במסתו "הזכות לעצלות" שראתה אור ב-1886, תוקף הוגה הדעות פול לפארג' את העבודה אשר לעמדתו "אינה אלא עבדות שכל מטרתה להעשיר את העשירים ולאפשר את המשך שעבודו של האדם" והיא אף כובלת את העובד למעביד ומונעת ממנו לפתח את אישיותו.

לא לצריך להסכים עם כל מה שכתב לפארג', אבל עובד חייב לצאת לחופשה מעת לעת. זו אינה המלצה כי אם הוראה של חוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951, כאשר העובד לא יכול לוותר על זכותו לצאת לחופשה וזאת מתוך הנחה שיש חשיבות בנופש והתרחקות משגרת העבודה.

ככלל, המעסיק הוא זה שקובע את מועדי החופשה בהתאם לצרכיו, תוך התחשבות ככל שניתן, בצורכי העובד. החוק גם קובע כי החופשה תהיה רצופה ואולם, בהסכמת העובד והמעסיק – ובמקום עבודה מאורגן – בהסכמת ועד העובדים – אפשר לחלק את החופשה ובלבד שפרק זמן אחד ממנה יהיה לפחות בן שבעה ימים.

אבל החריג לכלל הוא שהעובד רשאי לקחת יומיים בשנה ללא הסכמת המעסיק המכונים, "ימי הבחירה" ובלבד שהעובד הודיע על כך למעסיקו 30 ימים מראש.

מתי אפשר לקחת יום בחירה?

החוק קובע כי העובד רשאי לקחת יום אחד של בחירה בהתאם לרצונו של העובד במהלך השנה (גם ללא הסכמת המעסיק כאמור).

בנוסף, החוק קובע רשימה סגורה של ימי בחירה על פני השנה מהם רשאי העובד לבחור מועד אחד מבין הרשימה ולצאת בו לחופשה על חשבון מכסתו (גם ללא הסכמת המעסיק).

התכלית ברשימת סגורה ימי הבחירה היא לתעדף ימים מיוחדים במהלך השנה מתוך רצון לתת מענה לאוכלוסיות מיוחדות (עדות), מועדים דתיים וימי תענית, מועדים ממלכתיים וימי זיכרון ואלה הימים:

צום גדליה; ערב יום הכיפורים; ערב חג הסוכות; הושענא רבה; צום עשרה בטבת; תענית אסתר; פורים; שושן פורים; ערב חג הפסח; ערב שביעי של פסח; חג המימונה; ל"ג בעומר; ערב חג השבועות; צום י"ז בתמוז; צום תשעה באב; ערב ראש השנה; יום האישה הבין-לאומי; יום הזיכרון לשואה ולגבורה; יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור (ערב יום העצמאות); יום ירושלים; אחד במאי; יום הניצחון על גרמניה הנאצית; יום פטירת הרצל; ראש השנה האזרחית ויום האזכרה הפרטית של חלל מערכות ישראל או של מי שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה.

בנוסף, ברשימת ימי הבחירה המיוחדים שעובד רשאי לבחור כאמור מופיעים גם מועדי החג של בני העדה השומרונית, נוצרית, דרוזית, מוסלמית וכן יום הזיכרון לעדה הצ'רקסית וחג הסיגד של בני ובנות העדה האתיופית.

חשוב –  הזכאות לתשלום עבור ימי בחירה היא בתנאי כי העובד לא עובד באותו יום במקום עבודה אחר.

חשוב – במקומות עבודה שחלים עליהם הסכמים קיבוציים בדרך כלל הרשימה של מועדי ימי הבחירה רחבה יותר והם בנוסף למכסת ימי החופשה השנתית. זכאות נוספת השכיחה בהסכמים קיבוציים היא ימי הצהרה – יום או יותר שהעובד רשאי להיעדר מהעבודה מעבר למכסת ימי החופשה השנתית.

חשוב – קיימים גם ימי בחירה שנקבעו ב"צווי הרחבה" ביחס לענפים מסוימים. כך, למשל, צו ההרחבה בענף הייבוא, הייצוא והמסחר בסיטונות קובע זכאות ליום בחירה שישולם עליו כעל יום חג.  והוא "כל יום שיוכרז עליו כשבתון במדינה" או יום בחירה אחד מתוך החגים: פורים, הושענה רבא, ערב יום כיפור, אחד במאי, תשעה באב, יום הזיכרון.

חשוב – במקרה של ימי בחירה, יש חשיבות להקדים ולקחת אותם לפני תום השנה האזרחית המתרגשת עלינו לטובה – כלומר, לפני סוף דצמבר (מהרו ובחרו!).