ועדת הכספים אישרה אתמול (רביעי) שורה של העברות תקציביות במסגרת סוף שנת התקציב 2018. העברה אחת שלא אושרה, היא של 1.3 מיליארד שקלים למשרד התחבורה, דיון בבעיית רכש הגומלין בחוזים עליהם חותם המשרד.

ההעברה המדוברת נועדה לקדם תוכניות בתחום מסילת הרכבת הרביעית באיילון, רכש קרונות ואוטובוסים וקידום תוכניות תשתית נוספות. במשרד האוצר טוענים כי הבקשה מגיעה בעקבות התקדמות מהירה מעבר למצופה בתכנון הפרויקטים שמאפשרת לעבור לשלבי הביצוע הבאים שלהם. מוקדם מהמתוכנן.

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים (צילום: יוסי צליגר/ פלאש 90).

לדיון הגיע גם נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש שביקש למחות בפני חברי הוועדה על הפגיעה בתעשייה הישראלית הנגזרת מהסכמי הרכש של אוטובוסים חדשים. בעבר הסכמי הרכש עליהם חתום משרד התחבורה חייבו את היצרנים בחו"ל לתת העדפה של 15% לרכישת אוטובוסים מתוצרת ישראל, אך במשרד האוצר החליטו לאחרונה לשנות את הנוהל ולבטל את סעיף רכש הגומלין. בהתאחדות התעשיינים פנו לבג"ץ בדרישה שיקפיא את המכרזים להפעלת קווי תחבורה חדשים עד לברור העניין.

"הבעיה הגדולה היא לא רק רכש הגומלין באוטובוסים שעליו אנו דנים היום, אלא לצערי הבעיה המרכזית היא איך בממשלה כל הזמן בודקים איך אפשר שלא לקדם את התעשייה הישראלית – וכל דרך היא יותר יצירתית מהשנייה", טען ברושי. לדבריו, "רבים מהשחקנים שפועלים נגד התעשייה הישראלית הם יועצים משפטיים של הממשלה, חלקם מאגף החשב הכללי במשרד האוצר וחלקם אנשי אגף תקציבים. לצערי כל אחד מהם מגלה מומחיות גדולה מחברו בכיצד להתחמק מרכש כחול לבן. זאת מתוך איזו אידאולוגיה, שאם נקנה מחו"ל ונייבא, אז כביכול הרכש יהיה יותר זול. ובאידאולוגיה הזו הכל מותר".

עוד הוסיף כי "יש עמדה נחרצת של שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה, שמה שהיה הוא מה שיהיה. ולכן לא ברור לי כיצד אתם מעזים לסובב את המציאות ולספר סיפורים בניסיון שלא לעמוד בחוק ולקיים רכש גומלין מהתעשייה הישראלית". לעמדת התעשיינים הצטרפו חברי הכנסת איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), איתן ברושי (המחנה הציוני) ויו"ר הועדה משה גפני (יהדות התורה), שדרשו הבהרות מהאוצר.

מלבד ההעברה למשרד התחבורה אישרה הועדה העברות בסך 22 מיליון שקלים מתקציבי הרזרבה לתקציב משרד האנרגיה והמים. העברה נוספת לתקצוב המדרשה בשדה בוקר ובנוסף אושרה הרשאה להתחייב בסך 1.1 מיליארד שקלים עבור בינוי קרית הממשלה בנתניה ובירושלים.

"התעשייה הזאת מפרנסת אלפיים משפחות"

נציגי החברות מרכבים וארגז, שמייצרות אוטובוסים בישראל, שהגיעו אף הם לדיון, הציגו בפני הוועדה את הפגיעה שהם עלולים לספוג כתוצאה מביטול החובה. חלק גדול מהייצור של שתי החברות מגיע ממכרזים של משרד התחבורה, והן שותפות לעתירה שהגישה התאחדות התעשיינים נגד הניסיון לבטל את החובה שלטענתם תעמיד את המפעלים של החברות בפני סכנת סגירה.

"אם זה יקרה, זה יוריד את הפעילות שלנו ושל ארגזים לרמה שמסכנת אותנו בסגירת מפעלים" אמר רמי טסלר, סמנכ"ל השיווק של חברת מרכבים. לטענת מרכבים, החברות הישראליות לא יוכלו להתחרות עם מחירי ההיצף של הייצור הסיני והייבוא הזול עלול להביא את המפעלים לסגירה.

הפגנת עובדי מרכבים מחוץ לדיון ועדת הכספים (צילום: יח'"צ מרכבים)

"במקרה שהאוצר ומשרד התחבורה ישיגו את מה שהם רוצים להשיג, כל האוטובוסים בישראל יהיו תוצרת חוץ" הוסיף, "המצב הזה בהחלט יכול להביא את המפעלים לרמה של סגירה. אנחנו מחזיקים 500 עובדים, הארגז מחזיקים עוד 300 עובדים. סך הכל יש 800 עובדים ישירים, וזה בלי קבלני משנה. התעשייה הזו מפרנסת משהו כמו אלפיים משפחות. בעקבות רכש מהסוג הזה, מרכזים פיטרה בחודשים האחרונים 200 עובדים. היום אנחנו עומדים לפני פיטורים של עוד 50 עובדים. זה הכיוון לצערנו".

במרכבים גם מזהירים מפני ירידה באיכות האוטובוסים שיופעלו בישראל כתוצאה מייבוא זול של תוצרת סינית. על פי החברה, מרכבים מייצרת אוטובוסים ברמה גבוהה ביותר בקנה מידה עולמי וכל האוטובוסים מבית היוצר של מרכבים עומדים בתקינה אירופאית המחמירה. לעומת זאת, אין כל הבטחה שיבוא אוטובוסים מסין תשמור על רמת הבטיחות של האוטובוסים בישראל.

זו לא הפעם הראשונה שמשרד האוצר מנסה למנוע יישום של תקנות העדפת תוצרת הארץ במטרה להוריד את הוצאות המשרדים השונים. עם זאת, מדובר הפעם הראשונה בה משרד האוצר קורא לבטל את התקנה באופן ישיר.