נראה שבימים האחרונים אין גוף או אישיות בכירה שלא התייחס למהלך של האוניברסיטה העברית להרחיב את הלימודים בשפה האנגלית במחלקות השונות שלה.  נשיא המדינה, חברי כנסת ואינטלקטואלים וכמובן שהאקדמיה ללשון ביקרו את האוניברסיטה. זו, מצידה, טענה שהביקורת מבוססת על מאמר שגוי, וכי בכוונתה להרחיב את הלימודים בשפה האנגלית בתחומים צרים מאוד ורק בתארים המתקדמים. בין היתר ציין הרקטור הראשי של האוניברסיטה, ברק מדינה, שמדובר במהלך המיועד להגדיל את מספר הסטודנטים הזרים באוניברסיטה, הגדלת משלחות הסטודנטים היוצאים לחו"ל והעלאת יוקרתה ומעמדה של האוניברסיטה בעולם.

אז האם מדובר כאן על מגמה (הנמצאת בתחילת דרכה) שחותרת תחת הלימוד בשפה העברית או שאולי באמת במהלך נחוץ והכרחי כדי לקדם את מדינת ישראל, לפחות בזירה האקדמית, בעולם. הרי, אנחנו חיים בעידן הגלובליזציה שדורש מאתנו להתאים את עצמנו אליו.

"ברמה המהותית – אני מסתייג מכך בכל נימי נפשי"

"בהיבט העקרוני, הדרך שבה הולכת האוניברסיטה העברית היא לא טובה" אמר לדבר ראשון ד"ר רוביק רוזנטל, מבכירי הבלשנים והחוקרים של השפה העברית בארץ, "אי אפשר להפריד בין שפה לבין כל מה שהיא משמשת אותנו. אנחנו מדברים על העברית כשפה חופפת כל, שפה שנוגעת בכל תחומי החיים, משרתת אותם, ומשמשת אותנו בכלים מניעים".

לטענתו, "ברגע שאתה מנתק סטודנט מהשפה שלו, תהליך הלימוד שלו, אני לא מדבר כרגע על לכתוב באנגלית לאיזה כתב עת אקדמי, אני לא מדבר על לקרוא באנגלית, זה חובה וחשוב מאוד, אנחנו חלק מהעולם. אבל כשמדברים על תהליך הלימוד, הבסיס – ברגע שהוא מתנתק מעולם הלשוני , תרבותי של הסטודנט, אז פוגעים בתהליך העמוק".

רוביק רוזנטל (Amir E. Aharoni/wikimedia)

"אני לא מדבר כאן על פגיעה ביחס לאומה, למרות שיש מזה גם, אבל זה לא הנימוק" ביקש להבהיר, "אם אני כסטודנט לתואר ראשון ללשון עברית ופילוסופיה ותואר שני ללשון עברית, אני למדתי פילוסופים שלא כתבו עברית בחיים, ואני קראתי את הכתבים שלהם בשפת המקור. אבל למדתי את התכנים הללו בעברית ואם לא הייתי לומד את זה בעברית – היכולת שלי לחבר את התכנים הללו לעולם שלי הייתה מתכווצת פלאים. תהליך הלימוד מתלבש לעולם הלשוני התרבותי והקוגנטיבי של הסטודנט, וברגע שאתה הולך נגדו בשפה שהיא לא השפה הטבעית שלו, למרות שהוא רכש אותה".

