האם ניתן להקים ולתחזק משק מים שמותאם לצרכים המשתנים והמאתגרים של מדינת ישראל, כאשר הממשלה לא מוכנה לממן את ההשקעה הנדרשת ורשות המים לא רוצה להעלות מחירים לצרכן? ברשות המים החליטו כנראה להפריט את חברת הבת של מקורות, שח"מ ייזום, ואולי אף לאפשר בכך את מכירת הנדל"ן בו החברה ממוקמת. מה שבטוח, בתנאים כאלו אין יכולת כמעט לממן את עלויות הפיתוח הנדרש וליצור את "המוביל הארצי החדש" הנחוץ לעת הזו.

משק המים הישראלי עובר בשנים האחרונות שינויים רבים. הגידול באוכלוסייה לצד שינוי האקלים הגורם לשינוי במשטר הגשמים ולבצורות, מובילים גם לשינויים במשק המים. משק המים בישראל משלים מעבר להסתמכות על מקורות מים מטופלים, התפלה לבתים וקולחין לחקלאות, זאת על פני מקורות המים הטבעיים, הכינרת והאקוויפרים. ההתאמה הזאת כמובן גם מצריכה פיתוח והתאמה של התשתיות השונות לצורך כך, דוגמת חיבור אזור מזרח הארץ, בפרט הגליל' למערכת ההתפלה ששוכנת nמערב לשפת הים. דוגמא נוספת לכך היא הנחת צינור להזרמת עודפי התפלה לכינרת ועוד פרויקטים נוספים. על פי הערכות שהובאו לידיעתנו מדובר בהשקעה של כ-2 מיליארד שקל בשנה בשנים הקרובות, זאת כאשר תקציבי הפיתוח השנתיים של חברת מקורות עומדים על כ-700 מיליון שקל. כלומר מדובר בתוספת תקציב של כ-1.3 מיליארד שקל בשנה.

מאיפה מביאים את הכסף?

משק המים עובד כמשק סוגר מאז החלטת ממשלה בעניין ב-2010, כלומר מחיר המים לצרכן משקף את העלות האמתית של המים ללא סבסוד מצד הממשלה. כל השקעה במשק המים ובתשתיות בו תגרום לעלייה במחיר הצרכן, דבר שגורר ביקורת על רשות המים. מצד אחד הדבר איפשר לרשות המים להשיג מקור תקציבי אמין ובשליטתם לניהול משק המים. כך הם לא סמוכים על שולחן הממשלה לקבלת לתקציבים מדי שנה. מצד השני הדבר מותיר את רשות המים לבד בכל הנוגע להתמודדות עם ביקורת על עליית מחירים, ביקורת שמשתקת את הרשות מלבצע כל השקעה. החרגה אחת קיימת בנושא זה. הגדלת המים בתעריף המוזל לאוכלוסיות מיוחדות משולמת על ידי משרד האוצר לאחר התעקשות של רשות המים שלא להשית את ההטבה שהמדינה החליטה לאוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים על כלל צרכני המים, ובהתאם נמצא מקור תקציבי.

השילוב בין הייבוש התקציבי של משק המים ורצון הממשלה להימנע ככל הניתן מביצוע הרחבה תקציבית והשקעה ממשלתית בתשתיות, לצד הביקורתית הצרכנית על כל עלייה במחירי המים, גם אם מינורית במיוחד, הובילו את משק המים בשנים האחרונות לעיכובים ודחיות בהשקעות הנחוצות להתמודדות עם השינויים באוכלוסיה ובאקלים.

דוגמה לכך ניתן לראות בפרשת הוספת המגנזיום למים המותפלים. הדבר הומלץ כבר ב-2011 על ידי משרד הבריאות, אך רק כעת, כמעט שמונה שנים לאחר מכן, התחיל פרויקט הפיילוט הראשוני. הסיבה: רצף ויכוחים רבים בין רשות המים למשרד הבריאות על מקור המימון לכך, כאשר משרד הבריאות מסרב לממן את המלצתו ורשות המים מסרבת לגלגל את עלויות ההמלצה לצרכני המים מחשש לביקורת ציבורית. במאי האחרון פורסם מחקר ישראלי הקובע כי מים מותפלים עלולים לגרום לעלייה של 6% במחלות לב בשל חוסר במגנזיום – מינרל טבעי החיוני לתפקוד הלב ונעדר ממים מותפלים.

