונות במדי הקבוצה בליגה הנורבגית בין השנים 1995-1998.

באוגוסט 2011, בגיל 16 בלבד אדה הגרברג הפכה לשחקנית הצעירה ביותר שכבשה שלושער בליגה המקומית. את העונה היא סיימה בפעם הראשונה בקריירה כמלכת השערים של הליגה. שנה לאחר מכן האחיות עברו ביחד לקבוצת סטאבק, בה שוב אדה סיימה כמלכת שערי הליגה, עם 25 שערים ב-18 משחקים. בגיל 18 בלבד, החליטו האחיות המוכשרות שהליגה המקומית קטנה אליהן והחליטו לעבור ביחד לתחנה הבאה שלהן, האימפריה הגרמנית באותן השנים טורבין פוטסדאם. לאחר עוד עונה משותפת בגרמניה. קבלה אדה את הצעת חייה, לבוא ולהצטרף לקבוצה העשירה בעולם ובעלת התנאים הטובים ביותר להתפתח כשחקנית כדורגל, קבוצת ליון הצרפתית.

"המועדון הכי טוב התקשר אלי ורצה לדעת אם אני רוצה להצטרף אליהם ולשחק שם ואני אמרתי, 'כן, אני לגמרי עושה את זה'. השחקניות הכי טובות שיחקו שם, ואני חשבתי שזה חלום שמתגשם. ידעתי שיהיה לי קשה להשיג מקום בקבוצה, אז הבנתי שאני חייבת לסמוך על האיכויות שלי וללכת על זה." זאת הייתה הפעם הראשונה שאדה נפרדה מאחותה ועברה לשחק בקבוצה ובליגה נפרדת. במדי ליון, אדה הפכה לכוכבת הגדולה של הכדורגל האירופי עם 4 תארי אליפות ו-3 זכיות רצופות בליגת האלופות.

לצד ההצלחה הבלתי נגמרת במדי ליון, האחיות הגרברג הנמצאות בסכסוך מתמשך מול שחקניות נבחרת נורבגיה והמאמן השבדי מרטין שוגרן. למרות שפרטי הסכסוך לעולם לא הוסברו, לפי התקשורת הנורבגית שתי האחיות האשימו את מאמן הנבחרת וחלק מהשחקניות בהופעה המאכזבת של נורבגיה ביורו 2017. הנבחרת שהגיע עם ציפיות גבוהות והייתה אחת המועמדות להגיע רחוק, נחלה טורניר נוראי בו הפסידה את כל שלושת משחקיה בטורניר.

לאחר הטורניר פרשו שתי האחיות מהנבחרת וסרבו גם לקחת חלק במאבק שניהלו חברות הנבחרת על השוואת התנאים לנבחרת הגברים. היחסים העכורים בין שחקניות הנבחרת לאחיות הגרברג המשיכו, כאשר אדה החליטה להודיעה שלא תצטרף לנבחרת גם לאחר שהיא העפילה בלעדיה למונדיאל הקרוב בצרפת. גם לאחר זכייתה בתואר כדור הזהב, אף לא שחקנית אחת בירכה אותה ברשתות החברתיות או הייתה גאה בהישגיה.

זאת תהיה אכזבה נוראית אם אדה הגרברג לא תגיע עם נבחרת נורבגיה למונדיאל הקרוב בצרפת. אחת השחקניות הטובות בעולם והכוכבת הגדולה ביותר בליגה הצרפתית היא שחקנית שהופכת את כדורגל הנשים לטוב ונוצץ יותר. חסרונה מהתחרות היא מכה קשה לנבחרת הנורבגית ולאוהבי כדורגל הנשים בכלל. לא ברור למה ההתאחדות המקומית לא מצליחה ליצור מפגש גישור בין הצדדים, כדי להחזיר את הכדורגל הנבחרת הנורבגית לשיאה, דבר שהיא תתקשה לעשות בלי שתיים משלוש הכוכבות הגדולות שלה.