רוזנטל הוסיף כי "צריך להגיד כאן בבירור, ישראלים יודעים אנגלית יותר מצרפתים, גרמנים וספרדים, האנגלית היא לא העניין כאן כלל. העניין כאן שיש פגיעה בתהליך הלימוד ויש כאן סכנה למדרון חלקלק. כי אם זה רק במסלול מסוים במדעי הטבע אז למה לא כל מדעי הטבע? ואם מדעי הטבע אז למה לא כלכלה? הרי העולם הכלכלי הוא גלובלי. אם כבר תואר שני אז למה לא ראשון? גם בלי המדרון החלקלק, ברמה המהותית – אני מסתייג מכך בכל נימי נפשי"

רוזנטל התייחס לדוגמת מלחמות השפות שהתרחשה בעשור השני של המאה ה20 בישראל סביב שאלת שפת הלימוד בטכניון כרקע חשוב להבין את הסיטואציה. אז הייתה המחלוקת בין השפה העברית והגרמנית. רוזנטל מציין שדווקא שם, הכוחות הפנימיים, בשטח, של המרצים, החוקרים ההוגים וכל החלוצים האקדמיים בארץ ביקשו, חרף הקושי, לייצר את האקדמיה העברית בשפה העברית.

"יש את הוויכוח סביב הטכניון ב-1913, מדובר בתקופה שבה כל העולם לימד אדריכלות והתחומים הקשורים בנושא בגרמנית. למה? כי זו הייתה שפת התרבות והשפה של המקצוע הזה" הסביר, "בארצות שונות קיבלו מונחים בגרמנית והשתמשו בהם ודווקא בישראל התעקשו את המקצוע הזה ללמד בעברית, למרות שהעברית הייתה בחיתוליה לעומת מה שהיא היום. זה היה הצעד הכי מכריע שהשפה העברית היא שפה חופפת כל ולא רק שפת דיבור. הכוח שהניע את זה היו האקדמאים שהיה בהם להט ציוני, הם הגו, כתבו ולימדו בעברית. המהפכה של העברית הייתה מהפכה מלמטה".

אז מאיפה, לדעתך, מגיע הלחץ להרחיב את הלימוד באנגלית באקדמיה הישראלית?

"זה בא מהרבה מקומות, אני חושב שהנקודות העיקריות קשורות לסטודנטים הזרים, יש מולם בעיה טכנית של שילובם בכיתות הלימוד ואפשר לפתור אותה בלי לפגוע בשפת הלימוד של הסטודנטים הישראלים.

"דבר נוסף הוא סטודנטים שמכוונים את עצמם ללימודים וקריירה מחוץ לארץ. אני לא חושב שצריך לעודד את זה אבל זה המצב. כדי להתקדם ולקבל מעמד אתה חייב לכתוב על נושא מסוים באנגלית ולמרבה הצער מאמרים בעברית לא מקבלים אותה יוקרה. כל העניינים האלו משפיעים, אבל היום אין לשום סטודנט בעיה להתקדם על ידי כתיבת מאמר באנגלית ולשלוח אותו לכתב עת באנגלית. בטוח שאין לו בעיה לקרוא טקסט באנגלית, זה פשוט לא הסיפור.

"מרכז הלחץ לדעתי לפחות, הוא הגידול במספר הסטודנטים הזרים והעיסוק במעמד האוניברסיטה בחו"ל. יש פה לחץ, אבל צריך לדעת לעמוד אל מול הלחץ".

"זו פשוט המציאות"

גיא בכור, בוגר תואר שני במדעי המחשב בתכנות בינה מלאכותית בטכניון, סבור דווקא ש"זה מהלך שאי אפשר לעצור אותו". לדבר ראשון אמר בכור כי "יש מן תפיסה כזו ששוק התעסוקה היום, וספציפית במקצועות הקשורים לסייבר ומדעי המחשב, אבל לא רק, הם מקצועות שבאופן מובנה הם גלובליים. והשפה הגלובלית היא אנגלית. כלומר, היום כבר לא מספיק ללמוד שיעורים בעברית  עם תכנים באנגלית וצריך לקחת את זה הלאה".

"אולי זה קשור גם לזה שיותר ויותר מהמרצים והפרופסורים שמלמדים אותנו חוזרים משנים רבות של הכשרה ועבודה בחו"ל" הוסיף, "ולכן זה נהיה מקובל שהלימודים, לפחות בתארים המתקדמים יותר, יעברו באנגלית וזה יושב גם על הפרספקטיבות התעסוקתיות של הסטודנטים שרבים מהם רואים ממשיכים את הלימודים והעבודה מעבר לים".