אם כך, מאיפה להביא את אותן מיליארד וקצת שקלים מדי שנה הנדרשים לפיתוח? לטענת העובדים, מהלכי ההפרטה אליהם יצאה רשות המים בחמישי האחרון נובעים מפזילה אל עבר הנדל"ן אליו יושבת חברת שח"מ כמקור מימון לתכניות הפיתוח. בחמישי האחרון פוצצו עובדי חברת מקורות את ישיבת רשות המים בנוגע להפרטת חברת הבת שח"ם ביצוע. "אתם רוצים את האדמות שלנו", האשימו העובדים. "כולם פה טייקונים במדינה הזו ואת הפועלים השחורים לא סופרים".

חברת מקורות יושבת על נכסי נדל"ן רבים ברחבי הארץ, בייחוד במרכז הארץ היוקרתי, בין היתר 6 דונם בבניין ההנהלה ברחוב לינקולן 6, במרכז תל אביב, 124 דונם בחולון ועוד נכסי נדל"ן רבים. חברת שח"ם מהווה כ-400 מתוך כ-2,000 עובדי מקורות שתחת ההסכם הקיבוצי, והעובדים חוששים הן מפגיעה בתנאי העובדים בתהליך ההפרטה והן מהפגיעה בכוחם הארגוני. לצד הפרטת החברה מציעה רשות המים להגביל גם את היקף ההתקשרויות שבין מקורות לבין חברת שח"ם.

הכללים שפורסמו ביום חמישי כוללים גם את הפרטת חברת הייזום של מקורות, שעובדיה אינם נמנים על ההסכם הקיבוצי.

"לא יעלה על הדעת שתמוטטו 80 שנים של מפעל המים של מדינת ישראל, תהרסו 80 שנות עבודה מאורגנת ותהפכו מוסד לאומי, ציוני וערכי לגוף המנהל קבלני ביצוע" אמר יו"ר הסתדרות המעו"ף ארנון בר-דוד במכתב ששלח ליו"ר דירקטריון חברת מקורות מרדכי מרדכי, למנכ"ל החברה ויו"ר דירקטוריון שח"מ מקורות אלי כהן, ולמנכ"ל שח"מ מקורות ביצוע עמית לנג.

גורמים שונים עימם שוחחנו בימים האחרונים העלו את האפשרות כי במידה ומהלכי ההפרטה ייבלמו, יהיה קל מבחינה תודעתית ותקשורתית לצרוב את העובדים כגורם לעליית מחירי המים, כשכאמור בסל הכלים הנוכחיים שהעמידו הממשלה לרשות המים לא נותרו כלים אחרים.

מה היה קורה עם המוביל הארצי היה נבנה היום?

הפרויקט המוביל את המים המותפלים מחמשת מתקני ההתפלה לרחבי הארץ מכונה על ידי מקורות כראוי "המוביל הארצי החדש", ומבוצע ברובו על ידי חברת שח"מ. המוביל הארצי החדש מהווה, הלכה למעשה, התאמה של משק המים אל אתגרי המחר. אולם הממשלה מותירה את קברניטיו לסד תנאים קשוח בין הפרטה ללחץ ציבורי על העלאת מחירי המים, כאשר האפשרות להשקעה ממשלתית בתשתיות לאומיות, חשוב להדגיש, אינה נמצאת על שולחן המשא ומתן. דמיינו כיצד הייתה נראית ישראל לו היה מתנה בן גוריון את חיבור הנגב למערכת המים הארצית בהעלאת מחירי המים לצרכנים או בהפרטה, במקום השקעה ממשלתית בתשתית לאומית?