לדעתך מדובר במהלך שמוגבל למקצועות ספציפיים או שיכול להיות שהוא עוד יתרחב הלאה?

"אני לא יודע מה קורה במדעי הרוח או נגיד, במקצועות המתמטיקה והפיזיקה, ובעיקר בתחום המחקר והפילוסופיה שלהם. מדובר במקצועות שונים, שיש בהם הרבה למידה באנגלית, אבל למיטב ידיעתי השיעורים שלהם עוברים בעברית, כלומר ההרצאות בעברית והעבודות מוגשות בעברית. גם בתארים מתקדמים, לצד האנגלית כמובן, אבל גם יש מקום לעברית.

"מה שכן, אני יודע שכאשר מגיעים מרצים מחו"ל וסטודנטים מחו"ל, וזה קורה לא מעט, אז השיעורים מועברים באנגלית. וכן, זה דבר מקובל. כלומר, זו פשוט המציאות".

"המהלך נועד רק לדבר אחד – למשוך סטודנטים זרים"

כמו רוזנטל, גם צבי מרום, יו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, מתייחס למלחמת השפות של הטכניון כנקודת מוצא לוויכוח. הוא גם בטוח שאפשר ללמד את כל המקצועות בעברית, כן, גם את המדעים המדויקים.

"כשהקימו את הטכניון היה ויכוח לא נורמלי בין אלו שאמרו שהסטודנטים ילמדו בגרמנית ובין אלו שרצו שהסטודנטים ילמדו בעברית. הייתה מלחמת עולם כי רוב הספרות הטכנולוגית דאז הייתה בגרמנית. אבל בסוף באו תומכי בן יהודה והעברית ניצחה" הזכיר מרום, "כמובן שחשוב לדעת אנגלית אבל לא שמתי לב שנפלה שערה משערות ראשו של סטודנט לתואר ראשון בטכניון מזה שהוא למד בעברית".

צבי מרום, יו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים (צילום: יח"צ)

"צריך לדעת להבדיל בין שני דברים", הוסיף, "האחד הוא שצריך לדעת אנגלית, והשני שאומרים שצריך ללמד באנגלית – שניהם דברים נפרדים. כדאי לדעת, באופן כללי, שפות – ואנגלית בראש ובראשונה. אבל ללמד באנגלית זה טוב בייחוד אם יש לך משימה להביא סטודנטים מחוץ לארץ. וסטודנטים מחוץ לארץ עושים שני דברים: א. תופסים מקומות של סטודנטים מהארץ וב. לא כל כך הרבה סטודנטים מהארץ רוצים ללמוד באנגלית, כי בסוף רוצים ללמוד בשפה שבה אתה חי, כלומר עברית".

ההבנה ששוק המחקר והתעסוקה בתחום ההיי טק נהיה יותר ויותר גלובלי, לא מחייבת את המעבר ללימודים באנגלית?

"מה היי טק שייך ללימודי אנגלית באוניברסיטה? מה עוד שרוב הלימודים שמתכננים לעשות באנגלית הם בכלל לימודים הומניים. המהלך נועד רק לדבר אחד – למשוך סטודנטים זרים שמשלמים שכר לימוד גבוה, לטובת זה שהאוניברסיטאות, חלקן פושטות רגל, יוכלו למלא קופתן ואין כאן קשר למקצוע מתחום זה או אחר.

"ושוב, לצערי הרב האוניברסיטאות במקרה הזה לא מדייקות, הסיבה מאחורי המהלך זה למלא את הקופות המתרוקנות של האוניברסיטאות במזומנים, ולרוע המזל, זה יהיה על חשבון סטודנטים ישראלים".